תסמונת פאזת השינה המוקדמת
תסמונת פאזת השינה המוקדמת (Advanced Sleep-Phase Syndrome ובקיצור ASPS) היא הפרעת שינה הקשורה למקצב הצירקדי (שעון ביולוגי) ומתאפיינת בהקדמה משמעותית של זמן התחלת שינה וזמני הערות.
אנשים עם תסמונת זו נוטים להיות עייפים וישנוניים כבר בשעות הערב המוקדמות. הם נאלצים ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד, וקמים בדרך כלל לפנות בוקר, למחרת. תסמינים אלו, שאינם בגדר הנורמה, יכולים להוביל לקשיים חברתיים ותעסוקתיים ניכרים.
דוגמא
דוגמא אופיינית, שתועדה במחקר, היא של מטופל בן 45, שהציג היסטוריה רפואית ממושכת, של זמני שינה מוקדמים מהנורמה, בסביבות השעה 19:00 בערב, ויקיצות בשעה 3 לפנות בוקר. הוא מתאר השפעה משמעותית על חייו החברתיים
גורמים ידועים
תסמונת פאזת השינה המוקדמת קשורה, לעתים קרובות, לגורמים גנטיים, ובמיוחד מוטציות בגנים CLOCK ו-PER2, אשר ממלאים תפקיד מכריע בוויסות המקצב הצירקדי [1].
גם גורמים סביבתיים ושינויים תלויי גיל בדפוסי השינה יכולים לתרום להתפתחות התסמונת [2].
סטטיסטיקה
ASPS נחשבת לנדירה יחסית, ומשפיעה על כ-1% מהאוכלוסייה הבוגרת. גברים ונשים באופן שווה. היא שכיחה יותר בקרב מבוגרים, ובעיקר בקרב אנשים מעל גיל 60. יש לתסמונת נטייה משפחתית בקרב 40%-50% מהלוקים בה.
אבחון
אבחון ASPS כולל הערכה קלינית יסודית, הכוללת יומני שינה ואקטיגרפיה (בדיקה ביתית לניטור דפוסי שינה ועירות). לעתים יהיה צורך בשימוש בפוליסומנוגרפיה (מעבדת שינה) כדי לשלול הפרעות שינה אחרות [3].
בדיקות גנטיות יכולות להיות אינפורמטיביות במקרים בהם יש חשד לקשר תורשתי.
טיפולים
אפשרויות הטיפול כוללות כרונותרפיה (טיפול בתזמון הביולוגי בשיטות שונות), טיפול באור, ובמקרים מסוימים, מתן תוסף מלטונין. בנוסף חשוב לבצע שינויים התנהגותיים, כגון שמירה על לוח זמנים קבוע של שינה [4].
ביבליוגרפיה
1. Jones CR, Huang AL, Ptáček LJ, Fu YH. Genetic basis of human circadian rhythm disorders. Exp Neurol. 2013 May;243:28-33. doi: 10.1016/j.expneurol.2012.07.012. Epub 2012 Jul 28. PMID: 22849821; PMCID: PMC3514403.
2. Khodasevich, D., Tsui, S., Keung, D., Skene, D. J., Revell, V., & Martinez, M. E. (2021). Characterizing the modern light environment and its influence on circadian rhythms. Proceedings of the Royal Society B, 288(1955), 20210721.
3. Barion A, Zee PC. A clinical approach to circadian rhythm sleep disorders. Sleep Med. 2007 Sep;8(6):566-77. doi: 10.1016/j.sleep.2006.11.017. Epub 2007 Mar 28. PMID: 17395535; PMCID: PMC2679862.
4. Dodson ER, Zee PC. Therapeutics for Circadian Rhythm Sleep Disorders. Sleep Med Clin. 2010 Dec;5(4):701-715. doi: 10.1016/j.jsmc.2010.08.001. PMID: 21243069; PMCID: PMC3020104.
תסמונת פאזת השינה המוקדמת
תסמונת פאזת השינה המוקדמת (Advanced Sleep-Phase Syndrome ובקיצור ASPS) היא הפרעת שינה הקשורה למקצב הצירקדי (שעון ביולוגי) ומתאפיינת בהקדמה משמעותית של זמן התחלת שינה וזמני הערות.
ASPS מתאפיינת בהקדמה משמעותית של זמן התחלת שינה וזמני הערות. כלומר, נטייה להיות עייפים וישנוניים כבר בשעות הערב המוקדמות.
אנשים עם תסמונת זו נוטים להיות עייפים וישנוניים כבר בשעות הערב המוקדמות. הם נאלצים ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד, וקמים בדרך כלל לפנות בוקר, למחרת. תסמינים אלו, שאינם בגדר הנורמה, יכולים להוביל לקשיים חברתיים ותעסוקתיים ניכרים.
דוגמא
דוגמא אופיינית, שתועדה במחקר, היא של מטופל בן 45, שהציג היסטוריה רפואית ממושכת, של זמני שינה מוקדמים מהנורמה, בסביבות השעה 19:00 בערב, ויקיצות בשעה 3 לפנות בוקר. הוא מתאר השפעה משמעותית על חייו החברתיים
גורמים ידועים
תסמונת פאזת השינה המוקדמת קשורה, לעתים קרובות, לגורמים גנטיים, ובמיוחד מוטציות בגנים CLOCK ו-PER2, אשר ממלאים תפקיד מכריע בוויסות המקצב הצירקדי [1].
גם גורמים סביבתיים ושינויים תלויי גיל בדפוסי השינה יכולים לתרום להתפתחות התסמונת [2].
סטטיסטיקה
ASPS נחשבת לנדירה יחסית, ומשפיעה על כ-1% מהאוכלוסייה הבוגרת. גברים ונשים באופן שווה. היא שכיחה יותר בקרב מבוגרים, ובעיקר בקרב אנשים מעל גיל 60. יש לתסמונת נטייה משפחתית בקרב 40%-50% מהלוקים בה.
אבחון
אבחון ASPS כולל הערכה קלינית יסודית, הכוללת יומני שינה ואקטיגרפיה (בדיקה ביתית לניטור דפוסי שינה ועירות). לעתים יהיה צורך בשימוש בפוליסומנוגרפיה (מעבדת שינה) כדי לשלול הפרעות שינה אחרות [3].
בדיקות גנטיות יכולות להיות אינפורמטיביות במקרים בהם יש חשד לקשר תורשתי.
טיפולים
אפשרויות הטיפול כוללות כרונותרפיה (טיפול בתזמון הביולוגי בשיטות שונות), טיפול באור, ובמקרים מסוימים, מתן תוסף מלטונין. בנוסף חשוב לבצע שינויים התנהגותיים, כגון שמירה על לוח זמנים קבוע של שינה [4].
ביבליוגרפיה
1. Jones CR, Huang AL, Ptáček LJ, Fu YH. Genetic basis of human circadian rhythm disorders. Exp Neurol. 2013 May;243:28-33. doi: 10.1016/j.expneurol.2012.07.012. Epub 2012 Jul 28. PMID: 22849821; PMCID: PMC3514403.
2. Khodasevich, D., Tsui, S., Keung, D., Skene, D. J., Revell, V., & Martinez, M. E. (2021). Characterizing the modern light environment and its influence on circadian rhythms. Proceedings of the Royal Society B, 288(1955), 20210721.
3. Barion A, Zee PC. A clinical approach to circadian rhythm sleep disorders. Sleep Med. 2007 Sep;8(6):566-77. doi: 10.1016/j.sleep.2006.11.017. Epub 2007 Mar 28. PMID: 17395535; PMCID: PMC2679862.
4. Dodson ER, Zee PC. Therapeutics for Circadian Rhythm Sleep Disorders. Sleep Med Clin. 2010 Dec;5(4):701-715. doi: 10.1016/j.jsmc.2010.08.001. PMID: 21243069; PMCID: PMC3020104.
כתיבת תגובה