ואבן (אוקסאזפאם)
ואבן הוא שמה המסחרי של התרופה אוקסאזפאם, אשר לה אפקט לטווח קצר עד בינוני. ואבן משתייך למשפחת הבנזודיאזפינים, שמשמשים להרגעה, הרפיית שרירי השלד, וטיפול במצבי חרדה, מתח, ונדודי שינה.
אוקסאזפאם הוא מטבוליט (תרכובת הנוצרת בזמן תהליך חילוף חומרים) של פראזפאם, דיאזפם וטמזפאם (תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים). השפעתו מתונה ביחס לתרופות אחרות ממשפחת הבנזודיאזפינים מבחינת תופעות כגון אמנזיה (פגיעה ביכולת לזכור), יכולת להפחתת חרדה, אלחוש, פרכוסים, הרגעה והרפיית שרירי השלד.
השפעה ושימוש רפואי
ואבן הוא כאמור בנזודיאזפן עם השפעה מתונה יחסית ותחילת פעילות איטית. בשל תכונות אלה, הוא ניתן לעיתים קרובות, לאנשים עם קושי לישון באופן רצוף.
בנוסף, נרשם הטיפול בוואבן לחולים הסובלים מהפרעות חרדה המשולבות עם מתח, רוגז וחוסר שקט וכן חרדה הקשורה לדיכאון.
רופאים עושים שימוש בוואבן לטיפול במצבים רפואיים אחרים כגון: הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), פוביה חברתית, תסמונת קדם וסתית ונדודי שינה (אינסומניה). כמו כן יש לוואבן השפעה מועילה בהתמודדות עם סימפטומים של גמילה מאלכוהול.
ואבן – משך השפעה
תחילת ההשפעה מופיעה כשעה עד שעתיים מזמן הנטילה. משך ההשפעה של ואבן, אצל אדם שלוקח את התרופה בפעם הראשונה, יכול לנוע בין 4 ל- 12 שעות.
ואבן מגיע לריכוז מקסימלי בדם תוך 3 שעות. בנטילה ממושכת, נוצרת סבילות, ולכן משך ההשפעה ועצמתה פוחתים ולעיתים אף אינם מורגשים כלל. יש לקחת בחשבון שקיים הבדל מבחינת העוצמה ומשך ההשפעה אצל אנשים שונים.
ואבן או קלונקס?
ואבן הנו כדור בעל השפעה חלשה ביחס לקלונקס. לכן לפני שעונים על השאלה מה כדאי: ואבן או קלונקס? חשוב קודם לענות על השאלה: למה זקוק החולה?
השפעה וזמן פעולה
במידה והחולה זקוק לכדור חזק יותר עם זמן פעולה ארוך יותר – הרי שקלונקס יכול לתת מענה יעיל. במידה והחולה מעוניין בכדור עם השפעה בינונית וזמן פעולה קצר – הרי שכדאי לשקול שימוש בוואבן או לוריוון.
טיפול סימפטומטי
הוואבן והקלונקס משתייכים לאותה משפחה – הבנזודאזפינים. שניהם מיועדים לטיפול סימפטומטי בהפרעות דומות, אם כי הקלונקס גם מתווה לאפילפסיה. כאמור, עוצמת השפעתם ומשך השפעתם שונה. כמו גם זמן הפינוי שלהם מהגוף.
יש לזכור שהפסקת טיפול ממושך ב – 2 התרופות עלול לגרום לתסמיני גמילה ולכן יש להתייעץ עם רופא במידה ורוצים להפסיק או לעבור לטיפול אחר.
לחצו לקריאה מורחבת
על קלונקס (קלונאזפאם)
ואבן או לוריוון?
דמיון והבדלים
לעיתים קרובות נשאלה השאלה לגביי ההבדלים או מה עדיף – ואבן או לוריוון? למעשה מדובר ב-2 תרופות דומות מאוד, מבחינת מנגנון הפעולה וההשפעה. ההבדל העיקרי הוא משך ההשפעה וההתפנות מהגוף: ואבן כ-7 שעות, לוריוון כ-16 שעות.
סכנת התמכרות
2 התרופות, ואבן ולוריוון, עלולות לגרום להתמכרות. כאשר הסטטיסטיקה מדברת על שיעור של 15% מכלל המשתמשים. לא ניתן לצפות מבעוד מועד מי עלול להתמכר. עם זאת, מידע שהצטבר נראה שהסיכוי להתמכרות בשתי התרופות נמוכים יחסית (בעיקר ואבן).
לחצו לקריאה מורחבת
על – לוריוון (לוראזפאם)
מנגנון פעולה
הגברת ההשפעה של GABA
ואבן (אוקסאזפאם), כאמור שייך למשפחת הבנזודיאזפינים ולו פעולה מתונה יחסית לתרופות מקבילות ממשפחה זו. הוואבן פועל על קולטני הבנזודיאזפינים, כאשר התוצאה היא הגברת ההשפעה של GABA (מוליך עצבי מעכב) על הקולטן של GABA.
השפעות על מערכת העצבים
התוצאה היא השפעות מעכבות על מערכת העצבים המרכזית. משך מחצית החיים (השפעה) של הוואבן נע בין 4 ל-16 שעות. הוכח שהאוקסאזפאם מדכא את רמות הקורטיזול (הורמון המופרש מיותרת הכליה). מחקר שבוצע באנגליה, מצא כי כושר הספיגה ותחילת הפעילות שלו הם האיטיים ביותר מבין כל הבנזודיאזפינים.
קשישים וסובלים מהפרעה בתפקודי כבד
כפי שצויין, אוקסאזפאם הוא מטבוליט שנוצר במהלך התפרקות של פראזפאם, דיאזפם ותרופות מקבילות נוספות. השימוש בתרופה עשוי להיות בטוח יותר מבנזודיאזפינים אחרים, אצל קשישים או חולים עם הפרעה בתפקודי כבד, כיוון שלא נדרש תהליך חמצוני אלא מטבוליזם פשוט באמצעות גלוקורונידציה (תהליך הפיכת חומרים למסיסים במים להאצת פינויים מהגוף).
מינון מומלץ ושימוש:
1. יש להתאים את מינון התרופה לכל חולה ספציפי ולכן מינון מומלץ לוואבן יהיה שונה בין חולים שונים. ואבן מגיע בטבליות של 10 ו-30 מ"ג. נהוג לתת בהתחלה מינון של כ-10 מ"ג ביום ולעלות עד לרמה של 30-120 מ"ג, הנלקח 1-4 פעמים במשך היום.
2. לא ידוע על השפעה מסוכנת במקרה של מינון עודף, הנלקח בטעות, מלבד תרדמה.
3. ניתן לחצות את הטבליות אולם אין ללעוס או לרסק.
4. ואבן הנו תרופה הניתנת לטיפול בטווח קצר ובמידה ונוטלים אותה לתקופה של עד 14 יום ניתן להפסיק באופן בטוח. נטילה לתקופה ארוכה עלולה לגרום לתלות (התמכרות) וירידה של ההשפעה ויש להתייעץ עם הרופא המטפל לירידה הדרגתית.
עלון לצרכן
לצפייה ולהורדה – ואבן עלון לצרכן
ואבן – תופעות לוואי
ואבן פועלת על מערכת העצבים המרכזית ורוב תופעות הלוואי קשורות לכך. על פי רוב מדובר בתופעות לוואי זמניות החולפות לאחר כמה ימים. עם זאת, ייתכנו, לעיתים נדירות יחסית, תופעות לוואי שנמשכות ומחייבות בירור מול הרופא המטפל.
תופעות לוואי מתמשכות המחייבות ייעוץ רפואי
תופעות לוואי נדירות הנמשכות יותר ממספר ימים מתחילת הטיפול ומחייבות ייעוץ רפואי כוללות:
הפרעות דיבור וראייה, הפרעות במערכת העיכול, פריחה ו/או הרגש עקצוץ בעור, הרגשת עייפות יתר, מצב רוח משתנה, קשיי זיכרון וחוסר ריכוז, תחושת חולשה בשרירים, קואורדינציה לקויה, תפקודי כבד לא תקינים, צהבת, טיניטוס (צפצופים באוזניים או בראש), פגיעה בליבידו, קשיים במתן שתן, איבוד הכרה, רעידות, פרכוסים והתכווצויות.
תופעות לוואי המחייבות הפסקה וטיפול רפואי מיידי
יש להפסיק את הטיפול התרופתי ולפנות לעזרה רפואית מידית כאשר מופיעות הזיות, התנהגות לא רגילה, מחשבות אובססיביות (טורדניות) מוזרות, עצבנות יתר וחוסר שקט וסיוטים.
תופעות לוואי בשימוש ממושך
כפי שצוין לעיל, ואבן משמש לטיפול לזמן קצר, לרוב בין שבועיים לחודש. שימוש ממושך יותר יכול לגרום להתפתחות תלות וירידה בהשפעה (סבילות לתרופה). זאת בעיקר כאשר נוטלים מינון גבוהה. בנוסף שימוש ממושך יכול להביא לידי שינוי בהתנהגות.
מידע, המלצות ואזהרות
1. ואבן, כאמור, עלול לפגוע בקואורדינציה ולגרום לעייפות. לכן יש סכנה רבה יותר לנפילות. הדבר מסוכן במיוחד אצל קשישים – להם ניתן לעתים קרובות מינון נמוך יותר.
2. אין להשתמש אם ידוע על רגישות או אלרגיה לבנזודיאזפינים או לתרופה עצמה.
3. לרוב לא ייעשה שימוש בתרופה בילדים. ובייחוד מתחת לגיל שנתיים.
4. התרופה אינה מומלצת לנשים מניקות או בהריון.
5. אין להשתמש אם ידוע על הפרעות הקשורות לדרכי הנשימה כגון: דום נשימה בשינה, מחלת ריאות קשה ודיכוי נשימתי.
6. אין להשתמש אם החולה סובל/ת מאי ספיקת כבד קשה, מיאסטניה גראביס (מחלה אוטואימונית), פסיכוזה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) ופוביות למיניהן.
7. כדאי להימנע מנהיגה בתקופת הטיפול.
8. במידה ויש לבצע הליך כירורגי יש לדווח למרדים ולמנתח על השימוש בתרופה.
9. אין לשתות משקאות אלכוהוליים.
10. ככלל, כדאי תמיד לדווח לרופא על כל התרופות שאתם לוקחים וההיסטוריה הרפואית לפני נטילה של כל תרופה חדשה. מבחינת נטילת ואבן הדבר נכון, בעיקר לגביי מצבים של: מחלת כליה או כבד, דיכאון, לחץ דם נמוך, גלאוקומה, הפרעות הקשורות למערכת הנשימה, פורפיריה, הפרעות פסיכיאטריות, היסטוריה של שימוש באלכוהול סמים ותרופות ללא מרשם, מיופתיה (חולשת שרירים), פרכוסים ועישון.
אינטראקציה עם תרופות
שימוש באוקסאזפאם יחד עם התרופות הבאות עלול להפחית מהאפקטיביות של התרופה או לגרום לתגובות בלתי רצויות ואף מסוכנות:
1. תרופות נגד וירוסים (אנטי ויראליות) – ואבן עלול להפחית את רמתן בדם.
2.תרופות המיועדות לאפילפסיה, ריפאמין הנקראת גם רימפאמפיצין (תרופה נוגדת-חיידקים) וגלולות למניעת הריון – עלולות להפחית את רמת הוואבן בדם.
3. תרופות להרפיית שרירים והורדת לחץ דם – הוואבן עלול להגביר את השפעת התרופות הללו.
4. נוגדי חרדה ודיכאון, תרופות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית (לשינה או הרגעה למשל), תרופות לפרקינסון ואפילפסיה, תרופות נגד מצבים פסיכוטיים, משככי כאב, חומרי הרדמה טרם ניתוח, ותרופות לאלרגיה – יכולים לגרום לתגבור הדדי של הוואבן.
ואבן (אוקסאזפאם)
ואבן הוא שמה המסחרי של התרופה אוקסאזפאם, אשר לה אפקט לטווח קצר עד בינוני. ואבן משתייך למשפחת הבנזודיאזפינים, שמשמשים להרגעה, הרפיית שרירי השלד, וטיפול במצבי חרדה, מתח, ונדודי שינה.
אוקסאזפאם הוא מטבוליט (תרכובת הנוצרת בזמן תהליך חילוף חומרים) של פראזפאם, דיאזפם וטמזפאם (תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים). השפעתו מתונה ביחס לתרופות אחרות ממשפחת הבנזודיאזפינים מבחינת תופעות כגון אמנזיה (פגיעה ביכולת לזכור), יכולת להפחתת חרדה, אלחוש, פרכוסים, הרגעה והרפיית שירי השלד.
השפעה ושימוש רפואי
ואבן הוא כאמור בנזודיאזפן עם השפעה מתונה יחסית ותחילת פעילות איטית. בשל תכונות אלה, הוא ניתן לעיתים קרובות, לאנשים עם קושי לישון באופן רצוף.
בנוסף, נרשם הטיפול בוואבן לחולים הסובלים מהפרעות חרדה המשולבות עם מתח, רוגז וחוסר שקט וכן חרדה הקשורה לדיכאון.
רופאים עושים שימוש בוואבן לטיפול במצבים רפואיים אחרים כגון: הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), פוביה חברתית, תסמונת קדם וסתית ונדודי שינה (אינסומניה). כמו כן יש לוואבן השפעה מועילה בהתמודדות עם סימפטומים של גמילה מאלכוהול.
ואבן – משך השפעה
תחילת ההשפעה מופיעה כשעה עד שעתיים מזמן הנטילה. משך ההשפעה של ואבן, אצל אדם שלוקח את התרופה בפעם הראשונה, יכול לנוע בין 4 ל- 12 שעות.
ואבן מגיע לריכוז מקסימלי בדם תוך 3 שעות. בנטילה ממושכת, נוצרת סבילות, ולכן משך ההשפעה ועצמתה פוחתים ולעיתים אף אינם מורגשים כלל. יש לקחת בחשבון שקיים הבדל מבחינת העוצמה ומשך ההשפעה אצל אנשים שונים.
ואבן או קלונקס?
ואבן הנו כדור בעל השפעה חלשה ביחס לקלונקס. לכן לפני שעונים על השאלה מה כדאי: ואבן או קלונקס? חשוב קודם לענות על השאלה: למה זקוק החולה?
השפעה וזמן פעולה
במידה והחולה זקוק לכדור חזק יותר עם זמן פעולה ארוך יותר – הרי שקלונקס יכול לתת מענה יעיל. במידה והחולה מעוניין בכדור עם השפעה בינונית וזמן פעולה קצר – הרי שכדאי לשקול שימוש בוואבן או לוריוון.
טיפול סימפטומטי
הוואבן והקלונקס משתייכים לאותה משפחה – הבנזודאזפינים. שניהם מיועדים לטיפול סימפטומטי בהפרעות דומות, אם כי הקלונקס גם מותווה לאפילפסיה. כאמור, עוצמת השפעתם ומשך השפעתם שונה. כמו גם זמן הפינוי שלהם מהגוף. יש לזכור שהפסקת טיפול ממושך ב – 2 התרופות עלול לגרום לתסמיני גמילה ולכן יש להתייעץ עם רופא במידה ורוצים להפסיק או לעבור לטיפול אחר.
לחצו לקריאה מורחבת
על קלונקס (קלונאזפאם)
ואבן או לוריוון?
דמיון והבדלים
לעיתים קרובות נשאלה השאלה לגביי ההבדלים או מה עדיף – ואבן או לוריוון? למעשה מדובר ב-2 תרופות דומות מאוד, מבחינת מנגנון הפעולה וההשפעה. ההבדל העיקרי הוא משך ההשפעה וההתפנות מהגוף: ואבן כ-7 שעות, לוריוון כ-16 שעות.
סכנת התמכרות
2 התרופות, ואבן ולוריוון, עלולות לגרום להתמכרות. כאשר הסטטיסטיקה מדברת על שיעור של 15% מכלל המשתמשים. לא ניתן לצפות מבעוד מועד מי עלול להתמכר. עם זאת, מידע שהצטבר נראה שהסיכוי להתמכרות בשתי התרופות נמוכים יחסית (בעיקר ואבן).
לחצו לקריאה מורחבת
על – לוריוון (לוראזפאם)
מנגנון פעולה
הגברת ההשפעה של GABA
ואבן (אוקסאזפאם), כאמור שייך למשפחת הבנזודיאזפינים ולו פעולה מתונה יחסית לתרופות מקבילות ממשפחה זו. הוואבן פועל על קולטני הבנזודיאזפינים, כאשר התוצאה היא הגברת ההשפעה של GABA (מוליך עצבי מעכב) על הקולטן של GABA.
השפעות על מערכת העצבים
התוצאה היא השפעות מעכבות על מערכת העצבים המרכזית. משך מחצית החיים (השפעה) של הוואבן נע בין 4 ל-16 שעות. הוכח שהאוקסאזפאם מדכא את רמות הקורטיזול ( הורמון המופרש מיותרת הכליה). מחקר שבוצע באנגליה, מצא כי כושר הספיגה ותחילת הפעילות שלו הם האיטיים ביותר מבין כל הבנזודיאזפינים.
קשישים וסובלים מהפרעה בתפקודי כבד
כפי שצויין, אוקסאזפאם הוא מטבוליט שנוצר במהלך התפרקות של פראזפאם, דיאזפם ותרופות מקבילות נוספות. השימוש בתרופה עשוי להיות בטוח יותר מבנזודיאזפינים אחרים, אצל קשישים או חולים עם הפרעה בתפקודי כבד, כיוון שלא נדרש תהליך חמצוני אלא מטבוליזם פשוט באמצעות גלוקורונידציה (תהליך הפיכת חומרים למסיסים במים להאצת פינויים מהגוף).
מינון מומלץ ושימוש:
1. יש להתאים את מינון התרופה לכל חולה ספציפי ולכן מינון מומלץ לוואבן יהיה שונה בין חולים שונים. ואבן מגיע בטבליות של 10 ו-30 מ"ג. נהוג לתת בהתחלה מינון של כ-10 מ"ג ביום ולעלות עד לרמה של 30-120 מ"ג, הנלקח 1-4 פעמים במשך היום.
2. לא ידוע על השפעה מסוכנת במקרה של מינון עודף, הנלקח בטעות, מלבד תרדמה.
3. ניתן לחצות את הטבליות אולם אין ללעוס או לרסק.
4. ואבן הנו תרופה הניתנת לטיפול בטווח קצר ובמידה ונוטלים אותה לתקופה של עד 14 יום ניתן להפסיק באופן בטוח. נטילה לתקופה ארוכה עלולה לגרום לתלות (התמכרות) וירידה של ההשפעה ויש להתייעץ עם הרופא המטפל לירידה הדרגתית.
עלון לצרכן
לצפייה והורדה – ואבן עלון לצרכן
ואבן – תופעות לוואי
ואבן פועלת על מערכת העצבים המרכזית ורוב תופעות הלוואי קשורות לכך. על פי רוב מדובר בתופעות לוואי זמניות החולפות לאחר כמה ימים. עם זאת, ייתכנו, לעיתים נדירות יחסית, תופעות לוואי שנמשכות ומחייבות בירור מול הרופא המטפל.
תופעות לוואי מתמשכות המחייבות ייעוץ רפואי
תופעות לוואי נדירות הנמשכות יותר ממספר ימים מתחילת הטיפול ומחייבות ייעוץ רפואי כוללות:
הפרעות דיבור וראייה, הפרעות במערכת העיכול, פריחה ו/או הרגש עקצוץ בעור, הרגשת עייפות יתר, מצב רוח משתנה, קשיי זיכרון וחוסר ריכוז, תחושת חולשה בשרירים, קואורדינציה לקויה, תפקודי כבד לא תקינים, צהבת, טיניטוס (צפצופים באוזניים או בראש), פגיעה בליבידו, קשיים במתן שתן, איבוד הכרה, רעידות, פרכוסים והתכווצויות.
תופעות לוואי המחייבות הפסקה וטיפול רפואי מיידי
יש להפסיק את הטיפול התרופתי ולפנות לעזרה רפואית מידית כאשר מופיעות הזיות, התנהגות לא רגילה, מחשבות אובססיביות (טורדניות) מוזרות, עצבנות יתר וחוסר שקט וסיוטים.
תופעות לוואי בשימוש ממושך
כפי שצוין לעיל, הוואבן משמשת לטיפול לזמן קצר, לרוב בין שבועיים לחודש. שימוש ממושך יותר יכול לגרום להתפתחות תלות וירידה בהשפעה (סבילות לתרופה). זאת בעיקר כאשר נוטלים מינון גבוהה. בנוסף שימוש ממושך יכול להביא לידי שינוי בהתנהגות.
מידע, המלצות ואזהרות
1. ואבן, כאמור, עלול לפגוע בקואורדינציה ולגרום לעייפות. לכן יש סכנה רבה יותר לנפילות. הדבר מסוכן במיוחד אצל קשישים – להם ניתן לעתים קרובות מינון נמוך יותר.
2. אין להשתמש אם ידוע על רגישות או אלרגיה לבנזודיאזפינים או לתרופה עצמה.
3. לרוב לא ייעשה שימוש בתרופה בילדים. ובייחוד מתחת לגיל שנתיים.
4. התרופה אינה מומלצת לנשים מניקות או בהריון.
5. אין להשתמש אם ידוע על הפרעות הקשורות לדרכי הנשימה כגון: דום נשימה בשינה, מחלת ריאות קשה ודיכוי נשימתי.
6. אין להשתמש אם החולה סובל/ת מאי ספיקת כבד קשה, מיאסטניה גראביס (מחלה אוטואימונית), פסיכוזה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) ופוביות למיניהן.
7. כדאי להימנע מנהיגה בתקופת הטיפול.
8. במידה ויש לבצע הליך כירורגי יש לדווח למרדים ולמנתח על השימוש בתרופה.
9. אין לשתות משקאות אלכוהוליים.
10. ככלל, כדאי תמיד לדווח לרופא על כל התרופות שאתם לוקחים וההיסטוריה הרפואית לפני נטילה של כל תרופה חדשה. מבחינת נטילת ואבן הדבר נכון, בעיקר לגביי מצבים של: מחלת כליה או כבד, דיכאון, לחץ דם נמוך, גלאוקומה, הפרעות הקשורות למערכת הנשימה, פורפיריה, הפרעות פסיכיאטריות, היסטוריה של שימוש באלכוהול סמים ותרופות ללא מרשם, מיופתיה (חולשת שרירים), פרכוסים ועישון.
אינטראקציה עם תרופות
שימוש באוקסאזפאם יחד עם התרופות הבאות עלול להפחית מהאפקטיביות של התרופה או לגרום לתגובות בלתי רצויות ואף מסוכנות:
1. תרופות נגד וירוסים (אנטי ויראליות) – ואבן עלול להפחית את רמתן בדם.
2.תרופות המיועדות לאפילפסיה, ריפאמין הנקראת גם רימפאמפיצין (תרופה נוגדת-חיידקים) וגלולות למניעת הריון – עלולות להפחית את רמת הוואבן בדם.
3. תרופות להרפיית שרירים והורדת לחץ דם – הוואבן עלול להגביר את השפעת התרופות הללו.
4. נוגדי חרדה ודיכאון, תרופות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית (לשינה או הרגעה למשל), תרופות לפרקינסון ואפילפסיה, תרופות נגד מצבים פסיכוטיים, משככי כאב, חומרי הרדמה טרם ניתוח, ותרופות לאלרגיה – יכולים לגרום לתגבור הדדי של הוואבן.
כתיבת תגובה