תסמונת פאזת השינה הדחויה
תסמונת פאזת השינה הדחויה המכונה גם "תסמונת השעון הביולוגי הדחוי", היא הפרעת שינה הקשורה למקצב הצירקדי (שעון ביולוגי מחזורי) ומשפיעה על תזמון השינה, תקופת שיא הערנות, ויסות טמפרטורת הגוף ומחזורים יומיים אחרים.
התסמונת מתאפיינת בעיכוב משמעותי של שלב השינה העיקרי, ביחס לתזמון הרצוי או המקובל מבחינה חברתית. במאמר זה תוכלו להבין באופן מעמיק את תסמונת פאזת השינה הדחויה, על שלל גורמיה, הסימפטומים השכיחים, סטטיסטיקה, קריטריונים לאבחון, ואפשרויות הטיפול הקיימות.
תיאור כללי
תסמונת פאזת השינה הדחויה (ובקיצור DSPD) היא מצב שבו דפוס השינה של אדם מתעכב בשעתיים או יותר, מעבר לשעת השינה המקובלת והנורמטיבית. עיכוב זה גורם לקושי להירדם בזמן המקובל והרצוי מבחינה חברתית, וכפועל יוצא מכך – לקושי בהתעוררות בזמן הנדרש.
לאנשים עם DSPD יש איכות שינה ומשך זמן שינה נורמליים, אך השעון הפנימי (הביולוגי) שלהם מסונכרן למועד מאוחר יותר. חוסר התאמה זה, מוביל לרוב למצוקה ו/או לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי ובתחומים חשובים נוספים.
גורמים ידועים
הסיבה המדויקת ל-DSPD אינה מובנת במלואה, אך ככל הנראה היא מולטי-פקטוריאלית (נובעת מגורמים רבים), וכוללת גורמים גנטיים, סביבתיים והתנהגותיים – פירוט:
• גורמים גנטיים: זוהו נטיות גנטיות, עם וריאציות בגנים של השעון הצירקדי, כגון PER3, התורמים להופעת התסמונת [1].
• השפעות סביבתיות: חשיפה מוגזמת לאור מלאכותי, במיוחד לאור כחול, וחשיפה מופחתת לאור שמש טבעי, עלולה לשבש את המקצבים הצירקדיים [2].
• היבטים התנהגותיים: לוחות זמנים לא סדירים של שינה-ערות והיגיינת שינה לקויה מעורבים גם הם בהתפתחות והנצחה של התסמונת [3].
תסמינים
תסמינים מרכזיים של תסמונת פאזת השינה הדחויה כוללים:
• חוסר יכולת כרוני להירדם בזמן המקובל מבחינה חברתית, לרוב רק בשעות הבוקר המוקדמות.
• קושי להתעורר בזמן לעבודה, ללימודים או להתחייבויות אחרות.
• ישנוניות ו/או עייפות במהלך שעות היום, למרות שזמן השינה הכולל תקין.
• דפוס שינה רגיל שזז למועד מאוחר יותר.
דוגמאות וסטטיסטיקה
DSPD נפוץ בעיקר בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים. מחקרים מצביעים על כך שכ-7-16% מהמתבגרים סובלים מ-DSPD, עם דומיננטיות גברית קלה [4].
אבחון
במסגרת אבחון רפואי DSPD יבוצעו בדרך כלל הדברים הבאים:
• הערכה קלינית: לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, תוך התמקדות בדפוסי שינה ואורח החיים [5].
• יומני שינה: תדרשו לתעד את זמני השינה והיקיצה לאורך מספר שבועות.
• אקטיגרפיה: שימוש במכשירים לבישים לניטור מחזורי מנוחה/פעילות.
• פוליסומנוגרפיה (מעבדת שינה): משמשת לשלילת הפרעות שינה אחרות.
התמודדות וטיפול רפואי
אסטרטגיות טיפול עבור DSPD כוללות:
• כרונותרפיה (שיטת טיפול באמצעות תזמון ביולוגי): אתחול השעון הביולוגי באמצעות העברה הדרגתית של זמני השינה לשעות מוקדמות יותר [6].
• טיפול באור: חשיפה לאור בהיר בבוקר כדי לסייע באיפוס השעון הצירקדי [7].
• מתן מלטונין: ניתן בערב כדי להקל על התחלת שינה בשלב מוקדם יותר [8].
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): מיקוד התנהגויות ועמדות התורמות להופעת התסמונת [9].
ביבליוגרפיה
1. Archer, S. N., & Dijk, D. J. (2003). "A circadian rhythm sleep disorder: genetic, neurobiological, and physiological aspects." Nature Reviews Neuroscience, 4(9), 741-751.
2. Chang, A. M., Aeschbach, D., Duffy, J. F., & Czeisler, C. A. (2015). "Evening use of light-emitting eReaders negatively affects sleep, circadian timing, and next-morning alertness." PNAS, 112(4), 1232-1237.
3. Gradisar, M., Gardner, G., & Dohnt, H. (2011). "Recent worldwide sleep patterns and problems during adolescence: a review and meta-analysis of age, region, and sleep." Sleep Medicine, 12(2), 110-118.
4. Lovato, N., & Gradisar, M. (2014). "A meta-analysis and model of the relationship between sleep and depression in adolescents: Recommendations for future research and clinical practice." Sleep Medicine Reviews, 18(6), 521-529.
5. Morgenthaler TI, Lee-Chiong T, Alessi C, Friedman L, Aurora RN, Boehlecke B, Brown T, Chesson AL Jr, Kapur V, Maganti R, Owens J, Pancer J, Swick TJ, Zak R; Standards of Practice Committee of the American Academy of Sleep Medicine. Practice parameters for the clinical evaluation and treatment of circadian rhythm sleep disorders. An American Academy of Sleep Medicine report. Sleep. 2007 Nov;30(11):1445-59. doi: 10.1093/sleep/30.11.1445. Erratum in: Sleep. 2008 Jul 1;31(7):table of contents. PMID: 18041479; PMCID: PMC2082098.
6. Czeisler CA, Richardson GS, Coleman RM, Zimmerman JC, Moore-Ede MC, Dement WC, Weitzman ED. Chronotherapy: resetting the circadian clocks of patients with delayed sleep phase insomnia. Sleep. 1981;4(1):1-21. doi: 10.1093/sleep/4.1.1. PMID: 7232967.
7. Lewy, A. J., et al. (2006). "Light exposure and melatonin regulation of circadian rhythmicity in DSPD." Journal of Biological Rhythms, 21(6), 482-493.
8. Sack RL, Auckley D, Auger RR, Carskadon MA, Wright KP Jr, Vitiello MV, Zhdanova IV; American Academy of Sleep Medicine. Circadian rhythm sleep disorders: part II, advanced sleep phase disorder, delayed sleep phase disorder, free-running disorder, and irregular sleep-wake rhythm. An American Academy of Sleep Medicine review. Sleep. 2007 Nov;30(11):1484-501. doi: 10.1093/sleep/30.11.1484. PMID: 18041481; PMCID: PMC2082099.
9. Auger, R. R., et al. (2015). "Clinical practice guideline for the treatment of intrinsic circadian rhythm sleep-wake disorders: advanced sleep-wake phase disorder, delayed sleep-wake phase disorder, non-24-hour sleep-wake rhythm disorder, and irregular sleep-wake rhythm disorder." Journal of Clinical Sleep Medicine, 11(10), 1199-1236.
תסמונת פאזת השינה הדחויה
תסמונת פאזת השינה הדחויה המכונה גם "תסמונת השעון הביולוגי הדחוי", היא הפרעת שינה הקשורה למקצב הצירקדי (שעון ביולוגי מחזורי) ומשפיעה על תזמון השינה, תקופת שיא הערנות, ויסות טמפרטורת הגוף ומחזורים יומיים אחרים.
התסמונת מתאפיינת בעיכוב משמעותי של שלב השינה העיקרי, ביחס לתזמון הרצוי או המקובל מבחינה חברתית. במאמר זה תוכלו להבין באופן מעמיק את תסמונת פאזת השינה הדחויה, על שלל גורמיה, הסימפטומים השכיחים, סטטיסטיקה, קריטריונים לאבחון, ואפשרויות הטיפול הקיימות.
תיאור כללי
תסמונת פאזת השינה הדחויה (ובקיצור DSPD) היא מצב שבו דפוס השינה של אדם מתעכב בשעתיים או יותר, מעבר לשעת השינה המקובלת והנורמטיבית. עיכוב זה גורם לקושי להירדם בזמן המקובל והרצוי מבחינה חברתית, וכפועל יוצא מכך – לקושי בהתעוררות בזמן הנדרש.
לאנשים עם DSPD יש איכות שינה ומשך זמן שינה נורמליים, אך השעון הפנימי (הביולוגי) שלהם מסונכרן למועד מאוחר יותר. חוסר התאמה זה, מוביל לרוב למצוקה ו/או לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי ובתחומים חשובים נוספים.
גורמים ידועים
הסיבה המדויקת ל-DSPD אינה מובנת במלואה, אך ככל הנראה היא מולטי-פקטוריאלית (נובעת מגורמים רבים), וכוללת גורמים גנטיים, סביבתיים והתנהגותיים – פירוט:
• גורמים גנטיים: זוהו נטיות גנטיות, עם וריאציות בגנים של השעון הצירקדי, כגון PER3, התורמים להופעת התסמונת [1].
• השפעות סביבתיות: חשיפה מוגזמת לאור מלאכותי, במיוחד לאור כחול, וחשיפה מופחתת לאור שמש טבעי, עלולה לשבש את המקצבים הצירקדיים [2].
• היבטים התנהגותיים: לוחות זמנים לא סדירים של שינה-ערות והיגיינת שינה לקויה מעורבים גם הם בהתפתחות והנצחה של התסמונת [3].
תסמינים
תסמינים מרכזיים של תסמונת פאזת השינה הדחויה כוללים:
• חוסר יכולת כרוני להירדם בזמן המקובל מבחינה חברתית, לרוב רק בשעות הבוקר המוקדמות.
• קושי להתעורר בזמן לעבודה, ללימודים או להתחייבויות אחרות.
• ישנוניות ו/או עייפות במהלך שעות היום, למרות שזמן השינה הכולל תקין.
• דפוס שינה רגיל שזז למועד מאוחר יותר.
דוגמאות וסטטיסטיקה
DSPD נפוץ בעיקר בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים. מחקרים מצביעים על כך שכ-7-16% מהמתבגרים סובלים מ-DSPD, עם דומיננטיות גברית קלה [4].
אבחון
במסגרת אבחון רפואי DSPD יבוצעו בדרך כלל הדברים הבאים:
• הערכה קלינית: לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, תוך התמקדות בדפוסי שינה ואורח החיים [5].
• יומני שינה: תדרשו לתעד את זמני השינה והיקיצה לאורך מספר שבועות.
• אקטיגרפיה: שימוש במכשירים לבישים לניטור מחזורי מנוחה/פעילות.
• פוליסומנוגרפיה (מעבדת שינה): משמשת לשלילת הפרעות שינה אחרות.
התמודדות וטיפול רפואי
אסטרטגיות טיפול עבור DSPD כוללות:
• כרונותרפיה (שיטת טיפול באמצעות תזמון ביולוגי): אתחול השעון הביולוגי באמצעות העברה הדרגתית של זמני השינה לשעות מוקדמות יותר [6].
• טיפול באור: חשיפה לאור בהיר בבוקר כדי לסייע באיפוס השעון הצירקדי [7].
• מתן מלטונין: ניתן בערב כדי להקל על התחלת שינה בשלב מוקדם יותר [8].
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): מיקוד התנהגויות ועמדות התורמות להופעת התסמונת [9].
ביבליוגרפיה
1. Archer, S. N., & Dijk, D. J. (2003). "A circadian rhythm sleep disorder: genetic, neurobiological, and physiological aspects." Nature Reviews Neuroscience, 4(9), 741-751.
2. Chang, A. M., Aeschbach, D., Duffy, J. F., & Czeisler, C. A. (2015). "Evening use of light-emitting eReaders negatively affects sleep, circadian timing, and next-morning alertness." PNAS, 112(4), 1232-1237.
3. Gradisar, M., Gardner, G., & Dohnt, H. (2011). "Recent worldwide sleep patterns and problems during adolescence: a review and meta-analysis of age, region, and sleep." Sleep Medicine, 12(2), 110-118.
4. Lovato, N., & Gradisar, M. (2014). "A meta-analysis and model of the relationship between sleep and depression in adolescents: Recommendations for future research and clinical practice." Sleep Medicine Reviews, 18(6), 521-529.
5. Morgenthaler TI, Lee-Chiong T, Alessi C, Friedman L, Aurora RN, Boehlecke B, Brown T, Chesson AL Jr, Kapur V, Maganti R, Owens J, Pancer J, Swick TJ, Zak R; Standards of Practice Committee of the American Academy of Sleep Medicine. Practice parameters for the clinical evaluation and treatment of circadian rhythm sleep disorders. An American Academy of Sleep Medicine report. Sleep. 2007 Nov;30(11):1445-59. doi: 10.1093/sleep/30.11.1445. Erratum in: Sleep. 2008 Jul 1;31(7):table of contents. PMID: 18041479; PMCID: PMC2082098.
6. Czeisler CA, Richardson GS, Coleman RM, Zimmerman JC, Moore-Ede MC, Dement WC, Weitzman ED. Chronotherapy: resetting the circadian clocks of patients with delayed sleep phase insomnia. Sleep. 1981;4(1):1-21. doi: 10.1093/sleep/4.1.1. PMID: 7232967.
7. Lewy, A. J., et al. (2006). "Light exposure and melatonin regulation of circadian rhythmicity in DSPD." Journal of Biological Rhythms, 21(6), 482-493.
8. Sack RL, Auckley D, Auger RR, Carskadon MA, Wright KP Jr, Vitiello MV, Zhdanova IV; American Academy of Sleep Medicine. Circadian rhythm sleep disorders: part II, advanced sleep phase disorder, delayed sleep phase disorder, free-running disorder, and irregular sleep-wake rhythm. An American Academy of Sleep Medicine review. Sleep. 2007 Nov;30(11):1484-501. doi: 10.1093/sleep/30.11.1484. PMID: 18041481; PMCID: PMC2082099.
9. Auger, R. R., et al. (2015). "Clinical practice guideline for the treatment of intrinsic circadian rhythm sleep-wake disorders: advanced sleep-wake phase disorder, delayed sleep-wake phase disorder, non-24-hour sleep-wake rhythm disorder, and irregular sleep-wake rhythm disorder." Journal of Clinical Sleep Medicine, 11(10), 1199-1236.
כתיבת תגובה