האתר הגדול והנצפה בישראל בתחום הפרעות שינה

הקשר בין נדודי שינה ולחץ נפשי

כולנו עוברים ימים מתוחים מאז התפרצות מגיפת הקורונה. בד בבד נרשמת עלייה משמעותית במספר האנשים המדווחים על חוסר שינה או שינה לא איכותית הקשורים לנדודי שינה.

 

על כן יש לתהות האם המתח והלחץ הנפשי בשל התפרצות נגיף הקורונה אחראים לעלייה בנדודי השינה? האם מדובר בהמשך מגמת העליה בנדודי השינה עליה עמד לא מכבר ה-CDC האמריקאי? ואולי מדובר ב-2 גורמים המתגברים זה את זה?

 

עלייה מתמדת

טרם ננסה לענות על שאלות חשובות אלה, נגדיר תחילה את המושג “נדודי שינה”: מדובר בהפרעה שאינה מאפשרת לאדם להצליח להירדם ו/או להמשיך בשינה רצופה ותקינה לאורך הלילה.

 

השפעה דו כיוונית

בנוסף לדיווחים על עלייה בנדודי השינה, ישנם דיווחים ממדינות מערביות רבות על עלייה מתמדת ברמות המתח הנפשי הנצפות אצל אנשים. ההנחה היא כי ההחמרה ב-2 הבעיות הללו אינה מקרית.

 

ההשפעה הרבה שיש לרגשות חזקים כמו עצב, דאגה או כעס על השינה ואיכותה מוכרת לכל אדם שעבר “לילה לבן” כתוצאה מפיטורין, גירושין או אבל. יתר על כן, מחקרים רבים מצאו ראיות לכך שסוגי לחץ שונים יכולים לפגוע באיכות השינה ולהפך.

 

אפשרויות טיפוליות

לצד הדאגה שמביעות רשויות הבריאות ממגמה מדאיגה זו, יש לדעת כי קיימות אפשרויות טיפוליות רבות ויעילות בנדודי שינה והתמודדות עם לחץ נפשי.

 

נדודי שינה הנגרמים מלחץ

ההשפעה השלילית של מתח נפשי על איכות ומספר שעות השינה ידועה מזה זמן רב. ולמעשה רובנו חווינו לפחות פעם בחיים קשיי שינה שונים על רקע אירועים טראומתיים שעברנו. השפעה זו אוששה שוב ושוב במחקרים רבים שבוצעו במדינות שונות ובפלחי אוכלוסיות שונים.

 

מחקרים

למשל מחקר (1) שוודי שבוצע בשנת 2004 ועסק בשאלה “האם לחץ בעבודה מהווה כלי לניבוי נדודי שינה?” מצא כי התשובה חיובית. מחקר (2) דרום קוריאני משנת 2011 מצא קשר הדוק בין לחץ נפשי שנגרם מעבודה ונדודי שינה. זאת גם כאשר בוצעו שינויים בתגמולים ודרישות המעסיק.

 

במחקר (3) נוסף שבוצע בארה”ב בשנת 2007 בקבוצת סטודנטים, התברר שלחץ הקשור למשפחה מהווה גורם סיכון להתפתחות נדודי שינה. הלחץ הקשור למטלות באוניברסיטה הביא לעלייה בלחץ זה.

 

מסקנה

המסקנה ממחקרים אלה ואחרים היא שלחץ מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות נדודי שינה בילדים, בני נוער ומבוגרים בין אם מדובר בלחץ הקשור לעבודה, בית ספר או חיי חברה ומשפחה.

 

המנגנון הביולוגי

על אף הנתונים הרבים שהצטברו, עד לאחרונה המנגנון שאחראי לקשר ההדוק בין לחץ ונדודי שינה לא הובן במלואו. מסתבר שלחץ נפשי מהווה טריגר לתגובות פיזיולוגיות שונות ומגוונות במערכת האנדוקרינולוגית, המערכת החיסונית, המוח ומערכת העצבים.

 

המומחים מסוגלים לזהות טוב יותר את האלמנטים המדוייקים של תגובות הלחץ הגורמות לכך שהמוח והגוף יפעלו במצב של “כוננות” או “אזעקה”.

 

עוררות יתר

עוררות יתר נחשבת לסיבה העיקרית להופעת נדודי שינה. מדובר במצב של לחץ ממושך, הכולל פעילות פיזיולוגית ופסיכולוגית מוגברת המערבות מערכות עצביות רבות ומביאות את האדם לדריכות גבוהה.

 

עוררות יתר באנשים עם נדודי שינה קיימת באופן תמידי ומתבטאת בקושי או חוסר יכולת להירדם ו/או לחזור לשינה. ההסבר המדעי גורס שמדובר בפעילות של גורמים נוירופיזיולוגיים וקוגניטיביים, כאשר לגורמי לחץ שונים יש את היכולת לתגבר אותה.

 

למעשה, כאשר השינה מושפעת מלחץ, נוצרת תגובה שרשרת כיוון שהפרעות שינה גורמות לתגובות רגשיות. ובמילים אחרות, הפרעת השינה עצמה עלולה להוות גורם לסטרס.

 

עוררות יתר, אם כן, היא סמן דרך מרכזי בהתפחות של נדודי שינה, כאשר האחרון יכול להוביל להחמרה בעוררות יתר.

 

האם לחץ נפשי מוביל בהכרח לנדודי שינה?

לחץ יכול במקרים רבים להוביל לנדודי שינה. עם זאת, יתכנו בהחלט מקרים שלא אנשים עם לחץ נפשי שאינו מוביל להפרעות שינה. נשאלת השאלה מדוע? גורם חשוב ראשון הוא אופי הלחץ, הזמן בו שרוי האדם בלחץ ואופיו. ככלל, ככל שמספר גורמי הלחץ גדול יותר כך גם השפעתו.

 

יכולת התמודדות עם לחץ

גורם נוסף, הוא האדם עצמו ויכולתו להתמודד עם לחץ. אותם גורמי לחץ משפיעים באופן שונה על אנשים שונים. ובמילים אחרות יש אנשים עם עמידות גבוהה יותר מאחרים לגורמי לחץ (4). יש לציין כי אין זה אומר שאנשים אלה אטומים ולא חווים רגשות עזים כמו עצב או כעס, אולם אנשים אלה בהחלט מסוגלים לנתב את הרגשות האלה ולהתגבר על השפעתם באופן טוב יותר מאחרים.

 

למעשה ישנם מדענים רבים החוקרים את תחום השינה שמקשרים בין “יכולת עמידות” ו”שינה” ומנסים לאמוד את הסיכויים שאדם יפתח נדודי שינה בהתאם ליכולת העמידות הרגשית שלו. כמו גן במציאת דרכים לשפר את העמידות ובכך לשפר ו/או למנוע הפרעות שינה.

 

כעת יש לתהות מדוע לאנשים שונים יש עמידות פחותה וסיכוי גבוה יותר לפתח קשיי שינה. קיימות ראיות לכך שקשר הוא גנטי. בנוסף נראה שיש גם קשר למגדר ולחשיפה לגורמי לחץ חיצוניים. למרות שגרומים אלה אינם בשליטתנו ברובם, בהחלט ניתן וכדאי לנקוט בצעדים כדי לשפר את העמידות.

 

לחץ הנגרם מנדודי שינה

כעת ננסה לענות על השאלה ההפוכה: האם נדודי שינה יכולים לגרום לחץ נפשי? גם התשובה לשאלה זו חיובית. מחסור בשינה או שינה לא איכותית יכולים בהחלט לתרום ולהשפיע על המצב הרגשי ויכולים להתבטא בעצב, תסכול ורגזנות היוצרים מתח נפשי לא מבוטל.  בנוסף יש לזכור שנדודי השינה עצמם מהווים גורם לחץ נוסף.

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית ושינה

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) יכולה להתפרץ לאחר חשיפה לאירוע הנושא טראומה קשה לאדם כגון מלחמה, תאונת דרכים קשה, פגיעה מינית וכן הלאה. הקשר בין PTSD וקשיי שינה ידוע ומוכר שכן אנשים הסובלים מההפרעה סובלים תכופות מיקיצות חוזרות במהלך הלילה, דיכאון, כאבי ראש ושלל תסמינים גופניים ונפשיים נוספים.

 

מחקרים סטטיסטיים מצביעים על שיעור עצום של חולי PTSD הסובלים מהפרעות שינה שונות, הנאמד בכ-80% ואף יותר.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלקריאה נוספת
על נדודי שינה

 

ביבליוגרפיה

1. Linton SJ. Does work stress predict insomnia? A prospective study. Br J Health Psychol. 2004;9(Pt 2):127-136. doi:10.1348/135910704773891005

2. Hwan-Cheol Kim, Byeong-Kwon Kim, Kyoung-Bok Min, Association Between Job Stress and Insomnia in Korean Workers, Journal of Occupational Health/53 (2011) 3

3. Bernert RA, Merrill KA, Braithwaite SR, Van Orden KA, Joiner TE Jr. Family life stress and insomnia symptoms in a prospective evaluation of young adults. J Fam Psychol. 2007;21(1):58-66. doi:10.1037/0893-3200.21.1.58

4. Williams SG, Collen JF, Lettieri CJ. More than just a good night’s sleep. J Clin Sleep Med. 2018;14(5):709–710.

הקשר בין נדודי שינה ולחץ נפשי

כולנו עוברים ימים מתוחים מאז התפרצות מגיפת הקורונה. בד בבד נרשמת עלייה משמעותית במספר האנשים המדווחים על חוסר שינה או שינה לא איכותית הקשורים לנדודי שינה.

 

על כן יש לתהות האם המתח והלחץ הנפשי בשל התפרצות נגיף הקורונה אחראים לעלייה בנדודי השינה? האם מדובר בהמשך מגמת העליה בנדודי השינה עליה עמד לא מכבר ה-CDC האמריקאי? ואולי מדובר ב-2 גורמים המתגברים זה את זה?

 

עלייה מתמדת

טרם ננסה לענות על שאלות חשובות אלה, נגדיר תחילה את המושג “נדודי שינה”: מדובר בהפרעה שאינה מאפשרת לאדם להצליח להירדם ו/או להמשיך בשינה רצופה ותקינה לאורך הלילה.

 

השפעה דו כיוונית

בנוסף לדיווחים על עלייה בנדודי השינה, ישנם דיווחים ממדינות מערביות רבות על עלייה מתמדת ברמות המתח הנפשי הנצפות אצל אנשים. ההנחה היא כי ההחמרה ב-2 הבעיות הללו אינה מקרית.

 

ההשפעה הרבה שיש לרגשות חזקים כמו עצב, דאגה או כעס על השינה ואיכותה מוכרת לכל אדם שעבר “לילה לבן” כתוצאה מפיטורין, גירושין או אבל. יתר על כן, מחקרים רבים מצאו ראיות לכך שסוגי לחץ שונים יכולים לפגוע באיכות השינה ולהפך.

 

אפשרויות טיפוליות

לצד הדאגה שמביעות רשויות הבריאות ממגמה מדאיגה זו, יש לדעת כי קיימות אפשרויות טיפוליות רבות ויעילות בנדודי שינה והתמודדות עם לחץ נפשי.

 

נדודי שינה הנגרמים מלחץ

ההשפעה השלילית של מתח נפשי על איכות ומספר שעות השינה ידועה מזה זמן רב. ולמעשה רובנו חווינו לפחות פעם בחיים קשיי שינה שונים על רקע אירועים טראומתיים שעברנו. השפעה זו אוששה שוב ושוב במחקרים רבים שבוצעו במדינות שונות ובפלחי אוכלוסיות שונים.

 

מחקרים

למשל מחקר (1) שוודי שבוצע בשנת 2004 ועסק בשאלה “האם לחץ בעבודה מהווה כלי לניבוי נדודי שינה?” מצא כי התשובה חיובית. מחקר (2) דרום קוריאני משנת 2011 מצא קשר הדוק בין לחץ נפשי שנגרם מעבודה ונדודי שינה. זאת גם כאשר בוצעו שינויים בתגמולים ודרישות המעסיק.

 

במחקר (3) נוסף שבוצע בארה”ב בשנת 2007 בקבוצת סטודנטים, התברר שלחץ הקשור למשפחה מהווה גורם סיכון להתפתחות נדודי שינה. הלחץ הקשור למטלות באוניברסיטה הביא לעלייה בלחץ זה.

 

מסקנה

המסקנה ממחקרים אלה ואחרים היא שלחץ מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות נדודי שינה בילדים, בני נוער ומבוגרים בין אם מדובר בלחץ הקשור לעבודה, בית ספר או חיי חברה ומשפחה.

 

המנגנון הביולוגי

על אף הנתונים הרבים שהצטברו, עד לאחרונה המנגנון שאחראי לקשר ההדוק בין לחץ ונדודי שינה לא הובן במלואו. מסתבר שלחץ נפשי מהווה טריגר לתגובות פיזיולוגיות שונות ומגוונות במערכת האנדוקרינולוגית, המערכת החיסונית, המוח ומערכת העצבים.

 

המומחים מסוגלים לזהות טוב יותר את האלמנטים המדוייקים של תגובות הלחץ הגורמות לכך שהמוח והגוף יפעלו במצב של “כוננות” או “אזעקה”.

 

עוררות יתר

עוררות יתר נחשבת לסיבה העיקרית להופעת נדודי שינה. מדובר במצב של לחץ ממושך, הכולל פעילות פיזיולוגית ופסיכולוגית מוגברת המערבות מערכות עצביות רבות ומביאות את האדם לדריכות גבוהה.

 

עוררות יתר באנשים עם נדודי שינה קיימת באופן תמידי ומתבטאת בקושי או חוסר יכולת להירדם ו/או לחזור לשינה. ההסבר המדעי גורס שמדובר בפעילות של גורמים נוירופיזיולוגיים וקוגניטיביים, כאשר לגורמי לחץ שונים יש את היכולת לתגבר אותה.

 

למעשה, כאשר השינה מושפעת מלחץ, נוצרת תגובה שרשרת כיוון שהפרעות שינה גורמות לתגובות רגשיות. ובמילים אחרות, הפרעת השינה עצמה עלולה להוות גורם לסטרס.

 

עוררות יתר, אם כן, היא סמן דרך מרכזי בהתפחות של נדודי שינה, כאשר האחרון יכול להוביל להחמרה בעוררות יתר.

 

האם לחץ נפשי מוביל בהכרח לנדודי שינה?

לחץ יכול במקרים רבים להוביל לנדודי שינה. עם זאת, יתכנו בהחלט מקרים שלא אנשים עם לחץ נפשי שאינו מוביל להפרעות שינה. נשאלת השאלה מדוע? גורם חשוב ראשון הוא אופי הלחץ, הזמן בו שרוי האדם בלחץ ואופיו. ככלל, ככל שמספר גורמי הלחץ גדול יותר כך גם השפעתו.

 

יכולת התמודדות עם לחץ

גורם נוסף, הוא האדם עצמו ויכולתו להתמודד עם לחץ. אותם גורמי לחץ משפיעים באופן שונה על אנשים שונים. ובמילים אחרות יש אנשים עם עמידות גבוהה יותר מאחרים לגורמי לחץ (4). יש לציין כי אין זה אומר שאנשים אלה אטומים ולא חווים רגשות עזים כמו עצב או כעס, אולם אנשים אלה בהחלט מסוגלים לנתב את הרגשות האלה ולהתגבר על השפעתם באופן טוב יותר מאחרים.

 

למעשה ישנם מדענים רבים החוקרים את תחום השינה שמקשרים בין “יכולת עמידות” ו”שינה” ומנסים לאמוד את הסיכויים שאדם יפתח נדודי שינה בהתאם ליכולת העמידות הרגשית שלו. כמו גן במציאת דרכים לשפר את העמידות ובכך לשפר ו/או למנוע הפרעות שינה.

 

כעת יש לתהות מדוע לאנשים שונים יש עמידות פחותה וסיכוי גבוה יותר לפתח קשיי שינה. קיימות ראיות לכך שקשר הוא גנטי. בנוסף נראה שיש גם קשר למגדר ולחשיפה לגורמי לחץ חיצוניים. למרות שגרומים אלה אינם בשליטתנו ברובם, בהחלט ניתן וכדאי לנקוט בצעדים כדי לשפר את העמידות.

 

לחץ הנגרם מנדודי שינה

כעת ננסה לענות על השאלה ההפוכה: האם נדודי שינה יכולים לגרום לחץ נפשי? גם התשובה לשאלה זו חיובית. מחסור בשינה או שינה לא איכותית יכולים בהחלט לתרום ולהשפיע על המצב הרגשי ויכולים להתבטא בעצב, תסכול ורגזנות היוצרים מתח נפשי לא מבוטל.  בנוסף יש לזכור שנדודי השינה עצמם מהווים גורם לחץ נוסף.

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית ושינה

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) יכולה להתפרץ לאחר חשיפה לאירוע הנושא טראומה קשה לאדם כגון מלחמה, תאונת דרכים קשה, פגיעה מינית וכן הלאה. הקשר בין PTSD וקשיי שינה ידוע ומוכר שכן אנשים הסובלים מההפרעה סובלים תכופות מיקיצות חוזרות במהלך הלילה, דיכאון, כאבי ראש ושלל תסמינים גופניים ונפשיים נוספים.

 

מחקרים סטטיסטיים מצביעים על שיעור עצום של חולי PTSD הסובלים מהפרעות שינה שונות, הנאמד בכ-80% ואף יותר.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלקריאה נוספת
על נדודי שינה

 

ביבליוגרפיה

1. Linton SJ. Does work stress predict insomnia? A prospective study. Br J Health Psychol. 2004;9(Pt 2):127-136. doi:10.1348/135910704773891005

2. Hwan-Cheol Kim, Byeong-Kwon Kim, Kyoung-Bok Min, Association Between Job Stress and Insomnia in Korean Workers, Journal of Occupational Health/53 (2011) 3

3. Bernert RA, Merrill KA, Braithwaite SR, Van Orden KA, Joiner TE Jr. Family life stress and insomnia symptoms in a prospective evaluation of young adults. J Fam Psychol. 2007;21(1):58-66. doi:10.1037/0893-3200.21.1.58

4. Williams SG, Collen JF, Lettieri CJ. More than just a good night’s sleep. J Clin Sleep Med. 2018;14(5):709–710.

מאמרים אחרונים

הוסיפו תגובה חדשה

avatar
  הרשמה  
הודעה על