סהרוריות

סהרוריות הידועה גם בשמות "הליכה מתוך שינה" ו"מחלת ירח", היא פאראסומניה המופיעה בכל טווח הגילאים, וגורמת לחולים לבצע התנהגויות מורכבות, כשהם במצב לא מודע (שינה).

 

 

מצב זה משפיע על קשת רחבה של האוכלוסייה, הוא נפוץ יותר בקרב תינוקות וילדים, אך פוגע גם במבוגרים. פאראסומניה זו מתרחשת לרוב לאחר יציאה ממצב של שינה עמוקה (שנת REM), המכונה גם שנת חלום.

 

תסמינים

תסמיני סהרוריות מתאפיינים בעיקר בביצוע התנהגויות מורכבות, המתנהלות במהלך השינה, כגון הליכה, ישיבה במיטה או ביצוע משימות שגרתיות כמו אכילה, סידור הבית ואף נהיגה ברכב.

 

עיניו של האדם הסהרורי פתוחות אך מבטו בדרך כלל מזוגג ואטום לצופה מהצד. ניסיונות לדובבו יתקלו בתשובות חסרות פשר ונטולות הגיון. נשקפת לחולים אלו, ולעתים לסביבתם, סכנה רבה בשל האפשרות להיקלע לתאונות שונות בשל התנהגותם הבלתי מודעת.

 

אצל תינוקות, הליכה סהרורית נדירה יחסית, ומתבטאת לרוב בתנועות פשוטות בעריסה. ילדים לעומת זאת, מפגינים התנהגויות סהרוריות בולטות יותר, כגון הליכה בבית או עיסוק בפעילויות חריגות. במבוגרים, הסבירות להליכה מתוך שינה נמוכה יותר מילדים, אך הם עלולים לחוות אפיזודות מסוכנות יותר, כגון יציאה מהבית או נהיגה ברכב.

 

אין שחר לטענה שאסור להעיר אדם שהולך מתוך שינה. אדרבא, לעתים זה נחוץ כדי למנוע סכנה.

 

דוגמאות

להלן תרחישים אופייניים של סהרוריות ב-3 קבוצות גיל: תינוקות, ילדים ומבוגרים. מטרת דוגמאות אלו היא להמחיש את מגוון ההתנהגויות הסהרוריות על פני קבוצות גיל שונות, תוך הדגמה של הביטויים המגוונים של המצב.

 

תרחיש 1: סהרוריות אצל תינוק

• מצב: מיה בת שמונה חודשים, הידועה בשנתה השלווה, הבהילה את הוריה לילה אחד. במהלך בדיקה שגרתית הם מצאו אותה עומדת בעריסה, עיניה פקוחות אך מבטה נראה מרוחק ולא ממוקד. באופן מפתיע, מיה לא הייתה ערה לגמרי ונראתה לא מודעת לסביבתה.
• התנהגות: התנהגותה של מיה הייתה יוצאת דופן; היא נאחזה בשלבי העריסה, התנדנדה בעדינות, ומדי פעם פטפטה בחוסר קוהרנטיות. היא לא הגיבה לקריאה בשמה ונראה היה שהיא במצב של טראנס.
• סיום האירוע: לאחר מספר דקות, מיה התיישבה לאט לאט, נשכבה בעריסה, וחזרה לשינה רגילה. למחרת בבוקר, היא לא הראתה סימנים שהיא זוכרת את האירוע.

 

תרחיש 2: סהרוריות אצל ילד

• מצב: רועי בן השבע, הידוע בחלומות ההרפתקניים שלו, החל ללכת מתוך שינה. הוריו גילו אותו משוטט בסלון, באמצע הלילה, נראה היה שהוא מחפש משהו.
• התנהגות: רועי ניסה לשחק עם הצעצועים שלו, ערם בלוקים בצורה מגושמת וממלמל דברים הקשורים לבניית טירה. הוא לא הגיב לניסיונות של הוריו לתקשר איתו ונראה שהוא מגשים חלום.
• סיום האירוע: הוריו הובילו אותו בעדינות חזרה למיטה, על מנת לוודא שהוא לא יפגע בעצמו. רועי לא זכר את האירוע כשקם בבוקר והופתע לגלות מספר קוביות צעצוע במיטתו.

 

תרחיש 3: סהרוריות אצל מבוגר

• מצב: שרה בת שלושים וחמש, נמצאת בלחץ עבודה משמעותי, התחילה ללכת בשנתה. בעלה מצא אותה לילה אחד מנסה לפתוח את דלת הכניסה לביתם.
• התנהגות: שרה מלמלה על איחור לפגישה וכל הזמן בדקה שעון דמיוני על פרק כף היד שלה. היא נראתה מודאגת ומבולבלת, ולא זיהתה את בעלה בתחילה.
• סיום האירוע: בעלה הצליח לשכנע אותה לחזור למיטה מבלי להעיר אותה. למחרת, לשרה הייתה תחושת אי נוחות עמומה, אך היא לא זכרה את האירוע. זה הוביל להתייעצות עם מומחה שינה לצורך הערכה נוספת.

 

גורמים

האטיולוגיה של הליכת שינה היא מולטי פקטוריאלית (רב-גורמית), הכוללת גורמים גנטיים [1], סביבתיים, ופיזיולוגיים. מתח, חוסר שינה [2] ותרופות מסוימות [3] זוהו כטריגרים.

גם היפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס) נמצא במחקרים [4] כגורם להפרעה.

 

סטטיסטיקה

1. במחקר [5] שפורסם בשנת 2010, נמצא ששיעור השכיחות הכולל של סהרוריות, במהלך החיים, היה 7% (16 מתוך 228 משתתפים). מבחינה מגדרית, היא הופיעה בשיעור של 10.4% אצל גברים ו-3.5% אצל נשים, אבל ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

 

2. בסקירת מאמרים [6] שיטתית ומטה אנליזה מ-2016, נסקרו 51 מחקרים לפיהם העריכו את שיעורי השכיחות של הליכה סהרורית במדגם כולל של 100,490 משתתפים. השכיחות המשוערת של הליכה מתוך שינה הייתה 6.9%.

 

שיעור השכיחות הנוכחי של הליכה סהרורית (ב-12 החודשים האחרונים) היה גבוה משמעותית בילדים 5% לעומת 1.5% במבוגרים.

 

אבחון

האבחנה של סהרוריות כוללת בדרך כלל ראיון קליני, ניתוח היסטוריית שינה ובמידת הצורך פוליסומנוגרפיה (בדיקה במעבדת שינה), בעיקר כדי לשלול הפרעות שינה אחרות.

 

טיפול

רוב החולים אינם זקוקים לטיפול, אך הפרעות שינה נלוות הגורמות לעייפות בשעות היום, ובעיות רגשיות והתנהגותיות דורשים הערכה והתערבות [7].

 

אסטרטגיות טיפול בסהרוריות מתמקדות בהפחתת הסיכון, טיפול בסיבות הבסיסיות, ובמקרים מסוימים, טיפול תרופתי. התערבויות התנהגותיות והבטחת סביבת שינה בטוחה הם חיוניים.

 

ביבליוגרפיה

1. Licis AK, Desruisseau DM, Yamada KA, Duntley SP, Gurnett CA. Novel genetic findings in an extended family pedigree with sleepwalking. Neurology. 2011 Jan 4;76(1):49-52. doi: 10.1212/WNL.0b013e318203e964. PMID: 21205695; PMCID: PMC3030226.

 

2. Popat S, Winslade W. While You Were Sleepwalking: Science and Neurobiology of Sleep Disorders & the Enigma of Legal Responsibility of Violence During Parasomnia. Neuroethics. 2015;8(2):203-214. doi: 10.1007/s12152-015-9229-4. Epub 2015 Apr 24. PMID: 26203309; PMCID: PMC4506454.

 

3. Stallman HM, Kohler M, White J. Medication induced sleepwalking: A systematic review. Sleep Med Rev. 2018 Feb;37:105-113.

 

4. Giuliano L, Fatuzzo D, Mainieri G, La Vignera S, Sofia V, Zappia M. Adult-Onset Sleepwalking Secondary to Hyperthyroidism: Polygraphic Evidence. J Clin Sleep Med. 2018 Feb 15;14(2):285-287.

 

5. Mume CO. Prevalence of Sleepwalking in an Adult Population. Libyan J Med. 2010 Jan;5(1):2143. doi: 10.3402/ljm.v5i0.2143. PMID: 28156303; PMCID: PMC3066770.

 

6. Stallman HM, Kohler M. Prevalence of Sleepwalking: A Systematic Review and Meta-Analysis. PLoS One. 2016 Nov 10;11(11):e0164769. doi: 10.1371/journal.pone.0164769. PMID: 27832078; PMCID: PMC5104520.

 

7. Stallman HM. Assessment and treatment of sleepwalking in clinical practice. Aust Fam Physician. 2017;46(8):590-593. PMID: 28787563.