אינסומניה

אנשים רבים הסובלים מקשיי שינה נוטים לתאר את מצבם כ'נדודי שינה' (בלעז: אינסומניה). עם זאת, לעתים קרובות מדובר בטעות. אינסומניה נחשבת למצב רפואי מורכב המחייב במקרים מסוימים אבחון מקצועי והתאמת טיפול רפואי המותאם לחולה.

 

 

מהי אינסומניה?

אינסומניה היא קושי להירדם או לישון שינה רצופה ותקינה, גם כשיש תנאים אופטימליים לשינה. התחושה של מחסור בשינה יכולה להיגרם בשל קשיי שינה, שינה לא טובה, יקיצות חוזרות במהלך הלילה וקושי להירדם אחר כך וכן יקיצה מוקדמת בבוקר.

 

מה התסמינים של אינסומניה?

אדם הסובל מאינסומניה ירגיש שהשינה אינה מספקת ואינה מרעננת. הוא עשוי לסבול מ אחד או יותר מהתסמינים הבאים: עייפות, רמת אנרגיה נמוכה, קושי להתרכז, הפרעות במצב הרוח, וביצועים נמוכים בבית הספר או בעבודה.

 

המחסור בשינה פוגע בתפקוד היומיומי ומוביל את רוב הסובלים לחיפוש אחר פתרון יעיל.

 

כמה זמן אינסומניה נמשכת?

חשוב לדעת שאינסומניה אינה בהכרח מצב כרוני (קבוע). במקרים רבים, נדודי השינה נמשכים לזמן קצר ונגרמים בשל אירועי דחק בחיי הסובל/ת. למשל קשיי הרדמות לפני מבחן, קשיי הרדמות בשל קבלת חדשות רעות וכן הלאה.

 

אנשים רבים חווים אינסומניה כסוג של הפרעת שינה חולפת, ומתגברים על כך ללא כל טיפול מסודר.

 

 

מה הגורמים לאינסומניה? זה מצב חולף או כרוני?

יש להבדיל בין אינסומניה חולפת – הנמשכת מספר ימים, אינסומניה קצרת מועד – הנמשכת עד כשלושה שבועות, ובין אינסומניה כרונית – המתרחשת לפחות שלושה לילות בשבוע ונמשכת לפחות שלושה חודשים, ויש הגורסים חודש.

 

גורמים לאינסומניה חולפת / קצרת מועד

ההנחה המקובלת היא כי הגורמים לאינסומניה חולפת וקצרת מועד הם לחץ (סטרס) נפשי. ניתן למנות אירועים טראומתיים כגון: מוות של מישהו קרוב, תאונת דרכים, גירושין ופיטורים כגורמים מובהקים לאינסומניה מסוגים אלו.

 

עם זאת לעיתים נדודי שינה חולפים או לטווח קצר יכולים להופיע בשל גורמים קלים יותר כמו שינויי מזג האוויר, יעפת (ג'ט לג), בחינות וכן הלאה.

 

אצל רוב הסובלים ייעלמו נדודי שינה אלו באופן ספונטני (מעצמם) ללא כל טיפול. כאשר האינסומניה נמשכת מעבר למספר שבועות נדרש טיפול. אחת האפשרויות היא שימוש בכדורי שינה.

 

גורמים אינסומניה כרונית (ממושכת)

אינסומניה כרונית עלולה להיגרם בשל גורמים רבים ומגוונים. ביניהן: הרגלי שינה לא בריאים, עבודה במשמרות, שינויים סביבתיים, הפרעות קליניות, שימוש בסמים, אלכוהול ותרופות מסוימות.

 

אינסומניה כרונית יכולה להיות מצב נלווה, כלומר קשורה לבעיה רפואית (ממקור לבבי, הפסקת ווסת, בעיה הורמונלית, אורתופדית, דום נשימה וכד') או פסיכיאטרית (דיכאון וחרדה), אם כי לפעמים קשה להבין את היחס בין הסיבה והתוצאה.

 

אצל חלק מהסובלים מנדודי שינה כרוניים, הדבר קשור להרגלי שינה לא תקינים. סובלים אלה עשויים להפיק תועלת מטיפול שיעזור להם לסגל דפוסי שינה בריאים. חשוב לשלול אפשרות של תסמונת פאזת השינה הדחויה (Delayed sleep-phase syndrome) שנגרמת בשל הפרעה בשעון הביולוגי.

 

חשוב לזהות את הגורם או הגורמים לאינסומניה הכרונית לצורך טיפול. בין הטיפולים המקובלים ניתן למנות: כדורי שינה, טיפול התנהגותי ולעתים שילוב של שניהם.

 

אבחון

האבחון הנו סובייקטיבי בעיקרו ומסתמך על דברי המטופל, סקירה של ההיסטוריה הרפואית, והתסמינים לפרטיהם בידי מומחה להפרעות שינה המאפשרים להגיע לאבחון מדויק.

להלן חלק מהשאלות שיברר המומחה:

• מתי החלה ההפרעה?
• מה השפעתה על איכות השינה?
• באיזו תדירות היא מופיעה?
• מה עצמתה?
• האם יש לכך השפעה על התפקוד ביום ובמה זה מתבטא?

 

נקודות מרכזיות בהן יתמקד הבירור הן: קושי להירדם (מעבר לחצי שעה), התעוררויות חוזרות בלילה עם קושי לחזור לשינה, יקיצה בשעה מוקדמת מהמתוכנן, ושינה קלה ושטחית שאינה מרעננת. ההגדרה של נדודי שינה כרוניים תינתן כאשר התסמינים מופיעים במשך חודש לפחות.

 

 

דרכי טיפול

לא כל אינסומניה מחייבת טיפול מסודר ולעתים קרובות מדובר במצב זמני שחולף מאליו ללא צורך בהתערבות כלשהי. כאשר מדובר במצב כרוני (חודש ומעלה), המשפיע באופן שלילי על חיי היום יום וגורם למתח נפשי, תשישות ופגיעה ביכולת לתפקד באופן תקין בעבודה או בבית, זה הזמן לפנות לטיפול מסודר.

 

על מנת להגיע לאבחון מדויק והתאמת טיפול מתאים לחולה, המומחה יתייחס לאספקטים רלוונטיים בנוסף לתסמינים הקשורים להפרעת השינה, ביניהם  היסטוריה רפואית מלאה, הכוללת מחלות רקע רלוונטיות, כגון: סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה וכן הלאה. הטיפולים יכולים להיות התנהגותיים, רפואיים או שילוב של השניים.

 

לחצו כדי לקרוא בהרחבה
על – טיפולים באינסומניה

 

עובדות ומספרים

נתונים כלליים

בארגון הבריאות העולמי מעריכים כי בקרב 30% מהאוכלוסייה הכללית יש הפרעות שינה, כאשר אצל 10% יש סימפטומים הקשורים לאינסומניה, הפוגעים בתפקוד היומיומי.

 

סקרים

בסקר שנערך בשנת 2005, על ידי הארגון הבינלאומי לשינה, נמצא כי שאצל יותר מ-50% מהאוכלוסייה קיים לפחות סימפטום אחד של אינסומניה. 30% דיווחו שיש להם לפחות אחד מהסימפטומים הללו בכל או כמעט בכל לילה במהלך השנה האחרונה. שניים מהסימפטומים הנפוצים, נחוו לפחות במשך מספר ימים בכל שבוע בשנה האחרונה וכללו הרגשת חוסר רעננות אחרי שינה ויקיצות מרובות במהלך הלילה.

 

סקר (1) שנערך על ידי הארגון הבינלאומי לשינה (NSF) ב-2002 מצא כי 63% מהנשים (לעומת 54% אצל הגברים) חוו סימפטומים של אינסומניה מספר פעמים בשבוע. סקר נוסף שנערך בארה"ב ב-2011 בקרב 7,648 משתתפים אמד את הנזק הכלכלי הקשור לאינסומניה והשפעתה על התפקוד בעבודה ב – 63 מיליארד דולר בשנה.

 

 

ישראל בהשוואה לעולם

סקרים נוספים מצאו מגמות נוספות אצל הסובלים מאינסומניה ושוני בין ישראל למדינות אחרות בעולם. בעולם למשל, 68% מהצעירים בגילאי 18-29, דיווחו על סימפטומים של נדודי שינה, זה לעומת 59% מהבוגרים בגילאי ביניים (30-64) ורק 44% ממבוגרים מעל גיל 65.

 

בישראל המגמה הפוכה ושכיחות נדודי השינה אצל מבוגרים עולה באופן מהותי, כאשר 50% מהמבוגרים מעל גיל 65 סובלים מאינסומניה, לעומת 36% בקרב הצעירים. עוד נמצא כי גרושים ואלמנים סובלים מנדודי שינה קרוב לפי 2 בהשוואה לרווקים ונשואים (70% לעומת 41%).

 

ביבליוגרפיה

1. Ronald C. Kessler, PhD,1 Patricia A. Berglund, MBA,2 Catherine Coulouvrat, MD. Insomnia and the Performance of US Workers: Results from the America Insomnia Survey. 2011 Sep 1; 34(9): 1161–1171.