האתר הגדול והנצפה בישראל בתחום הפרעות שינה

כדורי שינה: האם סיכון עולה על התועלת?

לצד התועלת של שימוש בכדורי שינה, ישנו גם צד שלילי הכולל תופעות לוואי, סכנה להתמכרות ופיתוח תלות. במאמר זה נסקור בהרחבה את שני הצדדים וננסה לענות על השאלה.

 

 

סטטיסטיקה

אוכלוסייה בגיל גבוה

בבדיקה שנערכה לאחרונה בארה”ב, בקרב 1,770 אנשים מבוגרים, נמצא שכ-80% מהמבוגרים מעל גיל 65 סובלים מהפרעות שינה המופיעות לפחות אחת לשבוע.

 

 

כ- 30% מקבוצה זו נוטלים כדורי שינה עם או בלי מרשם. עם זאת, נמצא שרק כשליש מקרבם נהנו משינה איכותית ומרעננת שניתן להגדירה כטובה מאוד או מצוינת.

 

 

תופעות לוואי

עוד התברר כי 60% מהמבוגרים שהשתמשו בתרופות לשינה דיווחו על תופעות לוואי כמו עייפות, חוסר ריכוז ופגיעה בזיכרון ביום שלאחר נטילת התרופה. למעשה אחוז קטן אף סיפר שנמנם בזמן נהיגה.

 

 

שימוש שגוי

יש לקחת בחשבון שחלק מהסכנות הקשורות לשימוש בתרופות שינה נובע משימוש לא אחראי או שגוי, ולמעשה מדובר בחלק לא מבוטל מהמשתמשים.

 

 

בסקר נמצא ש-4 מתוך 10 מהמשתמשים נוטלים את תרופות השינה באופן שגוי שעלול להוביל לפגיעה בריאותית. למשל שילוב של התרופה עם משקאות אלכוהוליים או נטילה לתקופה ארוכה מדי.

 

 

רצון למענה מהיר ואפקטיבי

לדברי המשתמשים, הסיבה העיקרית להעדפה ושימוש בפתרון כימי על פני כל האופציות האחרות היא התפיסה שכדורי שינה יתנו מענה מהיר ואפקטיבי יותר. עם זאת חשוב לזכור שתרופות שינה אינן משמשות לריפוי הגורם או הגורמים להפרעות שינה.

 

 

דבר המומחה

ראו להביא את דבריו של הפסיכיאטר פרופ’ סטיה מייקל, לפיהם: “התועלת של כדורי שינה מבחינת שיפור משך השינה קטנים למדי”. עוד הוא מציין כי “בחלק מתרופות השינה, ובכלל זה גם ללא מרשם (OTC), אין להשתמש לטווח ארוך ולמעשה ישנם רק מחקרים מעטים המגבים אף את התועלת שלהם בטווח הקצר”.

 

 

בהמשך מאמר זה נדון באופן הפעולה של כדורי השינה, התועלת לעומת הסיכונים, מצבים בהם כדאי או לא כדאי להשתמש, וכיצד לעשות בהם שימוש נכון ומועיל.

 

 

כדורי השינה ואופן פעולתם

ההשפעה המוחית והגופנית של כדורי השינה משתנה בהתאם לקבוצה התרופתית אליה הם משתייכים.

 

 

תרופות שינה ללא מרשם (OTC)

מבוססות על אנטי-היסטאמינים מהדור הראשון, שתופעת הלוואי הנפוצה שלהם היא נמנום. למשל דיפנהידרמין (אקמול לילה, ברונכו D, דקסמול PM, ברונכולט פלוס, אופטריל) ודוקסילאמין (טונייט, סליפ אייד).

 

 

תרופות שינה חדשות

שתי תרופות השינה החדשות ביותר, שאושרו על ידי ה-FDA ונכנסו לשימוש רק בשנים האחרונות, הן: רמלטון (רוזרם) – אגוניסט לקולטן של מלטונין, וסובורקסנט (בלסומרה) – מולקולה קטנה שחוסמת את הקולטנים של אורקסין (מולקולה הנמצאת בהיפותלמוס הצדדי).

 

 

תרופות שינה מהדור החדש

תרופות שינה מהדור החדש, הנקראות גם “קבוצת ה-Z”, כוללות את הזלפלון (סונטה), זולפידם (סטילנוקס, זודורם, אמביאן) ואסקופיקלון (לונסטה). התרופות מהדור החדש פעולות על אותם רצפטורים מוחיים, אך באופן בררני יותר ולכן מפחיתים את תופעות הלוואי ובכלל זה הסכנה לפיתוח תלות ועמידות.

 

 

שימוש בטרזודיל

טיפול נוסף בחוסר שינה, הנעשה בידי חלק מהרופאים, הוא באמצעות סוג ישן של נוגד דיכאון – טרזודיל, עם כי ההתוויה שלו אינה לחוסר שינה. הסיבה לכך היא תופעת הלוואי שלו – ישנוניות.

 

 

יתרונות מוגבלים

“השפעה קטנה יחסית”

פרופ’ דניאל בויס, מומחה ברפואת שינה ובפסיכיאטריה מסביר ש”כדורי שינה יכולים לסייע להירדם במהירות רבה יותר וחזרה לשינה מהירה יותר לאחר התעוררויות בלילה, אולם לרוב מדובר בהשפעה קטנה יחסית”. לדבריו “אצל רוב האנשים הם מסייעים להגדיל את זמן השינה הכולל בכ-25 דקות סך הכל”.

 

 

לחלק מתרופות השינה יש תועלת נמוכה עוד יותר. למשל, במחקרים הודגם כי שימוש ברמלטון מאפשר כניסה למצב שינה מהירה יותר בכ-9 דקות בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה) וסובורקסנט בכ-10 דקות. זה מעט מאוד.

 

 

האם תרופות שינה יעילות?

מסתבר שקיימות תרופות שינה מאוד נפוצות שיעילותם להשריית שינה טרם הוכחה או נבדקה. למשל תרופות ללא מרשם המבוססות על אנטיהיסטאמינים.

 

 

זה נשמע מפתיע למדי לאור העובדה שכ– 20% מהמבוגרים שהשתתפו במדגם הארצי של צרכנים בארה”ב, קרי 50 מיליון איש, משתמשים בהם בשנה.

 

 

“התפיסה הנפוצה אצל רוב האנשים היא שתרופה ללא מרשם היא בטוחה לשימוש.”, מציין פרופ’ בויס, “למרות שיש מעט מאוד הוכחות לעילותן”. נתון זה נכון גם לגביי השימוש בטרזודיל לחוסר שינה.

 

 

הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה

מאחר ולשימוש בכדורי שינה ללא מרשם ולטרזודיל יש תופעות לוואי וסכנות מסוימות לצד מספר זעום של הוכחות לתועלת כלשהי לשינה, ההנחיות במדריך הרשמי של האקדמיה אינן תומכות או ממליצות על שימוש בתרופות הללו לטיפול באינסומניה.

 

 

ההשפעה על “היום שאחרי”

תופעות לוואי והחמרה

לכל כדורי השינה למיניהם יש תופעות לוואי, כשהנפוצות הן חוסר ריכוז, תחושת נמנום, סחרחורת, ערפול מחשבתי וחוסר יציבת ביום שאחרי. תופעות פחות שכיחות הן הזיות, הליכת מתוך שינה, זיכרון קטוע וסהרוריות והתנהגות חריגה כגון אכילה, קיום יחסי מין ואף נהיגה מתוך שינה.

 

 

שימוש ארוך טווח ברוב התרופות והפסקתן עלול להוביל להשפעה חוזרת (אפקט “ריבאונד”) ולהחמרה בתסמיני האינסומניה.

 

 

תפיסה שגויה

בסקירה מקיפה שבוצעה בקרב צרכני תרופות שינה, נמצא שסיבה שכיחה מאוד לנטילת כדורי שינה ללא מרשם היא התפיסה שהן בטוחות לשימוש. זאת בלי לקחת בחשבון שההשפעה המרגיעה שלהן נמשכת בדרך כלל ביום שאחרי.

 

 

כ– 40% מהצרכנים של כדורי שינה ללא מרשם דיווחו על טשטוש או ערפול בבוקר שאחרי, זאת לעומת 32% שלקחו תרופת מרשם. עוד חשוב לדעת, שאנטיהיסטמינים עלולים לגרום לתופעות כמו עצירות, פה יבש, חוסר אוריינטציה וקושי במתן שתן.

 

 

השפעת הגיל

יש לקחת בחשבון שתופעות הלוואי של כדורי שינה מחמירות ככל שעולה הגיל. בעיקר תופעות כמו בלבול, ישנוניות ואי יציבות. פרופ’ סטיה מסביר ש”המטבוליזם במבוגרים אטי יותר ולכן התרופות עלולות להגביר את הסיכון לפגיעה. זה מדאיג ביותר כאשר 10% מהנשאלים בסקרה מדווחים על בעיות קואורדינציה ונפילות”.

 

 

אנליזה שבוצעה באוכלוסייה הבוגרת הצביעה על נטייה מובהקת לנפילות ופגיעות בדרגות חומרה שונות (שברים למשל) בקרב הנוטלים כדורי שינה. מחקר משנת 2017 מצא כי מבוגרים בני 65 ומעלה שנטלו תרופות שינה הם בסיכון גבוה יותר ב- 34% ליפול בהשוואה למבוגרים שלא נטלו תרופות.

 

 

נשים לעומת גברים

פינוי תרופות בנשים איטי יותר ולכן הן נוטות להיות ישנוניות יותר ביום שאחרי נטילת תרופות. כדי להתאים את המינון גם לנשים, חייב ה-FDA את היצרנים להפחית את המינון המומלץ בזולפידם (סטילנוקס, זודורם, אמביאן סי־אר) המשתייכת ל”קבוצת ה-Z” ונחשבת כאמור לתרופה מהדור החדש. יתר על כן, הומלץ גם על מתן מינונים נמוכים יותר לגברים בגיל גבוה.

 

 

מהנתונים הקיימים עולה שרופאים נוטים להתעלם מההמלצות. במחקר שפורסם בספטמבר 2018 בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקני, ובו נעשתה אנליזה של מידע על אנשים בגיל גבוה שנטלו זולפידם, נמצא שכ 66% מהנשים ואחוז זהה של גברים בגיל 65 ומעלה נטלו מינון גבוה של התרופה מכפי שהומלץ.

 

 

שימוש שגוי בכדורי שינה

שימוש בכדורי שינה שלא על פי ההוראות המדויקות המופיעות בעלון, מגביר משמעותית את מידת הסיכון.

 

 

למשל, נטילתם יחד עם תרופות הרגעה אחרות, משקאות אלכוהוליים או תרופות משרם נוגדות כאב – עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. ביניהן קשיי נשימה ושיבושים נפשיים ופיזיולוגיים נוספים העלולים להימשך גם ביום שאחרי.

 

 

התייחסו ברצינות להוראות בעלון

לדברי פרופ’ בויס אנשים צריכים לקחת ברצינות את האזהרות המופיעות בעלון השימוש והוא נותן דוגמא לכך: “אזהרה שיש לקחת ברצינות ונפוצה ברוב תרופות השינה היא שאין ליטול את התרופה אלא אם ביכולתכם ובכוונתכם להישאר במיטה למשך 8 שעות”.

 

 

“עיקר דאגתי היא כאשר אנשים צורכים כדורי שינה כאשר הם יודעים מראש שיש להם פחות מארבע שעות שינה זמינות ולעתים אף פחות מכך. התוצאה היא שהם קמים מטושטשים כאשר התרופה עדיין בדמם ומבצעים משימות הדורשות ריכוז וערנות. מסיבה זו בדיוק אוסרים על שתייה ונהיגה”.

 

 

תאונות דרכים: אלכוהול מול תרופות שינה

החששות שמעלה פרופ בויס מגובים במחקר שפורסם במגזין האמריקאי לבריאות הציבור בשנת 2015. לפיו הסיכון לתאונות דרכים גובר כמעט פי 2 בקרב נהגים שצרכו תרופות שינה. במחקר הוצלבו התיעוד ברפואי והתעבורתי של מעל 400,000 מבוגרים.

 

 

הממצאים מצביעים על סיכון כמעט זהה לסיכון שיש בנהיגה עם רמת אלכוהול גבוהה בדם.

 

 

אינטראקציה בין תרופתית

בסקר הצרכנים נמצא מספר רב של צרכני תרופות שינה שחרגו מהמינון המומלץ, צרכו אלכוהול במקביל או שילבו מספר סוגים של תרופות.

 

 

חשוב לציין כי 10% מהנשאלים השתמשו באופיואידים לשינה (תרופות נרקוטיות) כגון: מורפין, קודאין, אוקסיקודון, אקטיק. תרופות מסוג זה מסוכנות במיוחד בשילוב עם תרופות הרגעה אחרות או אלכוהול.

 

 

שילוב מסוכן זה עלול להוביל לנשימה אטית ושטוחה, ולמעשה שילוב של אופיואיד עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים יכול להוביל להפסקת נשימה.

 

 

לקריאת חלק ב – הוראות לשימוש נכון בכדורי שינה

כדורי שינה: האם סיכון עולה על התועלת?

לצד התועלת של שימוש בכדורי שינה, ישנו גם צד שלילי הכולל תופעות לוואי, סכנה להתמכרות ופיתוח תלות. במאמר זה נסקור בהרחבה את שני הצדדים וננסה לענות על השאלה.

 

סטטיסטיקה

אוכלוסייה בגיל גבוה

בבדיקה שנערכה לאחרונה בארה”ב, בקרב 1,770 אנשים מבוגרים, נמצא שכ-80% מהמבוגרים מעל גיל 65 סובלים מהפרעות שינה המופיעות לפחות אחת לשבוע. כ- 30% מקבוצה זו נוטלים כדורי שינה עם או בלי מרשם. עם זאת, נמצא שרק כשליש מקרבם נהנו משינה איכותית ומרעננת שניתן להגדירה כטובה מאוד או מצוינת.

 

תופעות לוואי

עוד התברר כי 60% מהמבוגרים שהשתמשו בתרופות לשינה דיווחו על תופעות לוואי כמו עייפות, חוסר ריכוז ופגיעה בזיכרון ביום שלאחר נטילת התרופה. למעשה אחוז קטן אף סיפר שנמנם בזמן נהיגה.

 

שימוש שגוי

יש לקחת בחשבון שחלק מהסכנות הקשורות לשימוש בתרופות שינה נובע משימוש לא אחראי או שגוי, ולמעשה מדובר בחלק לא מבוטל מהמשתמשים. בסקר נמצא ש-4 מתוך 10 מהמשתמשים נוטלים את תרופות השינה באופן שגוי שעלול להוביל לפגיעה בריאותית. למשל שילוב של התרופה עם משקאות אלכוהוליים או נטילה לתקופה ארוכה מדי.

 

רצון למענה מהיר ואפקטיבי

לדברי המשתמשים, הסיבה העיקרית להעדפה ושימוש בפתרון כימי על פני כל האופציות האחרות היא התפיסה שכדורי שינה יתנו מענה מהיר ואפקטיבי יותר. עם זאת חשוב לזכור שתרופות שינה אינן משמשות לריפוי הגורם או הגורמים להפרעות שינה.

 

דבר המומחה

ראו להביא את דבריו של הפסיכיאטר פרופ’ סטיה מייקל, לפיהם: “התועלת של כדורי שינה מבחינת שיפור משך השינה קטנים למדי”. עוד הוא מציין כי “בחלק מתרופות השינה, ובכלל זה גם ללא מרשם (OTC), אין להשתמש לטווח ארוך ולמעשה ישנם רק מחקרים מעטים המגבים אף את התועלת שלהם בטווח הקצר”.

 

בהמשך מאמר זה נדון באופן הפעולה של כדורי השינה, התועלת לעומת הסיכונים, מצבים בהם כדאי או לא כדאי להשתמש, וכיצד לעשות בהם שימוש נכון ומועיל.

 

כדורי השינה ואופן פעולתם

ההשפעה המוחית והגופנית של כדורי השינה משתנה בהתאם לקבוצה התרופתית אליה הם משתייכים.

 

תרופות שינה ללא מרשם (OTC)

מבוססות על אנטי-היסטאמינים מהדור הראשון, שתופעת הלוואי הנפוצה שלהם היא נמנום. למשל דיפנהידרמין (אקמול לילה, ברונכו D, דקסמול PM, ברונכולט פלוס, אופטריל) ודוקסילאמין (טונייט, סליפ אייד).

 

תרופות שינה חדשות

שתי תרופות השינה החדשות ביותר, שאושרו על ידי ה-FDA ונכנסו לשימוש רק בשנים האחרונות, הן: רמלטון (רוזרם) – אגוניסט לקולטן של מלטונין, וסובורקסנט (בלסומרה) – מולקולה קטנה שחוסמת את הקולטנים של אורקסין (מולקולה הנמצאת בהיפותלמוס הצדדי).

 

תרופות שינה מהדור החדש

תרופות שינה מהדור החדש, הנקראות גם “קבוצת ה-Z”, כוללות את הזלפלון (סונטה), זולפידם (סטילנוקס, זודורם, אמביאן) ואסקופיקלון (לונסטה). התרופות מהדור החדש פעולות על אותם רצפטורים מוחיים, אך באופן בררני יותר ולכן מפחיתים את תופעות הלוואי ובכלל זה הסכנה לפיתוח תלות ועמידות.

 

שימוש בטרזודיל

טיפול נוסף בחוסר שינה, הנעשה בידי חלק מהרופאים, הוא באמצעות סוג ישן של נוגד דיכאון – טרזודיל, עם כי ההתוויה שלו אינה לחוסר שינה. הסיבה לכך היא תופעת הלוואי שלו – ישנוניות.

 

יתרונות מוגבלים

“השפעה קטנה יחסית”

פרופ’ דניאל בויס, מומחה ברפואת שינה ובפסיכיאטריה מסביר ש”כדורי שינה יכולים לסייע להירדם במהירות רבה יותר וחזרה לשינה מהירה יותר לאחר התעוררויות בלילה, אולם לרוב מדובר בהשפעה קטנה יחסית”. לדבריו “אצל רוב האנשים הם מסייעים להגדיל את זמן השינה הכולל בכ-25 דקות סך הכל”.

 

לחלק מתרופות השינה יש תועלת נמוכה עוד יותר. למשל, במחקרים הודגם כי שימוש ברמלטון מאפשר כניסה למצב שינה מהירה יותר בכ-9 דקות בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה) וסובורקסנט בכ-10 דקות. זה מעט מאוד.

 

האם תרופות שינה יעילות?

מסתבר שקיימות תרופות שינה מאוד נפוצות שיעילותם להשריית שינה טרם הוכחה או נבדקה. למשל תרופות ללא מרשם המבוססות על אנטיהיסטאמינים. זה נשמע מפתיע למדי לאור העובדה שכ– 20% מהמבוגרים שהשתתפו במדגם הארצי של צרכנים בארה”ב, קרי 50 מיליון איש, משתמשים בהם בשנה.

 

“התפיסה הנפוצה אצל רוב האנשים היא שתרופה ללא מרשם היא בטוחה לשימוש.”, מציין פרופ’ בויס, “למרות שיש מעט מאוד הוכחות לעילותן”. נתון זה נכון גם לגביי השימוש בטרזודיל לחוסר שינה.

 

הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה

מאחר ולשימוש בכדורי שינה ללא מרשם ולטרזודיל יש תופעות לוואי וסכנות מסוימות לצד מספר זעום של הוכחות לתועלת כלשהי לשינה, ההנחיות במדריך הרשמי של האקדמיה אינן תומכות או ממליצות על שימוש בתרופות הללו לטיפול באינסומניה.

 

ההשפעה על “היום שאחרי”

תופעות לוואי והחמרה

לכל כדורי השינה למיניהם יש תופעות לוואי, כשהנפוצות הן חוסר ריכוז, תחושת נמנום, סחרחורת, ערפול מחשבתי וחוסר יציבת ביום שאחרי. תופעות פחות שכיחות הן הזיות, הליכת מתוך שינה, זיכרון קטוע וסהרוריות והתנהגות חריגה כגון אכילה, קיום יחסי מין ואף נהיגה מתוך שינה.

 

שימוש ארוך טווח ברוב התרופות והפסקתן עלול להוביל להשפעה חוזרת (אפקט “ריבאונד”) ולהחמרה בתסמיני האינסומניה.

 

תפיסה שגויה

בסקירה מקיפה שבוצעה בקרב צרכני תרופות שינה, נמצא שסיבה שכיחה מאוד לנטילת כדורי שינה ללא מרשם היא התפיסה שהן בטוחות לשימוש. זאת בלי לקחת בחשבון שההשפעה המרגיעה שלהן נמשכת בדרך כלל ביום שאחרי.

 

כ– 40% מהצרכנים של כדורי שינה ללא מרשם דיווחו על טשטוש או ערפול בבוקר שאחרי, זאת לעומת 32% שלקחו תרופת מרשם. עוד חשוב לדעת, שאנטיהיסטמינים עלולים לגרום לתופעות כמו עצירות, פה יבש, חוסר אוריינטציה וקושי במתן שתן.

 

השפעת הגיל

יש לקחת בחשבון שתופעות הלוואי של כדורי שינה מחמירות ככל שעולה הגיל. בעיקר תופעות כמו בלבול, ישנוניות ואי יציבות. פרופ’ סטיה מסביר ש”המטבוליזם במבוגרים אטי יותר ולכן התרופות עלולות להגביר את הסיכון לפגיעה. זה מדאיג ביותר כאשר 10% מהנשאלים בסקרה מדווחים על בעיות קואורדינציה ונפילות”.

 

אנליזה שבוצעה באוכלוסייה הבוגרת הצביעה על נטייה מובהקת לנפילות ופגיעות בדרגות חומרה שונות (שברים למשל) בקרב הנוטלים כדורי שינה. מחקר משנת 2017 מצא כי מבוגרים בני 65 ומעלה שנטלו תרופות שינה הם בסיכון גבוה יותר ב- 34% ליפול בהשוואה למבוגרים שלא נטלו תרופות.

 

נשים לעומת גברים

פינוי תרופות בנשים איטי יותר ולכן הן נוטות להיות ישנוניות יותר ביום שאחרי נטילת תרופות. כדי להתאים את המינון גם לנשים, חייב ה-FDA את היצרנים להפחית את המינון המומלץ בזולפידם (סטילנוקס, זודורם, אמביאן סי־אר) המשתייכת ל”קבוצת ה-Z” ונחשבת כאמור לתרופה מהדור החדש. יתר על כן, הומלץ גם על מתן מינונים נמוכים יותר לגברים בגיל גבוה.

 

מהנתונים הקיימים עולה שרופאים נוטים להתעלם מההמלצות. במחקר שפורסם בספטמבר 2018 בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקני, ובו נעשתה אנליזה של מידע על אנשים בגיל גבוה שנטלו זולפידם, נמצא שכ 66% מהנשים ואחוז זהה של גברים בגיל 65 ומעלה נטלו מינון גבוה של התרופה מכפי שהומלץ.

 

שימוש שגוי בכדורי שינה

שימוש בכדורי שינה שלא על פי ההוראות המדויקות המופיעות בעלון, מגביר משמעותית את מידת הסיכון. למשל, נטילתם יחד עם תרופות הרגעה אחרות, משקאות אלכוהוליים או תרופות משרם נוגדות כאב – עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. ביניהן קשיי נשימה ושיבושים נפשיים ופיזיולוגיים נוספים העלולים להימשך גם ביום שאחרי.

 

התייחסו ברצינות להוראות בעלון

לדברי פרופ’ בויס אנשים צריכים לקחת ברצינות את האזהרות המופיעות בעלון השימוש והוא נותן דוגמא לכך: “אזהרה שיש לקחת ברצינות ונפוצה ברוב תרופות השינה היא שאין ליטול את התרופה אלא אם ביכולתכם ובכוונתכם להישאר במיטה למשך 8 שעות”.

 

“עיקר דאגתי היא כאשר אנשים צורכים כדורי שינה כאשר הם יודעים מראש שיש להם פחות מארבע שעות שינה זמינות ולעתים אף פחות מכך. התוצאה היא שהם קמים מטושטשים כאשר התרופה עדיין בדמם ומבצעים משימות הדורשות ריכוז וערנות. מסיבה זו בדיוק אוסרים על שתייה ונהיגה”.

 

תאונות דרכים: אלכוהול מול תרופות שינה

החששות שמעלה פרופ בויס מגובים במחקר שפורסם במגזין האמריקאי לבריאות הציבור בשנת 2015. לפיו הסיכון לתאונות דרכים גובר כמעט פי 2 בקרב נהגים שצרכו תרופות שינה. במחקר הוצלבו התיעוד ברפואי והתעבורתי של מעל 400,000 מבוגרים.

 

הממצאים מצביעים על סיכון כמעט זהה לסיכון שיש בנהיגה עם רמת אלכוהול גבוהה בדם.

 

אינטראקציה בין תרופתית

בסקר הצרכנים נמצא מספר רב של צרכני תרופות שינה שחרגו מהמינון המומלץ, צרכו אלכוהול במקביל או שילבו מספר סוגים של תרופות. חשוב לציין כי 10% מהנשאלים השתמשו באופיואידים לשינה (תרופות נרקוטיות) כגון: מורפין, קודאין, אוקסיקודון, אקטיק. תרופות מסוג זה מסוכנות במיוחד בשילוב עם תרופות הרגעה אחרות או אלכוהול.

 

שילוב מסוכן זה עלול להוביל לנשימה אטית ושטוחה, ולמעשה שילוב של אופיואיד עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים יכול להוביל להפסקת נשימה.

 

לקריאת חלק ב – הוראות לשימוש נכון בכדורי שינה

מאמרים אחרונים

הוסיפו תגובה חדשה

avatar
  הרשמה  
הודעה על