בעיות שינה אצל תינוקות ופעוטות: מדריך מקיף לאנשי מקצוע והורים

הבנת התפתחות שינה תקינה לצד שינה לקויה בתינוקות ופעוטות ואפשרויות האבחון והטיפול.

 

 

בעיות שינה בגיל הרך הן סוגיה שמטרידה את מנוחתם של הורים רבים.

 

ההתמודדות של ההורים עם קשיי השינה נעה בין ניסיונות להתעלם או להשלים עם המצב, מתוך תפיסה שהקשיים יחלפו ספונטנית, ובין ניסיונות לחקור, להבין ולהיעזר בטיפולים שונים, במטרה להקנות לזאטוט את היכולת להירדם עצמאית ולישון באופן רצוף.

 

המסע להבנת שנת תינוקות מתחיל בהבנה בסיסית של התפתחות שינה תקינה אצל תינוקות.

 

דפוסי השינה של תינוקות

התפתחות שינה תקינה

דפוסי השינה של תינוקות שונים באופן משמעותי מאלו של מבוגרים או ילדים גדולים יותר. דפוסים אלה עוברים שינויים מהותיים בשנים הראשונות לחייו, המשקפים את ההתפתחות המהירה של המוח ומערכת העצבים המרכזית של התינוק.

 

הבנת הדפוסים הללו חיונית להורים ולמטפלים כדי להבטיח הרגלי שינה בריאים והתפתחות.
חשיבות השינה בהתפתחות הגיל הרך
שינה אינה רק מצב פסיבי; זוהי תקופה קריטית להתפתחות קוגניטיבית, פיזית ורגשית.

 

מחקרים מראים ששינה מספקת, היא חיונית לאבני דרך התפתחותיות שונות, כולל פיתוח מיומנויות מוטוריות, רכישת שפה ומיומנויות חברתיות רגשיות.
הכרה בדפוסים הנורמטיביים ובחשיבות השינה, מהווה קרקע להבנה מתי וכיצד מתעוררת בעיות שינה. ידע בסיסי זה חיוני לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, למטפלים ולהורים מודאגים כאחד. הוא מהווה את הבסיס שעליו ניתן לזהות, להבין ולנהל הפרעות שינה.

 

מאפיינים של שנת תינוקות

תינוקות ישנים בדרך כלל בין 14 ל-17 שעות ביום, אם כי זה יכול להיות שונה.

 

השינה מתחלקת על פני מספר פרקי זמן לאורך היום והלילה, תוך התאמה לצורך של התינוק לאכול במרווחי זמן קבועים. תינוקות מבלים יותר זמן ממבוגרים בשנת REM (תנועות עיניים מהירות), המכונה גם שנת חלום, וקשורה להתפתחות המוח ולמידה.

 

בשבועות הראשונים, לתינוקות אין קצב יממה (שעון פנימי של 24 שעות), כלומר השעון הביולוגי הפנימי המווסת את מחזור הערות והשינה אינו מתפקד. קצב זה מתחיל להתפתח בסביבות גיל 2-3 חודשים ומגיע לתפקוד תקין לאחר מספר חודשים.

 

כתוצאה מכך, יילודים ישנים בפרצי שינה קצרים, לאורך תקופה של 24 שעות, וככל שהם מתבגרים, הם עוברים לישון בהדרגה בשעות בלילה.

 

שינויים התפתחותיים בדפוסי שינה

כאשר תינוקות גדלים, ישנם מספר שינויים בולטים בדפוסי השינה שלהם:

1. שלב יילוד (0-3 חודשים): השינה היא פוליפאזית, כלומר מתרחשת מסביב השעון, ללא הבדל אמיתי בין יום ללילה, עם יקיצות תכופות להאכלות.
2. 3-6 חודשים: התינוקות מתחילים לפתח מחזור שינה-ערות קבוע יותר. פרקי זמן השינה בלילה מתארכים, ויש ירידה במספר הכולל של התנומות ביום.
3. 6-12 חודשים: רוב התינוקות עוברים לשינה במשך כל שעות הלילה, עם שתיים עד שלוש תנומות במהלך היום. זמן השינה הכולל מתחיל לרדת במקצת.
4. שנה עד שנתיים: תנומות היום מצטמצמות לנמנום אחד ביום, ושנת הלילה הולכת ומתגבשת.

 

גורמים המשפיעים על דפוסי שינה בתינוקות

מספר גורמים יכולים להשפיע על דפוסי השינה של תינוקות:

1. גורמים גנטיים: היבטים מסויימים של שינה נקבעים גנטית, כולל הנטייה להיות אדם של 'בוקר' או 'ציפור לילה".
2. גורמים סביבתיים: חשיפה לאור, רמות הרעש וטמפרטורת החדר יכולים להשפיע על השינה. סביבה שקטה, חשוכה וקרירה בדרך כלל תורמת לשינה טובה יותר.
3. בעיות האכלה ועיכול: רעב או אי נוחות במערכת העיכול עלולים לשבש את השינה. הקפדה על מזונות מתאימים לצרכי הילד ושיטות האכלה נכונות ובשעות קבועות, יכולים לעזור בקידום שינה טובה יותר.
4. אבני דרך התפתחותיות: קפיצות גדילה, בקיעת שיניים ולימוד מיומנויות חדשות עלולים לשבש באופן זמני את דפוסי השינה.

 

זיהוי התסמינים והסימנים

זיהוי בעיות שינה אצל תינוקות, דורש הבנה של תסמינים וסימנים שונים, העשויים להעיד על הפרעה בדפוסי השינה הרגילים. בחלק זה נביא בפניכם סקירה מפורטת של אינדיקטורים אלה, החל מקשי הירדמות ועד למחזורי שינה לא סדירים.

 

הסימנים העיקריים כוללים ערנות רבה בלילה, יקיצות תכופות, קושי להירדם והתנהגויות שינה חריגות. כמו כן חשוב להבחין בין שינויים נורמליים, כחלק משינה התפתחותית, לבין סימנים להפרעת שינה אפשרית.

 

ההבדלים בין התנהגות שינה תקינה ולקויה

אחד האתגרים העיקריים באבחון בעיות שינה אצל תינוקות, הוא הבחנה בין התנהגויות שהן חלק מההתפתחות התקינה לבין אלו המעידות על הפרעה

.
לדוגמה, זה נורמלי שלתינוקות שרק נולדו יש דפוסי שינה לא סדירים, אולם קשיים מתמשכים, מעבר לתקופה המתאימה לגיל, עשויים לרמז על בעיה בסיסית. לכן יש לבחון גורמים כמו גיל, אבני דרך התפתחותיות, והבדלים אינדיבידואליים כדי לספק הבנה ניואנסית של בעיית השינה.

תפקיד תצפיות ההורים

תצפיות של ההורים ממלאות תפקיד מכריע בזיהוי בעיות שינה אצל תינוקות.קיימת חשיבות רבה שההורים יעקבו ויתעדו את דפוסי השינה, כולל התנהגויות חריגות וכל שינוי אחר שהם רואים.

 

נדון בחלק זה בשאלה כיצד ומתי לפנות לייעוץ מקצועי, ואיזה מידע ההורים צריכים לספק לאנשי המקצוע ולמה עליהם לצפות במהלך הערכת השינה בתינוקות ופעוטות.

 

סימני מפתח לבעיות שינה

1. יקיצות לילה תכופות: זה טבעי ונורמלי שתינוקות מתעוררים במהלך הלילה, אולם יקיצות תכופות שמשבשות את שנתם באופן משמעותי, יכולות להיות סימן לבעיית שינה.
2. קושי להירדם: אם תינוק מתקשה באופן עקבי להירדם, ולוקח לו זמן רב להתמקם בפוזיציית המתאימה לשינה, זה יכול להצביע על בעיית שינה.
3. דפוסי שינה לא סדירים: דפוסי שינה לא יציבים, כגון משך זמן שינה או תזמון שינה מגוונים באופן משמעותי, יכולים להעיד על הפרעת שינה.
4. ישנוניות מוגזמת בשעות היום: אם תינוק נראה ישנוני מדי, או ישן יותר מהצפוי במהלך היום, זה עשוי לרמוז ששנת הלילה שלו אינה תקינה ו/או מספקת.
5. בכי ממושך או עצבנות לפני השינה: בכי מוגזם או עצבנות יתר, במיוחד סביב שעת השינה או התנומה, יכולים להיות תגובה לקשיי שינה.
6. תנומות קצרות: תינוקות שמסתפקים בתנומות קצרות באופן עקבי, או שאינם נראים נינוחים לאחר הנמנום, עלולים לפתח בעיות שינה.
   שינויים בתיאבון או בהתנהגות: שיבושים בדפוסי האכילה הרגילים או שינויים התנהגותיים, יכולים לפעמים להיות קשורים לכמות שינה מועטה או איכות שינה ירודה.
7. אי שקט במהלך השינה: תזוזות תכופות או אי שקט במהלך השינה, יכולים להיות סימן לאי נוחות הקשורה לבעיה רפואית כלשהי, כשאחת האפשרויות היא הפרעת שינה.
8. אי-סדירות בנשימה במהלך השינה: כל אי-סדירות ניכרת בנשימה, כגון הפסקות נשימה או התנשפויות במהלך השינה, יכולה להעיד על הפרעות נשימה הקשורות לשינה.

מתי לפנות לעזרת גורם מקצועי?

זיהוי הסימנים לבעיות שינה אצל תינוקות הוא הצעד הראשון לקראת מתן טיפול יעיל.

 

הורים ומטפלים צריכים לעקוב מקרוב אחר דפוסי השינה וההתנהגות של התינוק. במידה ונצפים סימנים מרובים באופן עקבי, זה עשוי להצדיק הערכה נוספת בידי רופא המומחה לשנת תינוקות.

 

זיהוי מוקדם של בעיות שינה חיוני להתפתחותו הבריאה ולרווחתו של התינוק ומשפחתו.

 

סיבות וגורמי סיכון

הסיבות וגורמי הסיכון לבעיות שינה אצל תינוקות  רבים ומגוונים. החל מהשפעות פיזיולוגיות ועד להשפעות סביבתיות.

 

הכרה באלמנטים אלה יכולה לעזור למטפלים ולאנשי מקצוע לפתח אסטרטגיות טיפול ממוקדות לשיפור השינה של התינוק.

 

סיבות ביולוגיות והתפתחותיות

1. מחזורי שינה-ערות: דפוסי השינה של תינוקות מושפעים מהתפתחות המקצבים הצירקדיים שלהם, שעדיין מבשילים בחודשים הראשונים לחייהם.
2. אי נוחות פיזיולוגית: מצבים כמו ריפלוקס (החזר קיבתי־ושטי), דלקות אוזניים או בקיעת שיניים עלולים לגרום לאי נוחות המשבשת את מהלך השינה.
3. התפתחות נוירולוגית: התפתחות מוחית מהירה אצל תינוקות יכולה להשפיע על דפוסי השינה, ולהוביל לשינויים בצרכי השינה ובמשך זמן השינה.
4. הפרעות נשימה: מצבים כמו דום נשימה בשינה (אפניאה), המתאפיינים בהפסקות נשימה, עלולים להפריע לשנת התינוק.

 

גורמים סביבתיים

1. סביבת שינה: גורמים כמו טמפרטורת החדר, רמת רעש ותאורה יכולים להשפיע על יכולתו של תינוק להרדם ולישום באופן רצוף.
2. שיבושים בשגרה ובלוח הזמנים: שגרת שינה לא עקבית או שינויים משמעותיים בלוחות הזמנים היומיומיים עלולים להוביל להפרעות שינה.
3. גירוי יתר: רמות גבוהות של גירויים לפני השינה, כמו משחק פעיל או חשיפה למסכים, עלולות להקשות על תינוקות להרדם.

 

השפעות פסיכו-חברתיות ומשפחתיות

1. התנהגות ההורים: הגישה של ההורים כלפי שגרת השינה ותגובותיהם ליקיצות בלילה יכולים להשפיע באופן משמעותי על דפוסי השינה של התינוק.
2. דינמיקה משפחתית לקויה: רמה גבוהה של מתח בבית, למשל צעקות ומריבות או הפרעת מצב רוח של אחד ההורים כמו חרדה או דיכאון, עלולים להשפיע בעקיפין על שנת התינוק.

גורמים גנטיים

מחקר [1] מ-2021 שפורסם ב-"Brain Sci" הדגיש כי מאפייני שינה-ערות ודפוסי שינה שהודגמו בבדיקת EEG הפגינו מידה מסוימת של תורשה, דבר המצביע על מרכיב גנטי. עם זאת, נדיר שהפרעות שינה מיוחסות ישירות לפגמים בגנים בודדים בשל המורכבות של הרשת המוחית והמסלולים המעורבים.

מחקר נוסף [2] מ-2012 שפורסם בכתב העת "Pediatrics" וכלל 1931 זוגות של תאומים צעירים, העריך את דפוסי השינה לאחר 15 חודשים. מחקר זה הגיע למסקנה כי לסביבה המשפחתית המשותפת וכן לגנים יש תרומה חשובה למאפייני השינה בילדים.
באופן דומה, נראו השפעות סביבתיות וגנטיות משותפות הקשורות להפרעות שינה.

 

ממצאים אלה מדגישים את התרומה המשמעותית של הסביבה המשפחתית ושל הגנטיקה למאפייני השינה בילדים.

 

גורמים תזונתיים

הן תת-האכלה והן האכלת יתר עלולים לשבש את שנתו של התינוק. כמו כן תזמון ההאכלה ביחס לזמני השינה, יכול לשחק תפקיד.

 

השפעת הפרעות השינה על התינוק ובני משפחתו

להפרעות שינה אצל תינוקות יש השלכות משמעותיות על התא המשפחתי. הן משפיעות על הדינמיקה הרגשית, הפסיכולוגית והחברתית של המשפחה כולה.

 

הבנת ההשפעות הללו יכולה לעזור להעריך את החשיבות של טיפול בבעיות שינה במהירות וביעילות.

 

השפעות פיזיות והתפתחותיות של התינוק

1. גדילה והתפתחות: שינה היא חיונית לצמיחה גופנית ולהתפתחות המוח בתינוקות. שינה לא תקינה עלולה להשפיע על דפוסי הגדילה התקינים ועל ההתפתחות הקוגניטיבית.
2. התנהגות ומצב רוח: שינה לקויה עלולה להוביל לעצבנות, מצבי רוח לא יציבים ובעיות התנהגות אצל תינוקות. יכולה להיות לכך גם השפעה על יכולתם לווסת רגשות ביעילות.
3. סיכונים בריאותיים: הפרעות שינה כרוניות עלולות להגביר את הסיכון לבעיות בריאותיות, בשלב מאוחר יותר. כגון השמנת יתר, הפרעות קשב וריכוז ( ADHD ו-ADD) וקשיי למידה.

 

השפעה רגשית ופסיכולוגית על המשפחה

1. מתח ובריאות נפשית: התמודדות קבועה עם בעיות שינה של התינוק, עלולה להוביל ללחץ מוגבר, תשישות וחרדה אצל ההורים, ובכך להשפיע על בריאותם הנפשית.
2. מתח במערכת היחסים: הלחץ והעייפות והשחיקה, הנובעים מניהול בעיות שינה של תינוקות, עלולים להעכיר את היחסים בין בני זוג וכן לפגוע ביחסים עם בני משפחה אחרים.
3. השפעה על אחים: אם יש ילדים גדולים יותר במשפחה, עלולים להיגרם שיבושים לשגרה ודפוסי השינה שלהם. כמו הן עלולים להרגיש מוזנחים, עקב תשומת הלב הרבה שמופנית לתינוק.

 

השלכות חברתיות וכלכליות

1. עבודה ופריון: הורים עשויים לחוות ירידה בתפוקה בעבודה עקב עייפות, עניין עלול להוביל להשלכות פיננסיות שישפיעו על כלכלת המשפחה.
2. בידוד חברתי: ניהול הפרעת שינה של תינוק, עלול להגביל ואף לפגום באינטראקציות החברתיות של ההורים וברשתות התמיכה סביבם, ובכך לתרום לתחושות של בידוד.
3. שירותי בריאות: המשפחות עלולות להזדקק לביקורים חוזרים ונשנים אצל מומחים לצורך אבחון וטיפול, תוך ביצוע בדיקות יקרות, כשהמשמעות היא הוצאות כלכליות גדולות והשקעת זמן רב.

 

הפרעות שינה נפוצות אצל תינוקות

1. נדודי שינה התנהגותיים בילדות: הפרעה זו מאופיינת בקשיים בהתחלת ושימור השינה, לרוב עקב הרגלי שינה או אסוציאציות (הקשרי שינה) לקויים. נהוג לסווג אותה ל-2: סוג האסוציאציה של הופעת השינה וסוג הגדרת המגבלה.
2. הפרעות נשימה הקשורות לשינה (SRBD): הפרעות אלו כוללות מצבים כמו דום נשימה בשינה של תינוקות, שבהן מתרחשות הפרעות נשימתיות במהלך השינה. זה עשוי להתבטא בהפסקות נשימה, נחירות או נשימה מאומצת.
3. פאראסומניות: אלו הן התנהגויות או חוויות חריגות המתרחשות במהלך השינה, כגון ביעותי לילה, סהרוריות או יקיצה מבולבלת. פאראסומניות אמנם פחות שכיחות אצל תינוקות, אבל הן יכולות להופיע בסוף תקופת הינקות.
4. תסמונת רגליים חסרות מנוחה (RLS) ותסמונת תנועות גפיים מחזוריות בשינה (PLMD): RLS כרוכה בתחושות לא נוחות ברגליים עם דחף להזיז אותן, המתרחשות לעתים קרובות בערב או בלילה, PLMD מתאפיינת בתנועות של נידנוד או עוויתות חוזרות ונשנות של הגפיים, במהלך השינה.
5. הפרעות במחזוריות שינה-ערות: לתינוקות עשוי להיות מחזור שינה-ערות לא תקין, אשר יכול להיגרם משעון ביולוגי לא יציב וחוסר באיתותים חיצוניים (למשל חשיפה לאור שמש). הפרעות אלה יכולות להוביל לדפוסי שינה לא סדירים.
6. נרקולפסיה: נדירה יחסית אצל תינוקות, אולם עלולה להתרחש. היא מאופיינת בישנוניות מוגזמת, בשעות היום, ובחולשת שרירים פתאומית.

 

הערכה ואבחון

ההערכה והאבחון של בעיות שינה אצל תינוקות, דורשים שילוב של קלט מההורים, בדיקה גופנית ולעתים הערכות מיוחדות. מדובר בשלב קריטי ורב-צדדי בהבטחת קבלת טיפול והתערבויות מתאימים.

 

לאור השונות בדפוסי שינה רגילים של תינוקות, ההבחנה בין שינויים התפתחותיים אופייניים להפרעות שינה יכולה להיות מאתגרת במיוחד.

 

הערכה ראשונית

1. דיווחי הורים: התצפיות והדיווחים של ההורים הם קריטיים. הם יכולים לספק מידע מפורט על דפוסי השינה של התינוק, התנהגויותיו וכל שינוי או דאגה בולטים.
2. יומני שינה: ניהול יומן שינה מסייע במעקב אחר דפוסי השינה של התינוק, לאורך זמן. היומן כולל פרטים על משך זמן השינה, תדירות ההתעוררות וזמני תנומה.
3. שאלונים: ניתן להשתמש בשאלונים מתוקננים, כדי לאסוף מידע על היבטים שונים של שנת התינוק והתנהגויות קשורות.

 

בדיקה גופנית

בדיקה גופנית יסודית, על ידי רופא ילדים, היא חיונית על מנת לשלול מצבים רפואיים מסוימים, שעלולים לגרום או לתרום לבעיות השינה. בדיקה זו עשויה לכלול בדיקת סימנים של ריפלוקס, דלקות אוזניים ובעיות בריאותיות נוספות.

 

הערכות שינה מיוחדות

1. פוליסומנוגרפיה (מחקר שינה): במקרים מסוימים, ההמלצה תהיה לבצע מחקר שינה מקיף במעבדת שינה. זה חשוב במיוחד בילדים שקיים אצלם חשד להפרעות נשימה הקשורות לשינה או הפרעות שינה התנהגותיות חמורות.
2. אקטיגרפיה: לביצוע ניטור פחות פולשני, ניתן להשתמש באקטיגרפיה. בדיקה זו כוללת מכשיר לביש שעוקב אחר תנועה ויכול לספק דפוסי שינה לאורך תקופות ממושכות.

 

הערכת גורמים סביבתיים והתנהגותיים

1. הערכת סביבת שינה: הערכת סביבת השינה חשובה. שמירה על היגיינת שינה והקפדה על התאמת גורמים כמו טמפרטורת החדר, תאורה, רמות רעש ובטיחות בעריסה לשינה, חיוניים לאיכות השינה.
2. שגרת שינה והתנהלות הורים: הערכה כוללת הערכה של שגרות השינה והתנהלות ההורים הקשורים לשנת התינוק, כגון שיטות האכלה ותגובות ליקיצות בלילה.

 

התערבויות ואסטרטגיות ניהול

התערבויות התנהגותיות וסביבתיות

1. קביעת שגרה לפני השינה: שגרת שינה עקבית, מומלצת באופן נרחב, כדי לאותת לתינוק שהגיע הזמן לישון. הפעילויות עשויות לכלול אמבטיה חמה, נדנוד עדין ומוזיקה רכה.
   יצירת סביבה נוחה לשינה: חדר שקט, חשוך וקריר הוא אידיאלי לקידום שינה. השימוש במכונות רעש לבן או וילונות להאפלה יכול גם להועיל.
2. שיטות אימון שינה: לעתים קרובות יוצע להורים להשתמש בטכניקות שונות לאימון שינה, כגון "כיבוי הדרגתי", במהלכה ההורים מגדילים בהדרגה את הזמן לפני שהם מגיבים לבכי בלילה, ו"שגרה חיובית", כלומר ביצוע פעולות מרגיעות באופן שגרתי לפני השינה. שיטות אלו נועדו לעזור לתינוקות ללמוד להרגיע את עצמם ולהירדם באופן עצמאי.

היעילות של אסטרטגיות אלו נתמכת במחקרים שונים, כמו מחקר [3] שפורסם בכתב העת " Sleep" שמצא כי הקפדה על שגרות עקביות לפני השינה, שיפרה את זמני תחילת השינה אצל תינוקות בגילאי 7-18 חודשים (Mindell et al, 2009).

 

שיקולים תזונתיים

התאמה של זמני האכלה אל לוחות זמני השינה יכולה לפעמים לשפר את השינה. יש לשקול גם שינויים תזונתיים אצל אימהות מניקות, אם יש חשד לרגישויות למזון המשפיעות על שנת התינוק.

 

התערבויות רפואיות

במקרים נדירים, בנסיבות מוגבלות ותחת פיקוח רפואי קפדני, ניתן להשתמש בתרופות לטיפול בהפרעות שינה חמורות. טיפולים פרמקולוגים בתינוקות הן בדרך כלל מוצא אחרון כאשר התערבויות אחרות לא צלחו.

 

היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים נשקלים, כפי שניתן לראות במחקרים שונים ובהם מחקר [4] שהתפרסם בכתב העת " "Pediatrics ועסק בשימוש מבוקר בעזרי שינה לילדים בפיקוח רפואי (Meltzer et al, 2007).

חינוך ותמיכה בהורים

תכניות להדרכת הורים ממלאות תפקיד חיוני בניהול בעיות שינה של תינוקות. עבודה [5] שפורסמה ב- Pediatria i Medycyna Rodzinna הדגישה את התוצאות החיוביות של הדרכת ההורים על איכות השינה של התינוק ורמות הלחץ של ההורים (Vieira et al., 2020).

 

1. הדרכה וייעוץ: הסברה להורים אודות דפוסי השינה של תינוקות והטמעת נהלי שינה יעילים, הוא חיוני. הבנה הורית ויישום עקבי של אסטרטגיות מומלצות ממלאים תפקיד מפתח בניהול בעיות שינה.
2. קבוצות תמיכה ומשאבים: חיבור עם קבוצות תמיכה וגישה למשאבים לימודיים לניהול שנת תינוקות תקינה, יכולים לספק להורים תמיכה ואסטרטגיות נוספות.

 

טיפולים וטכנולוגיות מתפתחות

לאורך השנים וגם בימינו נבחנים כל העת טיפולים וטכנולוגיות מתפתחות לניהול הפרעות שינה בתינוקות. כיום ניתן להיעזר באמצעים חדשניים כמו מוניטורים לבישים ויישומים ניידים שונים לניטור דפוסי שינה.

 

הפוטנציאל של טכנולוגיות אלו מוצג במחקר [6] שפורסם ב-" Medicine and science in sports and exercise" המדגים את היעילות של טכנולוגיה לבישה בשיפור הדיוק של מעקב שינה אצל תינוקות (Zambotti et al., 2019).

פנייה למומחים

לצורך פתרון של בעיות שינה מורכבות או מתמשכות, ייתכן שיהיה צורך בפניה לרופאים מומחי שינה בילדים להתערבויות מיוחדות.

 

ניטור ומעקב

הערכה מתמשכת ומעקבים שוטפים, בתיאום עם מומחים, מבטיחים שהאסטרטגיות שנבחרו אכן יעילות וכמו כן מאפשרים לבצע התאמות לפי הצורך.

 

ביבליוגרפיה

1. Mainieri G, Montini A, Nicotera A, Di Rosa G, Provini F, Loddo G. The Genetics of Sleep Disorders in Children: A Narrative Review. Brain Sci. 2021 Sep 23;11(10):1259. doi: 10.3390/brainsci11101259. PMID: 34679324; PMCID: PMC8534132.

2. Fisher A, van Jaarsveld CH, Llewellyn CH, Wardle J. Genetic and environmental influences on infant sleep. Pediatrics. 2012 Jun;129(6):1091-6. doi: 10.1542/peds.2011-1571. Epub 2012 May 14. PMID: 22585775.

3. Mindell JA, Telofski LS, Wiegand B, Kurtz ES. A nightly bedtime routine: impact on sleep in young children and maternal mood. Sleep. 2009 May;32(5):599-606. doi: 10.1093/sleep/32.5.599. PMID: 19480226; PMCID: PMC2675894.

4. Meltzer, Lisa J., et al. "Use of sleep medications in hospitalized pediatric patients." Pediatrics 119.6 (2007): 1047-1055.‏

5. Vieira, Ana Rita, Jonathan dos Santos, and Paulo Santos. "Parental education and better sleep in infants: a systematic review." Pediatria i Medycyna Rodzinna (Paediatrics & Family Medicine) 16.2 (2020).‏

6. De Zambotti, Massimiliano, et al. "Wearable sleep technology in clinical and research settings." Medicine and science in sports and exercise 51.7 (2019): 1538.‏