האתר הגדול והנצפה בישראל בתחום הפרעות שינה

האם “ציפורי לילה” חשופים לנזקים בריאותיים?

 

אצל חלק מהאנשים קיימת נטייה להישאר ערים בלילה עד שעות הלילה המאוחרות. בשפה העממית מכנים אותם “טיפוסי ערב” או “ציפורי לילה”. במאמר זה נתמקד בשאלה: האם קיים אצלם סיכון גבוה יותר לפתח סכרת מסוג 2 ומחלות לב.

 

ערנות בלילה והרגלי אכילה

בסקירה בינלאומית של מחקרים (1), שבוצעה באוניברסיטת נורת’ומבריה (אנגליה) ופורסמה בנובמבר 2018, נאספו נבדקו ונותחו נתונים אודות ההשלכות הבריאותיות בקרב אנשים שנשארים ערים בלילה לעומת אנשים שישנים בלילה ומתעוררים בבוקר.

 

הבדלים בכמויות ובסוג המזון

החוקרים גילו ראיות רבות המצביעות על סיכון מוגבר לליקויים בריאותיים, אצל אנשים שערים בלילה. מהנתונים עולה שקבוצה זו נוטה לאכול כמויות גדולות יותר של מזון וכמו כן לצרוך יותר מזונות שידועים כלא בריאים.

 

בלוטת האצטרובל ומלטונין

 

השעון הביולוגי

ויסות תהליכים ותפקודים

גופנו פועל במחזוריות של 24 שעות, אשר מווסת בידי שעון פנימי הנקרא גם שעון ביולוגי המבוסס על המקצב הצירקדי שמטרתו להתאים את הגוף להשפעה המשתנה של אור השמש לאורך היום. השעון הביולוגי אחראי על ויסות תהליכים ותפקודים פיזיים רבים, ביניהם אכילה, שינה ויקיצה.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלחצו לקריאה על מחזור
השינה וחשיפה לאור – מלטונין

 

העדפה טבעית

אצל רוב האנשים יש העדפה טבעית לשינה בשעה מוקדמת ויקיצה מוקדמת בבוקר ולכ -30% נטייה לערנות בשעות הלילה ויקיצה מאוחרת. החוקרים גילו ראיות רבות במחקרים שקושרות בין מחלות לב וסוכרת סוג 2 לאנשים עם נטייה או העדפה טבעית לערנות בלילה.

 

הרגלי האכילה של “ציפורי לילה”

אנשים שהלכו לישון בשעות מאוחרות, נטו יותר לצרוך מזונות שאינם בריאים כמו סוכרים, קפאין, אלכוהול ומזון מהיר, בהשוואה למשכימי קום. אנשים אלו דיווחו באופן עקבי על דפוסי אכילה בלתי קבועים, כאשר הם מדלגים על ארוחת הבוקר ואוכלים בשעה מאוחרת יותר באותו יום.

 

ציפורי לילה בהשוואה למשכימי קום

הדיאטה של “ציפורי לילה” כללה פחות דגנים, שיפון וירקות. כמו כן הם אכלו מספר קטן יותר של ארוחות, אולם כל ארוחה הייתה גדולה יותר. בנוסף הם דיווחו על צריכה גדולה יותר של משקאות עם קפאין, סוכרים ואכילת חטיפים, לעומת אנשים משכימי קום, שדיווחו על אכילה מעט גדולה יותר של פירות וירקות.

 

לדעת החוקרים, מדובר בהסבר הגיוני לכך שטיפוסי ערב נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות כרוניות.

 

 

אכילה מאוחרת וסוכרת מסוג 2

אכילה בשעת לילה מאוחרת נמצאה קשורה להתפתחות סכרת סוג 2, כיוון שקיים קשר בין המקצב הצירקדי למטבוליזם (חילוף חומרים) של סוכר.

 

השפעה על רמות הגלוקוז

במצב תקין רמות הגלוקוז אמורות לרדת במהלך שעות היום ולהגיע לרמתן הנמוכה ביותר בשעות הלילה. בקרב אנשים טיפוסי ערב שאוכלים זמן קצר לפני השינה, מתקיים מצב הפוך ובו – חלה עלייה ברמת הגלוקוז בשעות הלילה.

 

יכולה להיות לכך השפעה שלילית על המטבוליזם שאינו מתבצע בהתאם לתהליך הביולוגי התקין. ולמעשה קיים מחקר שמצא כי אנשים בעלי נטייה לערנות בלילה, היו עם סיכון גבוה פי 2.5 לפתח סוכרת סוג 2, בהשוואה לאנשים עם יקיצה בבוקר.

 

עבודה במשמרות

יש לכך השפעה דומה בקרב אנשים העובדים במשמרות. כיוון שהם מתאימים כל העת את השעון הביולוגי לשעות העבודה המשתנות שלהם. נמצא כי הדבר מפחית את הרגישות לאינסולין ובכך משפיע על הסבילות לגלוקוז ומציב את האנשים הללו בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת סוג 2.

 

נתונים ומגמות מעניינות

שינויים תלויי גיל בהרגלי השינה

ההעדפה בדבר ערנות בלילה או שינה בשעה מוקדמת ויקיצה בשעת בוקר מוקדמת, יכולה להשתנות במהלך החיים. היקיצה בשעות הבוקר יותר שכיחה בילדים. זה משתנה לאורך הילדות.

 

בקרב כ-90% מבני השנתיים קיימת העדפה ליקיצה בבוקר. אחוז זה פוחת ומגיע ל-58% בגיל 6. בגילאי ההתבגרות אף ישנה מגמה להעדיף ערנות בשעות הלילה אשר נמשכת עד סביבות גיל 50. לאחר מכן ישנה שוב חזרה להעדפת יקיצה מוקדמת בבוקר.

 

השפעה אתנית

לאתניות והחברה, ישנה גם כן השפעה על השעון הביולוגי. בקרב גרמנים למשל ישנה העדפה גדולה יותר לערנות בלילה בהשוואה להודים ולסלובקים. כמו כן נמצאו הבדלים בין אנשים המתגוררים באזורים כפריים ועירוניים באותה מדינה.

 

חשיפה לאור שמש

אחר המחקרים מצא שחשיפה לאור השמש הייתה השפעה על מועד השינה, כאשר כל שעה של חשיפה לאור נמצאה קשורה ל-30 דקות של “שינה מראש”. כמו כן נמצא כי לצפיפות ולתאורה של סביבה עירונית יכולה להיות השפעה על העדפה של שעות הבוקר או הערב.

 

אוברדראפט שינה

עוד נמצא כי “טיפוסי ערב” צוברים “אוברדרפט שינה” וישנים יותר בסופי שבוע כפיצוי. לעומת זאת בקרב אנשים שהולכים לישון מוקדם ומתעוררים מוקדם בבוקר, נמצאו הבדלים קטנים יותר בדפוסי השינה במהלך השבוע וסוף השבוע.

 

 

הסברים מפי אחד החוקרים

ד”ר אלמוזאווי, מאוניברסיטת נורת’ומבריה, מסביר כי “גילינו כי לגנים, אתניות ומגדר יש השפעה על הסיכויים שפרט כלשהו יהיה מסוג בוקר או ערב.

 

במהלך הבגרות, קיים סיכון גבוה יותר בקרב טיפוסי ערב לפתח מחלות לב וסוכרת מסוג 2. הסיבה לכך עלולה להיות דיאטה פחות טובה של טיפוסי ערב. בסקירה נמצא כי בקרב חולי סכרת עם איזון פחות טוב של הסוכר יש סיכויים גבוהים להיות טיפוסי לילה”.

 

ד”ר אלמוזאווי מוסיף ומסביר ש”הסקירה הצביעה על פער גדול בהבנתנו את האופן שבו השעון הביולוגי משפיע על צריכת המזון בקרב תינוקות, ילדים וקשישים. בעוד שקיים סנכרון בקרב מרבית התינוקות עם זה של האם, הרי שבהגיעם לגיל שש, ניתן לראות שחלק נכבד מתחיל לפתח מאפיינים של טיפוס ערב.

 

אין בידינו מידע מספיק על מנת לקבוע אם לשינויים פיזיולוגיים או ללוחות זמנים הנקבעים על ידי מערכות החינוך (גן או בית ספר) יש השפעה על ממצאים אלו”.

 

ד”ר אלמוזאוי מציין כי: “בקרב בני נוער, מצאנו שהנטייה של טיפוסי ערב קשורה לאכילה חריגה ולדיאטה פחות טובה. לעובדות אלו עלולות להיות השלכות על הבריאות בבגרות, כיוון שלרוב, הרגלי התזונתיים נקבעים בגילאי ההתבגרות”.

 

ביבליוגרפיה

  1. Suzana Almoosawi, Snieguole Vingeliene, Frederic Gachon, Chronotype: Implications for Epidemiologic Studies on Chrono-Nutrition and Cardiometabolic Health. Advances in Nutrition, Volume 10, Issue 1, January 2019, Pages 30–42

האם “ציפורי לילה” חשופים לנזקים בריאותיים?

 

אצל חלק מהאנשים קיימת נטייה להישאר ערים בלילה עד שעות הלילה המאוחרות. בשפה העממית מכנים אותם “טיפוסי ערב” או “ציפורי לילה”. במאמר זה נתמקד בשאלה: האם קיים אצלם סיכון גבוה יותר לפתח סכרת מסוג 2 ומחלות לב.

 

ערנות בלילה והרגלי אכילה

בסקירה בינלאומית של מחקרים (1), שבוצעה באוניברסיטת נורת’ומבריה (אנגליה) ופורסמה בנובמבר 2018, נאספו נבדקו ונותחו נתונים אודות ההשלכות הבריאותיות בקרב אנשים שנשארים ערים בלילה לעומת אנשים שישנים בלילה ומתעוררים בבוקר.בלוטת האצטרובל ומלטונין

 

הבדלים בכמויות ובסוג המזון

החוקרים גילו ראיות רבות המצביעות על סיכון מוגבר לליקויים בריאותיים, אצל אנשים שערים בלילה. מהנתונים עולה שקבוצה זו נוטה לאכול כמויות גדולות יותר של מזון וכמו כן לצרוך יותר מזונות שידועים כלא בריאים.

 

השעון הביולוגי

ויסות תהליכים ותפקודים

גופנו פועל במחזוריות של 24 שעות, אשר מווסת בידי שעון פנימי הנקרא גם שעון ביולוגי המבוסס על המקצב הצירקדי שמטרתו להתאים את הגוף להשפעה המשתנה של אור השמש לאורך היום. השעון הביולוגי אחראי על ויסות תהליכים ותפקודים פיזיים רבים, ביניהם אכילה, שינה ויקיצה.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלחצו לקריאה על מחזור
השינה וחשיפה לאור – מלטונין

 

העדפה טבעית

אצל רוב האנשים יש העדפה טבעית לשינה בשעה מוקדמת ויקיצה מוקדמת בבוקר ולכ -30% נטייה לערנות בשעות הלילה ויקיצה מאוחרת. החוקרים גילו ראיות רבות במחקרים שקושרות בין מחלות לב וסוכרת סוג 2 לאנשים עם נטייה או העדפה טבעית לערנות בלילה.

 

הרגלי האכילה של “ציפורי לילה”

אנשים שהלכו לישון בשעות מאוחרות, נטו יותר לצרוך מזונות שאינם בריאים כמו סוכרים, קפאין, אלכוהול ומזון מהיר, בהשוואה למשכימי קום. אנשים אלו דיווחו באופן עקבי על דפוסי אכילה בלתי קבועים, כאשר הם מדלגים על ארוחת הבוקר ואוכלים בשעה מאוחרת יותר באותו יום.

 

ציפורי לילה בהשוואה למשכימי קום

הדיאטה של “ציפורי לילה” כללה פחות דגנים, שיפון וירקות. כמו כן הם אכלו מספר קטן יותר של ארוחות, אולם כל ארוחה הייתה גדולה יותר. בנוסף הם דיווחו על צריכה גדולה יותר של משקאות עם קפאין, סוכרים ואכילת חטיפים, לעומת אנשים משכימי קום, שדיווחו על אכילה מעט גדולה יותר של פירות וירקות.

 

לדעת החוקרים, מדובר בהסבר הגיוני לכך שטיפוסי ערב נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות כרוניות.

 

אכילה מאוחרת וסוכרת מסוג 2

אכילה בשעת לילה מאוחרת נמצאה קשורה להתפתחות סכרת סוג 2, כיוון שקיים קשר בין המקצב הצירקדי למטבוליזם (חילוף חומרים) של סוכר.

 

השפעה על רמות הגלוקוז

במצב תקין רמות הגלוקוז אמורות לרדת במהלך שעות היום ולהגיע לרמתן הנמוכה ביותר בשעות הלילה. בקרב אנשים טיפוסי ערב שאוכלים זמן קצר לפני השינה, מתקיים מצב הפוך ובו – חלה עלייה ברמת הגלוקוז בשעות הלילה.

 

יכולה להיות לכך השפעה שלילית על המטבוליזם שאינו מתבצע בהתאם לתהליך הביולוגי התקין. ולמעשה קיים מחקר שמצא כי אנשים בעלי נטייה לערנות בלילה, היו עם סיכון גבוה פי 2.5 לפתח סוכרת סוג 2, בהשוואה לאנשים עם יקיצה בבוקר.

 

עבודה במשמרות

יש לכך השפעה דומה בקרב אנשים העובדים במשמרות. כיוון שהם מתאימים כל העת את השעון הביולוגי לשעות העבודה המשתנות שלהם. נמצא כי הדבר מפחית את הרגישות לאינסולין ובכך משפיע על הסבילות לגלוקוז ומציב את האנשים הללו בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת סוג 2.

 

נתונים ומגמות מעניינות

שינויים תלויי גיל בהרגלי השינה

ההעדפה בדבר ערנות בלילה או שינה בשעה מוקדמת ויקיצה בשעת בוקר מוקדמת, יכולה להשתנות במהלך החיים. היקיצה בשעות הבוקר יותר שכיחה בילדים. זה משתנה לאורך הילדות.

 

בקרב כ-90% מבני השנתיים קיימת העדפה ליקיצה בבוקר. אחוז זה פוחת ומגיע ל-58% בגיל 6. בגילאי ההתבגרות אף ישנה מגמה להעדיף ערנות בשעות הלילה אשר נמשכת עד סביבות גיל 50. לאחר מכן ישנה שוב חזרה להעדפת יקיצה מוקדמת בבוקר.

 

השפעה אתנית

לאתניות והחברה, ישנה גם כן השפעה על השעון הביולוגי. בקרב גרמנים למשל ישנה העדפה גדולה יותר לערנות בלילה בהשוואה להודים ולסלובקים. כמו כן נמצאו הבדלים בין אנשים המתגוררים באזורים כפריים ועירוניים באותה מדינה.

 

חשיפה לאור שמש

אחר המחקרים מצא שחשיפה לאור השמש הייתה השפעה על מועד השינה, כאשר כל שעה של חשיפה לאור נמצאה קשורה ל-30 דקות של “שינה מראש”. כמו כן נמצא כי לצפיפות ולתאורה של סביבה עירונית יכולה להיות השפעה על העדפה של שעות הבוקר או הערב.

 

אוברדראפט שינה

עוד נמצא כי “טיפוסי ערב” צוברים “אוברדרפט שינה” וישנים יותר בסופי שבוע כפיצוי. לעומת זאת בקרב אנשים שהולכים לישון מוקדם ומתעוררים מוקדם בבוקר, נמצאו הבדלים קטנים יותר בדפוסי השינה במהלך השבוע וסוף השבוע.

 

הסברים מפי אחד החוקרים

ד”ר אלמוזאווי, מאוניברסיטת נורת’ומבריה, מסביר כי “גילינו כי לגנים, אתניות ומגדר יש השפעה על הסיכויים שפרט כלשהו יהיה מסוג בוקר או ערב. במהלך הבגרות, קיים סיכון גבוה יותר בקרב טיפוסי ערב לפתח מחלות לב וסוכרת מסוג 2. הסיבה לכך עלולה להיות דיאטה פחות טובה של טיפוסי ערב. בסקירה נמצא כי בקרב חולי סכרת עם איזון פחות טוב של הסוכר יש סיכויים גבוהים להיות טיפוסי לילה”.

 

ד”ר אלמוזאווי מוסיף ומסביר ש”הסקירה הצביעה על פער גדול בהבנתנו את האופן שבו השעון הביולוגי משפיע על צריכת המזון בקרב תינוקות, ילדים וקשישים. בעוד שקיים סנכרון בקרב מרבית התינוקות עם זה של האם, הרי שבהגיעם לגיל שש, ניתן לראות שחלק נכבד מתחיל לפתח מאפיינים של טיפוס ערב.

 

אין בידינו מידע מספיק על מנת לקבוע אם לשינויים פיזיולוגיים או ללוחות זמנים הנקבעים על ידי מערכות החינוך (גן או בית ספר) יש השפעה על ממצאים אלו”.

 

ד”ר אלמוזאוי מציין כי: “בקרב בני נוער, מצאנו שהנטייה של טיפוסי ערב קשורה לאכילה חריגה ולדיאטה פחות טובה. לעובדות אלו עלולות להיות השלכות על הבריאות בבגרות, כיוון שלרוב, הרגלי התזונתיים נקבעים בגילאי ההתבגרות”.

 

ביבליוגרפיה

  1. Suzana Almoosawi, Snieguole Vingeliene, Frederic Gachon, Chronotype: Implications for Epidemiologic Studies on Chrono-Nutrition and Cardiometabolic Health. Advances in Nutrition, Volume 10, Issue 1, January 2019, Pages 30–42

מאמרים אחרונים

הוסיפו תגובה חדשה

avatar
  הרשמה  
הודעה על
error

המידע יכול לעזור למישהו שאתם מכירים? שתפו את הדף...