נדודי שינה
במאמר זה, נסקור את הגורמים לנדודי שינה (באנגלית: אינסומניה), נלמד על האבחון וזיהוי הסיבות לנדודי שינה, נכיר את הנזקים שנדודי שינה עלולים לגרום ונדון באפשרויות הטיפול.
נדודי שינה הם מצב של הפרעה בשינה או שינה שאינה נורמטיבית במהלך הלילה. נדודי השינה גורמים לקשיים בתפקוד היום יומי של הסובל/ת ביניהם עייפות, קושי בריכוז, פגיעה ביכולת לעבוד ועוד.
חשוב לדעת כי נדודי שינה הם רק 1 מתוך 4 קטגוריות מרכזיות של הפרעות שינה.
על 3 האחרות ניתן לקרוא בהרחבה במאמרים הבאים: פאראסומניה (הפרעות או מצבים אבנורמאליים בשינה), היפרסומניה (ישנוניות יתר במהלך היום) ומלטונין – הפרעות בשעון הביולוגי.
אילו תופעות קשורות לנדודי שינה?
נדודי שינה כוללים את תופעות שונות. למשל: יקיצה מוקדמת בבוקר, שינה קטועה (לא רצופה), קשיים להירדם, חוסר רעננות לאחר השינה, פגיעה בתפקוד החברתי, קשיים בריכוז, מצב רוח רע עצבנות יתר, נטייה לתאונות וטעויות, אי נוחות בבטן, כאבי ראש ופגיעה ממשית בבריאות.
על מנת לאבחן שאדם סובל מנדודי שינה, על אחת או יותר מהתופעות הללו להתקיים. כלומר, אם אדם אינו ישן כיוון שהוא עובד ב-2 עבודות קרוב ל-20 שעות ביום ונשאר לו קצת יותר משעתיים-שלוש לשינה, הרי שאינו סובל מנדודי שינה אלא ממחסור שינה.
נדודי שינה ומחלות
ישנו קשר, המגובה במחקרים רפואיים, אודות הנזקים הרפואיים המשמעותיים הנגרמים מנדודי שינה. ידוע כיום שנדודי שינה מעלים את הסיכויים לפתח סוכרת, מחלות לב, השמנה פתולוגית, מחלות ממאירות וזיהומים. עם זאת, חשוב לדעת שישנם אנשים שישנים שעות ספורות בלבד בלילה מבלי שתפקודם נפגע ואינם סובלים מנדודי שינה.
סטטיסטיקה
דע/י כי נדודי שינה הינה בעיה רווחת בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה הנאמד בכ- 20% עד 30% מהאוכלוסייה בכל רגע נתון. למעשה רוב האנשים סבלו או יסבלו מנדודי שינה במהלך חייהם, אם כי חומרתה הבעיה ומשך זמן הסבל שונים בין אדם לאדם. נתון חשוב נוסף הוא שנשים מועדות לפתח את ההפרעה בשיעור הקרוב לפי 2 בהשוואה לגברים.
בד בבד עם עליית הגיל, הסיכויים לסבול מנדודי השינה הופכים לרבים יותר. כמו כן חומרת התופעה, אצל הסובלים, הולכת ומחמירה.
נדודי שינה רווחים יותר בקרב אנשים הסובלים מנסיבות חיים קשות. למשל אנשים משכבות מצוקה, אנשים שעברו טראומה קשה (כמו תאונת דרכים או אירוע טרור), מחוסרי עבודה, אנשים שחוו גירושין. בנוסף ניתן להצביע על שיעור גבוה יותר של סובלים בקרב מי שאחד מבני משפחתו סובל מנדודי שינה.
מהן הסיבות לנדודי השינה?
קיים קשר הדוק לבעיות רפואיות ממקור גופני ופסיכיאטרי, אם כי נדודי שינה עלולים להופיע לעיתים ללא קשר למחלות אחרות. ניתן לאפיין את הגורמים לנדודי שינה באופנים שונים. למשל:
הרגלי שינה לקויים
שינויים בזמן הקימה והשינה, שינה ביום, עיסוק בפעילויות מעוררות לפני השינה (למשל פתירת תשבץ או פעילות ספורטיבית), נטילת משקה אלכוהולי, סמים או סיגריות לפני השינה, תנאי שינה לא נאותים, למשל מזרן לא נוח, סביבה רועשת, שינה באור ועוד.
נדודי שינה אקוטיים
נדודי שנה לטווח קצר שעשויה להיות קשורה ללחץ נפשי ועוברת בזמן קצר יחסית. נדודי שינה אקוטיים נגרמים מסיבות רבות כגון: צריכה או גמילה מקפאין עישון סמים ומשקאות אלכוהוליים, נטילת תרופות מסוימות (הורמונים לבלוטת התריס למשל), גמילה מתרופות (למשל קלונקס), מעבר דירה, חילופי עונות, טמפרטורה, שינוי מזרן ואפילו סידור הרהיטים בחדר השינה.
גורמים נוספים הם: עבודה בלילה, יעפת (בלעז: ג'ט לג), רעשים שמפריעים לישון, גירושים, מתחים במשפחה, פיטורים, מוות של אדם קרוב, בחינות חשובות ומתחים בעבודה. מחלות קשות, למשל פגיעה אורתופדית שגורמת לאדם כאבים חזקים, טיניטוס (רעשים באוזניים) וסחרחורת מסוגים שונים.
נדודי שינה ממקור נפשי
מדובר בנדודי שינה קבועים (כרוניים) ושינה לא עמוקה, אשר נגרמים לרוב בשל חרדה של הסובל/ת.
הדבר מתחיל בנדודי שינה אקוטיים ומתפתחים לכרוניים בשל דאגה של האדם מכך שלא יירדם, דבר הגורם אצלו לעוררות. בהדרגה נוצרת התניה הקושרת את השינה למצב שלילי.
שיבוש בשעון הביולוגי
השעון הביולוגי הוא מעין שעון פנימי המווסת את השינה. השיבוש בו קיים אצל כ-30% מהאוכלוסייה. ישנו קשר משפחתי וסביבתי אצל אנשים שאינם חשופים לאור יום. למשל, כורים העובדים מתחת לפני האדמה.
אינטרפטציית שינה שגוייה (נדודי שינה היפכונדריים)
האדם הסובל מעריך באופן שגוי את איכות השינה ומשך זמן ההירדמות. במילים אחרות, איכות השינה של אותו אדם טובה בהרבה ממה שהוא חושב ותבנית השינה שלו נורמאלית לחלוטין. עם זאת, במהלך השינה קיימת בקרב אנשים אלה פעילות חריגה הקשורה לחילוף החומרים בגוף.
נדודי שינה מילדות
מדובר במצב הנמשך שנים ארוכות והגורם או הגורמים לו עלומים. נמצא קשר בין נדודי שינה מילדות ל-ADD ו-ADHD.
נדודי שינה כתופעה משנית
נדודי שינה המופיעים כתופעה משנית למחלות רפואיות אחרות, למשל מחלות הקשורות למערכת העצבים (נוירולוגיות) כמו פרקינסון, מחלות פסיכיאטריות כמו דיכאון, מאניה והלם בתר טראומתי (לאחר טראומה), שימוש בסמים ואלכוהוליזם, תרופות המדכאות תיאבון, תרופות המעוררות את מערכת העצבים וסטרואידים.
מחלות שונות קשורות קשר הדוק לנדודי שינה. למשל חולי אסתמה הסובלים מהתקפים במהלך הלילה, מחלת ריאה שדורשת מהסובל/ת להתאמץ כדי להוציא ליחה, אי ספיקת לב הגורמת בין היתר לקושי בנשימה, כאבים כרוניים (למשל פריצת דיסק בגב) והגדלת הערמונית הגורמת לצורף תכוף במתן שתן.
ישנן תסמונות הגורמות לנדודי שינה. למשל תסמונת דום נשימה בשינה הגורמת לשינה לסירוגין והתעוררויות תכופות במהלך הלילה ותסמונת הרגל חסרת המנוחה/עצבנית (Restless Legs Syndrome) הגורמת כאבים ברגליים שמפסיקים בזמן הנעת הרגליים – גבר הגורם לפגיעה באיכות השינה.
אבחון נדודי שינה
כמו בכל טיפול רפואי טוב, האבחון מתחיל בלקיחת היסטוריה רפואית מפורטת הכוללת מידע כללי ואישי על הסובל/ת, משך הזמן בו הוא סובל, הרגלי השינה, מתי הוא מתעורר ומתי נרדם, האם הוא ישן במהלך היום. האם הוא סובל מקשיי ריכוז, מתח ודאגה, רגזנות יתר ועייפות במשך היום.
הרופא יברר גם האם הוא סובל מבעיות רפואיות נוספות כמו השמנה, סכרת, מחלת לב או ריאות, פגיעות אורתופדיות, כאבים כרוניים ועוד. ולעיתים ימליץ וייעזר במעקב ורישום מדוקדק שייעשה הסובל/ת על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבו.
לעיתים תהיה האבחנה מבוססת על התרשמות הרופא ולעיתים יישלח החולה למעבדת שינה במידה והרופא מעריך שיש הפרעת שינה שחשוב לאתר בבדיקה אובייקטיבית.
מחקרים נבחרים
להלן 2 מחקרים מדעיים הקשורים לנדודי שינה.
הקשר בין נדודי שינה וחרדה אצל סטודנטים
פורסם בשנת 2016 ובוצע באוניברסיטת סנט ג'וזף בביירות, לבנון. במחקר (1) השתתפו 462 סטודנטים שמילאו שאלונים סטנדרטיים הקשורים לנדודי שינה ולחרדה. התוצאות הצביעו על שכיחות של נדודי שינה בקרב 10.6% מהנבדקים, בתדירות רבה יותר בשנת הלימודים הראשונה. 37.1% מהמשתתפים סבלו משינה ירודה.
שינה מופרזת במהלך היום ושינה ירודה בלילה נצפו בשיעור משמעותי אצל משתתפים שסבלו מנדודי שינה קליניים. חרדה קלינית משמעותית נצפתה בשיעור גבוה יותר בקרב סטודנטים שסבלו מנדודי שינה קלינים. 50.8% מהמשתתפים שסבלו מחרדה קלינית משמעותית סבלו גם משינה מופרזת ביום בהשוואה ל-30.9% שלא סבלו מחרדה קלינית משמעותית.
שימוש במבחן תגובה ללחץ לזיהוי אנשים עם סיכון גבוה לפתח נדודי שינה
פורסם בשנת 2016, מחקר (2) משותף של בית הספר לרפואה באוניברסיטת מישיגן וביה"ח הנרי פורד בדטרויט. מטרת המחקר הייתה לבדוק את היכולת לצפות מראש מי נמצא בסיכון לפתח נדודי שינה. נעשה שימוש במבחן שבדק נדודי שינה כתגובה ללחץ ע"ש פורד.
התוצאות הצביעו על על אסטרטגיה יעילה לזיהוי אינדבידואלים עם סיכוי מוגבר לפתח נדודי שינה בהתבסס על מאפיינים תגובתיים לשינה.
ביבליוגרפיה
1. Nour Choueiry,Tracy Salamoun, Insomnia and Relationship with Anxiety in University Students: A Cross-Sectional Designed Study. PubMed, 2016; 11(2): e0149643.
2. David A. Kalmbach, PhD, Vivek Pillai, PhD, J. Todd Arnedt, PhD, Identifying At-Risk Individuals for Insomnia Using the Ford Insomnia Response to Stress Test, PubMed, 2016 Feb 1; 39(2): 449–456
נדודי שינה
במאמר זה, נסקור את הגורמים לנדודי שינה (באנגלית: אינסומניה), נלמד על האבחון וזיהוי הסיבות לנדודי שינה, נכיר את הנזקים שנדודי שינה עלולים לגרום ונדון באפשרויות הטיפול.
נדודי שינה הם מצב של הפרעה בשינה או שינה שאינה נורמטיבית במהלך הלילה. נדודי השינה גורמים לקשיים בתפקוד היום יומי של הסובל/ת ביניהם עייפות, קושי בריכוז, פגיעה ביכולת לעבוד ועוד.
חשוב לדעת כי נדודי שינה הם רק 1 מתוך 4 קטגוריות מרכזיות של הפרעות שינה.
על 3 האחרות ניתן לקרוא בהרחבה במאמרים הבאים: פאראסומניה (הפרעות או מצבים אבנורמאליים בשינה), היפרסומניה (ישנוניות יתר במהלך היום) ומלטונין – הפרעות בשעון הביולוגי.
אילו תופעות קשורות לנדודי שינה?
נדודי שינה כוללים את תופעות שונות. למשל: יקיצה מוקדמת בבוקר, שינה קטועה (לא רצופה), קשיים להירדם, חוסר רעננות לאחר השינה, פגיעה בתפקוד החברתי, קשיים בריכוז, מצב רוח רע עצבנות יתר, נטייה לתאונות וטעויות, אי נוחות בבטן, כאבי ראש ופגיעה ממשית בבריאות.
על מנת לאבחן שאדם סובל מנדודי שינה, על אחת או יותר מהתופעות הללו להתקיים. כלומר, אם אדם אינו ישן כיוון שהוא עובד ב-2 עבודות קרוב ל-20 שעות ביום ונשאר לו קצת יותר משעתיים-שלוש לשינה, הרי שאינו סובל מנדודי שינה אלא ממחסור שינה.
נדודי שינה ומחלות
ישנו קשר, המגובה במחקרים רפואיים, אודות הנזקים הרפואיים המשמעותיים הנגרמים מנדודי שינה. ידוע כיום שנדודי שינה מעלים את הסיכויים לפתח סוכרת, מחלות לב, השמנה פתולוגית, מחלות ממאירות וזיהומים. עם זאת, חשוב לדעת שישנם אנשים שישנים שעות ספורות בלבד בלילה מבלי שתפקודם נפגע ואינם סובלים מנדודי שינה.
סטטיסטיקה
דע/י כי נדודי שינה הינה בעיה רווחת בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה הנאמד בכ- 20% עד 30% מהאוכלוסייה בכל רגע נתון. למעשה רוב האנשים סבלו או יסבלו מנדודי שינה במהלך חייהם, אם כי חומרתה הבעיה ומשך זמן הסבל שונים בין אדם לאדם. נתון חשוב נוסף הוא שנשים מועדות לפתח את ההפרעה בשיעור הקרוב לפי 2 בהשוואה לגברים.
בד בבד עם עליית הגיל, הסיכויים לסבול מנדודי השינה הופכים לרבים יותר. כמו כן חומרת התופעה, אצל הסובלים, הולכת ומחמירה.
נדודי שינה רווחים יותר בקרב אנשים הסובלים מנסיבות חיים קשות. למשל אנשים משכבות מצוקה, אנשים שעברו טראומה קשה (כמו תאונת דרכים או אירוע טרור), מחוסרי עבודה, אנשים שחוו גירושין. בנוסף ניתן להצביע על שיעור גבוה יותר של סובלים בקרב מי שאחד מבני משפחתו סובל מנדודי שינה.
מהן הסיבות לנדודי השינה?
קיים קשר הדוק לבעיות רפואיות ממקור גופני ופסיכיאטרי, אם כי נדודי שינה עלולים להופיע לעיתים ללא קשר למחלות אחרות. ניתן לאפיין את הגורמים לנדודי שינה באופנים שונים. למשל:
הרגלי שינה לקויים
שינויים בזמן הקימה והשינה, שינה ביום, עיסוק בפעילויות מעוררות לפני השינה (למשל פתירת תשבץ או פעילות ספורטיבית), נטילת משקה אלכוהולי, סמים או סיגריות לפני השינה, תנאי שינה לא נאותים, למשל מזרן לא נוח, סביבה רועשת, שינה באור ועוד.
נדודי שינה אקוטיים
נדודי שנה לטווח קצר שעשויה להיות קשורה ללחץ נפשי ועוברת בזמן קצר יחסית. נדודי שינה אקוטיים נגרמים מסיבות רבות כגון: צריכה או גמילה מקפאין עישון סמים ומשקאות אלכוהוליים, נטילת תרופות מסוימות (הורמונים לבלוטת התריס למשל), גמילה מתרופות (למשל קלונקס), מעבר דירה, חילופי עונות, טמפרטורה, שינוי מזרן ואפילו סידור הרהיטים בחדר השינה.
גורמים נוספים הם: עבודה בלילה, יעפת (בלעז: ג'ט לג), רעשים שמפריעים לישון, גירושים, מתחים במשפחה, פיטורים, מוות של אדם קרוב, בחינות חשובות ומתחים בעבודה. מחלות קשות, למשל פגיעה אורתופדית שגורמת לאדם כאבים חזקים, טיניטוס (רעשים באוזניים) וסחרחורת מסוגים שונים.
נדודי שינה ממקור נפשי
מדובר בנדודי שינה קבועים (כרוניים) ושינה לא עמוקה, אשר נגרמים לרוב בשל חרדה של הסובל/ת.
הדבר מתחיל בנדודי שינה אקוטיים ומתפתחים לכרוניים בשל דאגה של האדם מכך שלא יירדם, דבר הגורם אצלו לעוררות. בהדרגה נוצרת התניה הקושרת את השינה למצב שלילי.
שיבוש בשעון הביולוגי
השעון הביולוגי הוא מעין שעון פנימי המווסת את השינה. השיבוש בו קיים אצל כ-30% מהאוכלוסייה. ישנו קשר משפחתי וסביבתי אצל אנשים שאינם חשופים לאור יום. למשל, כורים העובדים מתחת לפני האדמה.
אינטרפטציית שינה שגוייה (נדודי שינה היפכונדריים)
האדם הסובל מעריך באופן שגוי את איכות השינה ומשך זמן ההירדמות. במילים אחרות, איכות השינה של אותו אדם טובה בהרבה ממה שהוא חושב ותבנית השינה שלו נורמאלית לחלוטין. עם זאת, במהלך השינה קיימת בקרב אנשים אלה פעילות חריגה הקשורה לחילוף החומרים בגוף.
נדודי שינה מילדות
מדובר במצב הנמשך שנים ארוכות והגורם או הגורמים לו עלומים. נמצא קשר בין נדודי שינה מילדות ל-ADD ו-ADHD.
נדודי שינה כתופעה משנית
נדודי שינה המופיעים כתופעה משנית למחלות רפואיות אחרות, למשל מחלות הקשורות למערכת העצבים (נוירולוגיות) כמו פרקינסון, מחלות פסיכיאטריות כמו דיכאון, מאניה והלם בתר טראומתי (לאחר טראומה), שימוש בסמים ואלכוהוליזם, תרופות המדכאות תיאבון, תרופות המעוררות את מערכת העצבים וסטרואידים.
מחלות שונות קשורות קשר הדוק לנדודי שינה. למשל חולי אסתמה הסובלים מהתקפים במהלך הלילה, מחלת ריאה שדורשת מהסובל/ת להתאמץ כדי להוציא ליחה, אי ספיקת לב הגורמת בין היתר לקושי בנשימה, כאבים כרוניים (למשל פריצת דיסק בגב) והגדלת הערמונית הגורמת לצורף תכוף במתן שתן.
ישנן תסמונות הגורמות לנדודי שינה. למשל תסמונת דום נשימה בשינה הגורמת לשינה לסירוגין והתעוררויות תכופות במהלך הלילה ותסמונת הרגל חסרת המנוחה/עצבנית (Restless Legs Syndrome) הגורמת כאבים ברגליים שמפסיקים בזמן הנעת הרגליים – גבר הגורם לפגיעה באיכות השינה.
אבחון נדודי שינה
כמו בכל טיפול רפואי טוב, האבחון מתחיל בלקיחת היסטוריה רפואית מפורטת הכוללת מידע כללי ואישי על הסובל/ת, משך הזמן בו הוא סובל, הרגלי השינה, מתי הוא מתעורר ומתי נרדם, האם הוא ישן במהלך היום. האם הוא סובל מקשיי ריכוז, מתח ודאגה, רגזנות יתר ועייפות במשך היום.
הרופא יברר גם האם הוא סובל מבעיות רפואיות נוספות כמו השמנה, סכרת, מחלת לב או ריאות, פגיעות אורתופדיות, כאבים כרוניים ועוד. ולעיתים ימליץ וייעזר במעקב ורישום מדוקדק שייעשה הסובל/ת על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבו.
לעיתים תהיה האבחנה מבוססת על התרשמות הרופא ולעיתים יישלח החולה למעבדת שינה במידה והרופא מעריך שיש הפרעת שינה שחשוב לאתר בבדיקה אובייקטיבית.
מחקרים נבחרים
להלן 2 מחקרים מדעיים הקשורים לנדודי שינה.
הקשר בין נדודי שינה וחרדה אצל סטודנטים
פורסם בשנת 2016 ובוצע באוניברסיטת סנט ג'וזף בביירות, לבנון. במחקר (1) השתתפו 462 סטודנטים שמילאו שאלונים סטנדרטיים הקשורים לנדודי שינה ולחרדה. התוצאות הצביעו על שכיחות של נדודי שינה בקרב 10.6% מהנבדקים, בתדירות רבה יותר בשנת הלימודים הראשונה. 37.1% מהמשתתפים סבלו משינה ירודה.
שינה מופרזת במהלך היום ושינה ירודה בלילה נצפו בשיעור משמעותי אצל משתתפים שסבלו מנדודי שינה קליניים. חרדה קלינית משמעותית נצפתה בשיעור גבוה יותר בקרב סטודנטים שסבלו מנדודי שינה קלינים. 50.8% מהמשתתפים שסבלו מחרדה קלינית משמעותית סבלו גם משינה מופרזת ביום בהשוואה ל-30.9% שלא סבלו מחרדה קלינית משמעותית.
שימוש במבחן תגובה ללחץ לזיהוי אנשים עם סיכון גבוה לפתח נדודי שינה
פורסם בשנת 2016, מחקר (2) משותף של בית הספר לרפואה באוניברסיטת מישיגן וביה"ח הנרי פורד בדטרויט. מטרת המחקר הייתה לבדוק את היכולת לצפות מראש מי נמצא בסיכון לפתח נדודי שינה. נעשה שימוש במבחן שבדק נדודי שינה כתגובה ללחץ ע"ש פורד.
התוצאות הצביעו על על אסטרטגיה יעילה לזיהוי אינדבידואלים עם סיכוי מוגבר לפתח נדודי שינה בהתבסס על מאפיינים תגובתיים לשינה.
ביבליוגרפיה
1. Nour Choueiry,Tracy Salamoun, Insomnia and Relationship with Anxiety in University Students: A Cross-Sectional Designed Study. PubMed, 2016; 11(2): e0149643.
2. David A. Kalmbach, PhD, Vivek Pillai, PhD, J. Todd Arnedt, PhD, Identifying At-Risk Individuals for Insomnia Using the Ford Insomnia Response to Stress Test, PubMed, 2016 Feb 1; 39(2): 449–456
סובלת משינה קטועה. מתעוררת כל שעתיים לוקחת קלונקס
היי ציפורה, אפשר לשאול כמה זמן את לוקחת קלונקס? האם זה עוזר לך לישון?