ביעותי לילה
הפרעת שינה זו, הידועה בשם ביעותי לילה או סיוטי לילה, היא הפרעת שינה המתאפיינת ברגשות אימה או בהלה.
מהם ביעותי לילה?
ביעותי לילה היא אחת מהפרעות השינה המעיקות ביותר בקרב ילדים ופעוטות, ומתסכלת מאוד מבחינת ההורים. הילד מתעורר לפתע משינה, בוכה או צועק, מבוהל, מבולבל ונראה מנותק מהמציאות. להורה קשה מאוד להרגיע ולדובב אותו. לאחר מכן, הוא חוזר לישון ולא זוכר דבר למחרת.
ביעותי לילה מתרחשים, בדרך כלל, במהלך השעות הראשונות של שלבים 3-4 של שינה ללא תנועות עיניים מהירות ונמשך בין דקה 1 ל- 10 דקות. הפרעה זו שכיחה יותר בפעוטות וילדים אך יכולה להופיע גם בקרב מתבגרים ומבוגרים.
תסמינים
התסמינים כוללים:
• פחד וצרחות עזות במהלך השינה
• תזוזות חדות והתהפכויות במיטה בזמן שינה
• דופק ונשימה מהירים.
• הזעה
• בלבול בעת היקיצה
• לעתים אין תגובה כאשר אחדם אחר מנסה להעיר את הסובל.
• אין זיכרון באשר לאירוע למחרת בבוקר.
• גורם למצוקה קשה בחיים האישיים, כולל לימודים, אינטראקציה חברתית ועבודה.
השוואה בין פעוטות, ילדים ומבוגרים
• פעוטות וילדים: האפיזודות נראות בדרך כלל תכופות ואינטנסיביות. ילדים עלולים לצרוח ולהפגין סימני חרדה בולטים בזמן שינה, ללא זיכרון מהאירוע לאחר היקיצה.
• מבוגרים: האפיזודות פחות תכופות אך עלולים להיות קשורות לבעיות נפשיות בסיסיות. מבוגרים עלולים גם לחוות תקופות ממושכות יותר של ביעותי לילה ועשויים להיזכר בקטעים מהאפיזודה לאחר היקיצה משינה.
כיצד לנהוג כאשר הילד חווה סיוטי לילה?
מדובר כאמור במצב מתסכל ומעיק, גם עבור הילד ולא פחות מכך – עבור ההורים. הילד מבולבל, צועק ובוכה. לא מזהה את הסובבים לו ולא ניתן להרגיע אותו. הדרך הטובה ביותר היא לשמור על קור רוח, לחבק את הילד, ולהמתין עד שהאפיזודה תחלוף מעצמה.
זה קשה, כי החוויה הטראומטית תישאר בזיכרון של ההורים. אולם אפשר להתנחם בכך שלמחרת בבוקר הילד לא יזכור את האירוע.
גורמים ידועים
הגורמים המדויקים לביעותי שינה אינם מובנים היטב, אך גורמים פוטנציאליים כוללים:
• מתח וחרדה
• עייפות וחוסר שינה
• שיבושים בלוח הזמנים של השינה
• חום בילדים
• תרופות וחומרים מסויימים
• גנטיקה (היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה או ביעותי לילה).
סטטיסטיקה
• השכיחות בילדים נעה בין 1% ל-6%.
• השכיחות במבוגרים נמוכה יותר, ועומדת על פחות מ-1%.
• ההפרעה שכיחה יותר אצל גברים מאשר נשים.
ביעותי לילה מופיעים לרוב בין הגילאים 3 עד 7 שנים, ולעתים קרובות הם שוככים עד גיל 10. נראה כי קיימת שכיחות שווה בין בנים לבנות בשכיחות של עד 6.5% בילדים [1].
פחדי לילה יכולים להתרחש אצל מבוגרים אולם זה נדיר ועומד על פחות מ-1%. זה עשוי להעיד על הפרעות נוירולוגיות בסיסיות הדורשות יותר עבודה וחקירה.
אבחון
אבחון ביעותי לילה כולל בדךך כלל:
• לקיחת אנמנזה (ההיסטוריה הרפואית של החולה) [2].
• תשאול לגביי היסטוריית השינה מהמטופל או מבני משפחה.
• בדיקה גופנית
• מחקרי שינה כמו פוליסומנוגרפיה (מעבדת שינה), במידת הצורך, כדי לשלול הפרעות שינה אחרות [3].
טיפולים קונבנציונאליים
אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לחומרה ולגיל המטופל, ועשויות לכלול:
• שיפור היגיינת השינה.
• שימוש בטכניקות לניהול מתחים
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
• טיפול תרופתי במקרים קשים. בעיקר במבוגרים [4]
• טיפול במצבים רפואיים בסיסיים, אם ישנם.
ביבליוגרפיה
1. Leung AKC, Leung AAM, Wong AHC, Hon KL. Sleep Terrors: An Updated Review. Curr Pediatr Rev. 2020;16(3):176-182. doi: 10.2174/1573396315666191014152136. PMID: 31612833; PMCID: PMC8193803.
2. Ellington E. It's Not a Nightmare: Understanding Sleep Terrors. J Psychosoc Nurs Ment Health Serv. 2018 Aug 1;56(8):11-14. doi: 10.3928/02793695-20180723-03. PMID: 30071122.
3. Lopez R, Shen Y, Chenini S, Rassu AL, Evangelista E, Barateau L, Jaussent I, Dauvilliers Y. Diagnostic criteria for disorders of arousal: A video-polysomnographic assessment. Ann Neurol. 2018 Feb;83(2):341-351. doi: 10.1002/ana.25153. Epub 2018 Feb 10. PMID: 29360192.
4. Sodan Turan H, Gündüz N, Polat A, Tural Ü. Treatment Approach to Sleep Terror: Two Case Reports. Noro Psikiyatr Ars. 2015 Jun;52(2):204-206. doi: 10.5152/npa.2015.7243. Epub 2015 Jun 1. PMID: 28360707; PMCID: PMC5353201.
ביעותי לילה
הפרעת שינה זו, הידועה בשם ביעותי לילה או סיוטי לילה, היא הפרעת שינה המתאפיינת ברגשות אימה או בהלה.
מהם ביעותי לילה?
ביעותי לילה היא אחת מהפרעות השינה המעיקות ביותר בקרב ילדים ופעוטות, ומתסכלת מאוד מבחינת ההורים. הילד מתעורר לפתע משינה, בוכה או צועק, מבוהל, מבולבל ונראה מנותק מהמציאות. להורה קשה מאוד להרגיע ולדובב אותו. לאחר מכן, הוא חוזר לישון ולא זוכר דבר למחרת.
ביעותי לילה מתרחשים, בדרך כלל, במהלך השעות הראשונות של שלבים 3-4 של שינה ללא תנועות עיניים מהירות ונמשך בין דקה 1 ל- 10 דקות. הפרעה זו שכיחה יותר בפעוטות וילדים אך יכולה להופיע גם בקרב מתבגרים ומבוגרים.
תסמינים
התסמינים כוללים:
• פחד וצרחות עזות במהלך השינה
• תזוזות חדות והתהפכויות במיטה בזמן שינה
• דופק ונשימה מהירים.
• הזעה
• בלבול בעת היקיצה
• לעתים אין תגובה כאשר אחדם אחר מנסה להעיר את הסובל.
• אין זיכרון באשר לאירוע למחרת בבוקר.
• גורם למצוקה קשה בחיים האישיים, כולל לימודים, אינטראקציה חברתית ועבודה.
השוואה בין פעוטות, ילדים ומבוגרים
• פעוטות וילדים: האפיזודות נראות בדרך כלל תכופות ואינטנסיביות. ילדים עלולים לצרוח ולהפגין סימני חרדה בולטים בזמן שינה, ללא זיכרון מהאירוע לאחר היקיצה.
• מבוגרים: האפיזודות פחות תכופות אך עלולים להיות קשורות לבעיות נפשיות בסיסיות. מבוגרים עלולים גם לחוות תקופות ממושכות יותר של ביעותי לילה ועשויים להיזכר בקטעים מהאפיזודה לאחר היקיצה משינה.
כיצד לנהוג כאשר הילד חווה סיוטי לילה?
מדובר כאמור במצב מתסכל ומעיק, גם עבור הילד ולא פחות מכך – עבור ההורים. הילד מבולבל, צועק ובוכה. לא מזהה את הסובבים לו ולא ניתן להרגיע אותו. הדרך הטובה ביותר היא לשמור על קור רוח, לחבק את הילד, ולהמתין עד שהאפיזודה תחלוף מעצמה.
זה קשה, כי החוויה הטראומטית תישאר בזיכרון של ההורים. אולם אפשר להתנחם בכך שלמחרת בבוקר הילד לא יזכור את האירוע.
גורמים ידועים
הגורמים המדויקים לביעותי שינה אינם מובנים היטב, אך גורמים פוטנציאליים כוללים:
• מתח וחרדה
• עייפות וחוסר שינה
• שיבושים בלוח הזמנים של השינה
• חום בילדים
• תרופות וחומרים מסויימים
• גנטיקה (היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה או ביעותי לילה).
סטטיסטיקה
• השכיחות בילדים נעה בין 1% ל-6%.
• השכיחות במבוגרים נמוכה יותר, ועומדת על פחות מ-1%.
• ההפרעה שכיחה יותר אצל גברים מאשר נשים.
ביעותי לילה מופיעים לרוב בין הגילאים 3 עד 7 שנים, ולעתים קרובות הם שוככים עד גיל 10. נראה כי קיימת שכיחות שווה בין בנים לבנות בשכיחות של עד 6.5% בילדים [1].
פחדי לילה יכולים להתרחש אצל מבוגרים אולם זה נדיר ועומד על פחות מ-1%. זה עשוי להעיד על הפרעות נוירולוגיות בסיסיות הדורשות יותר עבודה וחקירה.
אבחון
אבחון ביעותי לילה כולל בדךך כלל:
• לקיחת אנמנזה (ההיסטוריה הרפואית של החולה) [2].
• תשאול לגביי היסטוריית השינה מהמטופל או מבני משפחה.
• בדיקה גופנית
• מחקרי שינה כמו פוליסומנוגרפיה (מעבדת שינה), במידת הצורך, כדי לשלול הפרעות שינה אחרות [3].
טיפולים קונבנציונאליים
אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לחומרה ולגיל המטופל, ועשויות לכלול:
• שיפור היגיינת השינה.
• שימוש בטכניקות לניהול מתחים
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
• טיפול תרופתי במקרים קשים. בעיקר במבוגרים [4]
• טיפול במצבים רפואיים בסיסיים, אם ישנם.
ביבליוגרפיה
1. Leung AKC, Leung AAM, Wong AHC, Hon KL. Sleep Terrors: An Updated Review. Curr Pediatr Rev. 2020;16(3):176-182. doi: 10.2174/1573396315666191014152136. PMID: 31612833; PMCID: PMC8193803.
2. Ellington E. It's Not a Nightmare: Understanding Sleep Terrors. J Psychosoc Nurs Ment Health Serv. 2018 Aug 1;56(8):11-14. doi: 10.3928/02793695-20180723-03. PMID: 30071122.
3. Lopez R, Shen Y, Chenini S, Rassu AL, Evangelista E, Barateau L, Jaussent I, Dauvilliers Y. Diagnostic criteria for disorders of arousal: A video-polysomnographic assessment. Ann Neurol. 2018 Feb;83(2):341-351. doi: 10.1002/ana.25153. Epub 2018 Feb 10. PMID: 29360192.
4. Sodan Turan H, Gündüz N, Polat A, Tural Ü. Treatment Approach to Sleep Terror: Two Case Reports. Noro Psikiyatr Ars. 2015 Jun;52(2):204-206. doi: 10.5152/npa.2015.7243. Epub 2015 Jun 1. PMID: 28360707; PMCID: PMC5353201.
כתיבת תגובה