גישה טבעית לטיפול בתסמונת התשישות הכרונית ופיברומיאלגיה

שימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה, בשילוב עם שינויים באורח החיים, כחלק ממאבק הוליסטי בתסמונת התשישות הכרונית ופיברומיאלגיה.

 

 

תסמונת התשישות הכרונית (CFS) ופיברומיאלגיה [FM) נחשבות לאתגרים עצומים מבחינת הקהילה הרפואית. הן מציגות תסמינים הכוללים עייפות מתישה וכאבים מופשטים, המשפיעים באופן הרסני ונרחב על חייהם של הסובלים.

 

השימוש בשיטות טיפול קונבנציונליות, אף שהן מועילות לחלקם, בדרך כלל אינן מספקות הקלה משמעותית, מה שמניע חוקרים וחולים כאחד לחקור אפשרויות טיפוליות אלטרנטיביות טבעיות.

 

במאמר זה נצא למסע מדעי שמטרתו לחשוף את היתרונות של טיפולים שמקורם בטבע – הכוללים צמחי מרפא, התאמות תזונתיות ושינויים באורח החיים – המבטיחים תקווה לחולים במצבים כרוניים אלו.

 

תסמינים עיקריים

הן תסמונת התשישות הכרונית (CFS) והן פיברומיאלגיה מאופיינים בעייפות כרונית וכאב מפושט, בהתאמה, עם תסמינים חופפים, המשפיעים באופן משמעותי על התפקוד היומיומי.

 

תסמינים נפוצים כוללים:

 

תסמונת התשישות הכרונית:

1. עייפות קיצונית המחמירה על ידי פעילות גופנית או נפשית (חוסר סבילות למאמץ)
2. שינה לא מרעננת, למרות מנוחה מספקת.
3. קשיים קוגניטיביים, המכונים לעתים קרובות "ערפל מוחי", המשפיעים על הזיכרון והריכוז.
4. כאבי שרירים ומפרקים ללא סיבה נראית לעין, כאבי גרון וכאבי ראש.

 

פיברומיאלגיה:

1. כאב נרחב ומפושט המתואר ככאב עמום מתמיד.
2. נקודות רכות בגוף הרגישות ללחץ.
3. עייפות, בדומה ל-CFS, משפיעה על איכות החיים.
4. קשיים קוגניטיביים המכונים "ערפל פיברו", המשפיעים על המיקוד והבהירות המחשבתית.
5. תסמינים נוספים כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS), חרדה ודיכאון.

 

חקר הגורמים: פאזל מורכב

הסיבות המדויקות להופעת CFS ופיברומיאלגיה נותרו חמקמקות, אך שילוב של גורמים מצביע על אינטראקציה מורכבת שעשויה לעורר מצבים אלה:

 

נטייה גנטית

עדויות מצביעות על מרכיב גנטי משמעותי, כאשר סמנים גנטיים מסוימים מגבירים את הרגישות לשני המצבים.
זיהומים ותגובה חיסונית: חלק מהאנשים מפתחים CFS או פיברומיאלגיה בעקבות זיהום ויראלי, עובדה שמצביעה על כך שתגובה חיסונית לא תקינה עשויה לשחק תפקיד.

 

חוסר איזון הורמונלי

נצפו שיבושים ברמות ההורמונים המיוצרים על ידי ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח או בלוטת יותרת הכליה (ציר HPA), המשפיעים על תפיסת הכאב ורמות האנרגיה.

 

מתח פיזי ורגשי

מתח משמעותי עלול להקדים את הופעת שני המצבים, נתון זה מצביע על טריגר פוטנציאלי להתפתחותם.

 

הפרעות נוירואנדוקריניות ונוירוטרנסמיטוריות

מחקר [1] מדגיש את ההפרעות בציר HPA (ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה), פעילות סרוטונין מוגברת (5-HT) והפרעות נוירואנדוקריניות אחרות כבסיס פוטנציאלי לתסמינים שחווים ב-CFS ופיברומיאלגיה.

 

אבנורמליות במערכת האופיואידית ובארגינין וזופרסין (AVP) צוינו, אם כי ב-CFS ציר הורמון הגדילה (GH) נראה שלם (Parker, Wessely, & Cleare, 2001).

 

גורמי לחץ בילדות וגורמים פסיכולוגיים

יש קשר חזק בין חוויות של לחץ בילדות לבין נוכחות של CFS ופיברומיאלגיה, כאשר השיעורים גבוהים משמעותית באנשים שנחשפו לכך [2]. עובדה זו מצביעה על קשר להתפתחות של מצבים אלה, כולל תסמינים פסיכיאטריים קשורים, כגון דיכאון וחרדה (Borsini et al., 2013).

 

יחסי הגומלין בין גורמים גנטיים, חיסוניים, הורמונליים ופסיכולוגיים תורמים לסימפטומטולוגיה המורכבת של CFS ופיברומיאלגיה, ומצביעים על פתופיזיולוגיה רבת פנים המחייבת חקירה נוספת כדי להבין באופן טוב יותר את המצבים הללו ולפתח טיפולים יעודיים.

 

שכיחות וסטטיסטיקה

תסמונת התשישות הכרונית: מבט קרוב על המספרים

השכיחות של CFS יכולה להיות שונה, במידה רבה, בהתאם לאוכלוסיה הנחקרת והקריטריונים האבחוניים בהם נעשה שימוש. מחקרים שונים הניבו תוצאות מגוונות באוכלוסיות שונות.

 

• מחקר [3] אפידמיולוגי באוסטרליה העריך את השכיחות של CFS ב-37.1 מקרים לכל 100,000 אנשים, המשפיע על אנשים בכל המעמדות החברתיים, כאשר 43% מהחולים אינם יכולים ללמוד בבית הספר או לעבוד (Lloyd et al., 1990).

• בהולנד, מחקר [4] חתך העריך את שכיחות ה-CFS של מתבגרים ב-111 לכל 100,000 מתבגרים, עם השפעה משמעותית על הנוכחות בבית הספר (Nijhof et al., 2011).

• מחקר [5] מבוסס קהילה בשיקגו, מצא ש-CFS מתרחש בכ-0.42% מהאוכלוסייה, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים, קבוצות מיעוט ואנשים עם רמו נמוכות יותר של השכלה ומעמד תעסוקתי (Jason et al., 1999).

• מחקר [6] בנורבגיה מצא קשר בין השכיחות של CFS/ME ובין קבוצות גיל מסויימות, כאשר עיקר התחלואה מתפרצת בקבוצת הגילאים 10 עד 19 שנים וקבוצת הגילאים 30 עד 39 שנים, מה שמצביע על כך שגורמים ספציפיים הקשורים לגיל עשויים להגביר את הסיכון ל-CFS/ME (Bakken et al., 2014).

• מחקרים [7] נוספים הדגישו את הקשר של CFS להפרעות פסיכולוגיות, עובדה שמצביעה על יחסי גומלין מורכבים בין מצבים בריאותיים פיזיים ונפשיים (Wessely et al., 1997).

 

פיברומיאלגיה: שכיחות וגורמי סיכון

פיברומיאלגיה (FM), המתבטאת בכאב כרוני נרחב ובקונסטלציה של תסמינים כמו עייפות וקשיים קוגניטיביים, נמצאה כמשפיעה על עד 2% עד 8% מהאוכלוסייה. סקירה קלינית [8] מדגישה את השכיחות המשמעותית של FM, ומדגישה את השפעתה על חלק ניכר מהאוכלוסייה (Clauw, 2014).

 

• סקירת מחקרים [9] שופכת אור על השכיחות וגורמי הסיכון לפיברומיאלגיה וכאב כרוני נרחב, במחקרים מבוססי אוכלוסייה. השכיחות החציונית של פיברומיאלגיה המאובחנת על ידי רופא באוכלוסייה הכללית, עומדת על 4.3 לכל 1000 שנות אדם. מספר זה עולה ל-14.0 לכל 1000 שנות אדם, כאשר קיימת מחלה רפואית.
הסקירה מזהה גם גורמי סיכון שונים, כולל קשיים בילדות, גיל מבוגר/בינוני, עישון והפרעות רפואיות קיימות, מה שמצביע על מספר מסלולים אטיולוגיים לפיברומיאלגיה (Creed, 2020).
החפיפה בין CFS לפיברומיאלגיה.

• מחקר [10] בחן את החפיפה בין CFS ל-FM, מחקר מעריך את השערת 'תסמונת יחידה', ומצא כי למרות שמצבים אלה מתרחשים לעתים קרובות במקביל, ישנם הבדלים משמעותיים בפתופיזיולוגיה שלהם (Abbi & Natelson, 2013). הבחנה זו חיונית לקלינאים כדי לזהות ולספק טיפול ממוקד לאנשים הסובלים מאחד או משני המצבים.

 

צמחי מרפא

בחלק זה, נסקור צמחי מרפא שיעילותם בהקלה על תסמינים של CFS ו-FM נבחנה במחקרים מדעיים.

 

D-ribose: הגברת סינתזת האנרגיה

D-ribose הוא פחמימת פנטוז (חד-סוכר) המופיעה באופן טבעי, והראתה הבטחה בשיפור הסימפטומים של CFS ו-FM. במחקר פיילוט [11] נמצא כי מתן D-ribose הוביל לשיפורים משמעותיים ברמות האנרגיה, איכות השינה, הבהירות הנפשית, עוצמת הכאב והרווחה הכללית בחולים הסובלים מ-2 מצבים אלו.

 

המחקר מצביע על כך שככל הנראה היכולת של D-ribose להגביר את סינתזת האנרגיה התאית היא שעומדת מאחורי היתרונות שנצפו, ומציע התערבות תזונתית פוטנציאלית לשיפור איכות החיים של אנשים שנפגעו (Teitelbaum, Johnson, & St. Cyr, 2006).

 

ג'ינסנג: אדפטוגן חזק

ג'ינסנג, במיוחד מזן Panax (ג'ינסנג אסייתי או קוריאני), נחקר לגביי הפוטנציאל שלו לשפר את האנרגיה והתפקוד הקוגניטיבי בחולי CFS ו-FM.
ניסוי פיילוט עם תווית פתוחה [12] חקר את ההשפעות של צורה הידרופונית ייחודית של שורש ג'ינסנג אדום, על תסמיני CFS/FM חמורים, ודיווח על שיפור ניכר באנרגיה, קוגניציה וסיבולת. המחקר מדגיש את התכונות האדפטוגניות של הג'ינסנג ( שיפור עמידות הגוף ללחץ) כמנגנון הגיוני להשפעותיו המועילות (Teitelbaum & Goudie, 2021).

 

כורכום (כורכומין)

כורכומין, התרכובת הפעילה בכורכום, ידועה בתכונותיו האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון. מחקר [13] שפורסם ב"Journal of Medicinal Food" מצביע על כך שתוסף כורכומין יכול להפחית משמעותית את הכאב ולשפר את איכות החיים של חולי FM.

 

כאשר הפעולה האנטי-דלקתית היא ככל הנראה מפחיתה את הכאב הנרחב האופייני ל-FM . הממצאים מצביעים על כך ששילוב כורכום בתזונה או כתוסף עשוי להציע הקלה מסוימת (Daily et al., 2016).

 

אשווגנדה (ויטניה משכרת)

אשווגנדה הוא אדפטוגן, הידוע כמסייע לגוף להתמודד עם גורמי לחץ מכל הסוגים, בין אם פיזיים, כימיים או ביולוגיים. סקירה שיטתית [14] ב-" "Phytotherapy Research מצביעה על כך שאשווגנדה עשוי לשפר את החוסן האישי ללחץ, וכתוצאה מכך – להקל על תסמינים של CFS ו-FM תוך הפחתת העייפות ושיפור רמות האנרגיה (Singh et al., 2011). אם כי נדרש מחקר נוסף, אשווגנדה בהחלט מציגה אופציה מבטיחה לניהול היבטים הקשורים ללחץ.

 

רודיולה רוזאה

רודיולה רוזאה היא אדפטוגן נוסף, ונחקרה לגביי השפעותיה מפחיתות העייפות ומשפרות האנרגיה. במחקר [15] שפורסם ב-"BMC Complementary Medicine and Therapies", תמצית רודיולה הראתה הפחתת משמעותית של עייפות בחולים עם CFS (Olsson, Panossian et al., 2009).

 

נראה שהיכולת שלה לשפר את חילוף החומרים של האנרגיה התאית ולהגביר את רמות האנרגיה, יכולה להיות מועילה לאנשים עם CFS ו-FM.

 

מגנוליה ופלודנדרון (Relora)

מחקר [16] בדק את ההשפעות של תערובת צמחית המכילה מגנוליה ופלודנדרון, הידועה בשם רלורה (Relora), נחקרה, בהפחתת מתח וחרדה. יש לציין כי מחקרים ישירים על CFS ו-FM מוגבלים, אולם הפוטנציאל של תערובת זו להקל על מתח וחרדה, יכול להועיל באופן עקיף לאנשים עם מצבים אלה, בהתחשב בתפקיד הנכבד שלחץ ממלא מבחינת החמרת הסימפטומים (Talbott., 2013).

 

מליסה רפואית (Melissa Officinalis)

מליסה רפואית משמשת באופן מסורתי להרגעה ושיפור השינה. מחקר [17] ב-"Phytomedicine" הדגיש את יעילותה בשיפור איכות השינה ומצב הרוח אצל אנשים עם FM (Cases., 2011). היכולת לשפר את השינה ולהפחית חרדה, הם שני היבטים קריטיים בניהול הסימפטומים ב-CFS ו-FM.

 

תוספי תזונה: הגישה הרב-גונית

מחקרים [18] שונים בדקו התערבויות תזונתיות שונות, שכללו תוספי מזון המבוססים על כורכום ודיאטות ספציפיות שנועדו להפחית דלקת ולחץ חמצוני. התוצאות מצביעות על יחסי הגומלין המורכבים בין תזונה וניהול הסימפטומים ב-CFS ו-FM, ומדגישות את הפוטנציאל של אסטרטגיות תזונתיות מותאמות (Porter et al., 2010).

 

בחלק זה נסקור את הראיות המדעיות התומכות ביעילותם של תוספי מזון שונים בטיפול בשני המצבים ובהפחתת תסמינים כמו כאב, עייפות והפרעות שינה.

 

ויטמין D

ויטמין D זכה להתעניינות רבה בשל הפוטנציאל שלו לשפר את התוצאות הקליניות בחולי FM. מחקרים הראו שמתן ויטמין D יכול להוביל לשיפור משמעותי בכאב, ובתסמינים שונים אחרים הקשורים למחלה.

 

לדוגמה, בסקירת מאמרים [19] שיטתית הצביעו הכותבים על הקשר בין מתן תוספי ויטמין D לבין שיפור המצב הקליני בחולי FM. הכותבים הדגישו את הצורך בזיהוי וטיפול סטנדרטיים באמצעות ויטמין D (Venkatesan et al., 2022).

 

בסקירה שיטתית נוספת [20] נמצאו תוצאות סותרות לגבי התפקיד של תוספי ויטמין D בחולי FM. כאשר במחקרים מסוימים נמצאו שיפורים משמעותיים בציוני SF-36 ו-Fibromyalgia Impact Questionnaire (FIQ), ובאחרים לא. ההסבר לכך יכול להיות השונות בפרוטוקולים ורמות הבסיס של ויטמין D בנבדקים (Sousa, Pinto, & Ferreira, 2022).

 

קואנזים Q10: אנרגיה והקלה על כאב

תוסף קו-אנזים Q10 (CoQ10) הראה הבטחה בניהול FM, במיוחד בהעלאת רמות האנרגיה וההקלה בכאב. סקירה שיטתית [21] של התערבויות תזונתיות שונות ב- FM, ציינה שיפורים משמעותיים בכאב שדיווחו חולים שנטלו CoQ10, בין שאר התוספים התזונתיים. עם זאת, נדרש מחקר נוסף, עקב מגבלות בתכנון המחקר והטיה (Lowry et al., 2020).

 

מגנזיום: מינרל מפתח

מתן מגנזיום הוא אופציה ראויה למחקר מקיף, בהתחשב בתפקידו בתפקוד השרירים ובהפקת אנרגיה. לא מצאנו סקירות שיטתיות ספציפיות המתמקדות אך ורק במגנזיום, אולם הוא נכלל בסקירות רחבות יותר של גישות, בתחום הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית [22], הרואות בשימוש במינרל זה יתרון פוטנציאלי בהקלה על תסמיני FM ו-CFS (Porter et al., 2010).

 

ל-קרניטין: עייפות וטיפול בכאב

ל-קרניטין נחקר לגביי יתרונותיו בהפחתת עייפות וכאב, תסמינים מרכזיים ב- CFS ו-FM. בסקירה של Porter et al, שציינו לעיל, ודנה במגנזיום, הודגש גם ל-קרניטין כתוסף עם פוטנציאל הראוי למחקר נוסף, הודות לתפקידו במטבוליזם האנרגיה ובשל יכולתו הפוטנציאלית להפחית עייפות.

 

מזונות שיש להימנע מהם

תפריט הדיאטה יכול להיות מאתגר במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם CFS ו-FM. בהתחשב בקשר המורכב בין תזונה לחומרת הסימפטומים במצבים אלה, זיהוי והימנעות ממזונות מסוימים עשויי להיות הכרחי לניהול הסימפטומים ותחושת הבריאות הכללית.

 

להלן סקירה של מזונות שמוטב להשאיר אותם מחוץ לצלחת:

 

מזונות מעובדים וממותקים

מזונות מעובדים וממותקים הם המועמדים העיקריים להדרה. מזונות אלו עלולים לגרום לעליות וירידות חדות ברמות הסוכר בדם, להחמיר עייפות והוביל לשינויים במצב הרוח. יתר על כן, מזונות מעובדים מכילים לרוב תוספים וחומרים משמרים. אלה עלולים לעורר רגישות למזון או להגביר מצבי דלקת, ובכך להעצים כאב ותסמיני עייפות.

 

משקאות עתירי קפאין: הממריצים הכוזבים

הפיתוי להילחם בעייפות בעזרת משקאות עתירי קפאין יכול להיות חזק. אולם ייתכן שמשקאות עתירי קפאין אינם בני ברית שהם נראים. הקפאין עלול לשבש את דפוסי השינה, ובכך למנוע מהסובלים מנוחה משקמת ולהוביל למעגל של הסתמכות על חומרים ממריצים כדי להישאר ערים.

 

עבור הסובלים מ-FM ו-CFS, הבטחת שינה איכותית נמצאת בחשיבות עליונה, ולכן מומלץ להגביל את צריכת הקפאין, במיוחד במחצית השנייה של היום.

 

דגנים המכילים גלוטן: המרכיב השנוי במחלוקת

גלוטן הוא חלבון שנמצא בחיטה, שעורה ושיפון. האפשרות שיש לו תפקיד בהחמרת תסמינים של FM ו-CFS נבדקה במחקרים שונים. יש לציין שלא כל החולים רגישים לגלוטן, אולם אלו הסובלים מרגישות או מצליאק עלולים להבחין בעלייה בעייפות ובאי נוחות במערכת העיכול לאחר הצריכה.

 

לא יזיק לבצע ניסיון של דיאטה נטולת גלוטן למשך תקופה של מספר חודשים לפחות, תוך מעקב אחר התסמינים. התוצאות יכולות לספק תובנות חשובות.

 

ירקות סולניים

ירקות סולניים, ובהם עגבניות, תפוחי אדמה, חצילים ופלפלים, מכילים סולנין, תרכובת שאצל חלק מהאנשים עם FM ו-CFS מחמירה כאב ודלקת. הראיות המדעיות מעורבות, אולם שמירה על דיאטה נטולת ירקות סולניים לתקופת מה, יכולה לעזור לקבוע את השפעתם על הסימפטומים.

 

מוצרי חלב

מוצרי חלב עלולים להיות בעייתיים עבור חלק מחולי FM ו-CFS, ולגרום לבעיות עיכול, דלקות וייצור מוגבר של רוק בפה. אי סבילות ללקטוז או רגישות לחלבונים בחלב פרה, יכולים לתרום לתחושת אי הנוחות ולהתלקחות סימפטומים. צריכת חלופות נטולות חלב או מוצרים נטולי לקטוז יכולה להיות אסטרטגיה מועילה עבור החולים.

 

בשר אדום: הגורם הדלקתי

בשר אדום הוא עשיר בשומנים רוויים, ועלול להגביר מצבי דלקת וכאב אצל אנשים עם FM ו-CFS. מעבר למקורות חלבון רזים יותר, כגון דגים העשירים בחומצות שומן אומגה 3, יכול להציע יתרונות אנטי דלקתיים ולתמוך בבריאות הכללית.

 

ממתיקים מלאכותיים: הנזק הסמוי

לבסוף, ישנם דווחים כי ממתיקים מלאכותיים, ובמיוחד אספרטיים, עלולים לעורר כאבי ראש, להוביל להפרעות במצב הרוח ולעייפות מוגברת אצל חלק מהחולים. בחירה בממתיקים טבעיים, כגון דבש או סירופ מייפל, וצריכתם במתינות, יכולה לעזור למנוע את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות הללו.

 

התאמת אורח החיים למחלה

חיים עם תסמונת תשישות כרונית ופיברומיאלגיה מחייבים לבצע התאמות מסוימות באורח החיים, כדי להצליח לנווט במערכות המורכבות של 2 מצבים אלה. בעזרת שינויים מחושבים בשגרה היומיומית, ניתן לנהל את הסימפטומים בצורה יעילה יותר, ולשפר את איכות החיים.

 

להלן מספר התאמות חשובות שיכולות לעשות הבדל משמעותי.

 

טכניקות לשמירה על קצב מתון

שמירה על קצב מתון, בכל האספקטים, היא אבן יסוד באסטרטגיה הטיפולית וההתמודדות עם 2 המצבים. שמירה על קצב מתון,  יאפשר לכם לאזן בין פעילות ומנוחה מבלי להחמיר את התסמינים.

 

התחילו בהצבת יעדים ריאליים, פרקו משימות גדולות ומורכבות לתת-משימות קטנות יותר הניתנות לניהול, ושלבו ביניהן תקופות מנוחה קבועות. גישה מבוקרת ומדודה זו, תסייע לכם להימנע ממאמץ ועומס פיזי ונפשי מוגזם שיגרום להתפרצות והחמרת התסמינים, כמו עייפות וכאב.

 

שמרו על שגרת שינה משקמת

שינה איכותית היא חיונית בניהול CFS ו-FM. קבעו שגרת שינה עקבית, כדי לאותת לגוף שלכם שהגיע הזמן להירגע. לפני מועד השינה, הגבילו את החשיפה למסכים, הפחיתו פעילות, צרו סביבת שינה נוחה, והשתדלו ללמוד טכניקות הרפיה כמו מדיטציה או יוגה עדינה, כדי לעודד שינה נינוחה.

 

הקפידו על דיאטה עשירה בחומרים מזינים

לתזונה תפקיד מרכזי בניהול תסמיני CFS ו-FM. העדיפו תזונה עשירה בפירות, ירקות (המנעו מירקות סולניים), דגנים מלאים וחלבונים רזים כדי לתדלק את הגוף בחומרים מזינים חיוניים. הקפדה על שתייה מרובה והגבלת הצריכה של מזון מעובד, קפאין וסוכר יכולים גם הם להפחית עייפות ודלקת.

 

עסקו בפעילות גופנית מתונה

פעילות גופנית מאומצת ונמרצת, כמו משחקי כדור תחרותיים, עלולה להחמיר את התסמינים. אולם פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה, שחייה או טאי צ'י יכולה לשפר רבות את התחושה הנפשית והבריאות הכללית. פעילות גופנית מגבירה את האנדורפינים, משפרת את איכות השינה ומעלה את רמות האנרגיה. העלו בהדרגה את רמות הפעילות והקשיבו לגוף שלכם.

 

טפחו קשרים חברתיים

בידוד חברתי יכול להוביל למצב נפשי ירודה שמצידו יגרום להתגברות התסמינים. השתדלו לטפח רשת תמיכה של חברים, משפחה או הצטרפו לקבוצות תמיכה שמבינות את מצבכם. שיתוף חוויות ושמיעה על אסטרטגיות התמודדות שונות, יכול לספק לכם תמיכה רגשית ולהפחית את הנטל הנפשי הכרוך בניהול תסמונות מורכבות אלו.

 

ניהול מתחים

מתח נפשי עלול לעורר או להחמיר תסמינים. עם זאת, בחיינו המודרניים לא ניתן להימנע ממתח לחלוטין, מה שהופך טכניקות לניהול מתח לחיוניות ואף הכרחיות. מומלץ לסגל שיטות בדוקות כגון נשימות עמוקות, מיינדפולנס או הרפיית שרירים מתקדמת כדי להפחית מתח. גם מציאת תחביבים מרגיעים שיעסיקו אתכם מהווים כלי טיפולי יעיל להתמודדות עם מתח.

 

חפשו הדרכה מקצועית

ניווט בנבכי העולם המורכב של CFS ו-FM הנו משימה לא פשוטה ומתישה. כדאי לשתף את רופא המשפחה בקשיים ו/או לחפש מסגרות טיפוליות המתמחות במצבך כדי להתאים תוכנית ניהול מקיפה ואישית. תוכנית זו עשויה לכלול תרופות, טיפול פסיכולוגי, והתאמת אורח חיים לצרכיך הייחודיים.

 

ביבליוגרפיה

1. Parker, A., Wessely, S., & Cleare, A. (2001). The neuroendocrinology of chronic fatigue syndrome and fibromyalgia. Psychological Medicine, 31, 1331 – 1345.

 

2. Borsini, A., Hepgul, N., Mondelli, V., Chalder, T., & Pariante, C. (2013). Childhood stressors in the development of fatigue syndromes: a review of the past 20 years of research. Psychological Medicine, 44, 1809 – 1823.

 

3. ‏ Lloyd, A., Hickie, I., Boughton, C., Wakefield, D., & Spencer, O. (1990). Prevalence of chronic fatigue syndrome in an Australian population. Medical Journal of Australia, 153.

 

4. Nijhof, S., Maijer, K., Bleijenberg, G., Uiterwaal, C., Kimpen, J., & Putte, E. (2011). Adolescent Chronic Fatigue Syndrome: Prevalence, Incidence, and Morbidity. Pediatrics, 127, e1169 – e1175.

 

5. Jason, L., Richman, J., Rademaker, A., Jordan, K., Plioplys, A., Taylor, R., McCready, W., Huang, C., & Plioplys, S. (1999). A community-based study of chronic fatigue syndrome.. Archives of internal medicine, 159 18, 2129-37 .

 

6. Bakken, I., Tveito, K., Gunnes, N., Ghaderi, S., Stoltenberg, C., Trogstad, L., Håberg, S., & Magnus, P. (2014). Two age peaks in the incidence of chronic fatigue syndrome/myalgic encephalomyelitis: a population-based registry study from Norway 2008–2012. BMC Medicine, 12.

 

7. Wessely, S., Chalder, T., Hirsch, S., Wallace, P., & Wright, D. (1997). The prevalence and morbidity of chronic fatigue and chronic fatigue syndrome: a prospective primary care study.. American journal of public health, 87 9, 1449-55 .

 

8. Clauw, D. (2014). Fibromyalgia: a clinical review.. JAMA, 311 15, 1547-55 .

 

9. Creed, F. (2020). A review of the incidence and risk factors for fibromyalgia and chronic widespread pain in population-based studies.. Pain.

 

10. Abbi, B., & Natelson, B. (2013). Is chronic fatigue syndrome the same illness as fibromyalgia: evaluating the 'single syndrome' hypothesis.. QJM : monthly journal of the Association of Physicians, 106 1, 3-9 .

 

11. Teitelbaum, J., Johnson, C., & Cyr, J. (2006). The use of D-ribose in chronic fatigue syndrome and fibromyalgia: a pilot study.. Journal of alternative and complementary medicine, 12 9, 857-62 .

 

12. Teitelbaum, Jacob, and Sarah Goudie. "An open-label, pilot trial of HRG80™ red ginseng in chronic fatigue syndrome, fibromyalgia, and post-viral fatigue." Pharmaceuticals 15.1 (2021): 43.‏

 

13. Daily, James W., Mini Yang, and Sunmin Park. "Efficacy of turmeric extracts and curcumin for alleviating the symptoms of joint arthritis: a systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials." Journal of medicinal food 19.8 (2016): 717-729.‏

 

14. Singh, Narendra, et al. "An overview on ashwagandha: a Rasayana (rejuvenator) of Ayurveda." African journal of traditional, complementary and alternative medicines 8.5S (2011).‏

 

15. EM, Olsson. "von Scheele B. Panossian AG. A randomised, double-blind, placebo-controlled, parallel-group study of the standardised extract SHR-5 of the roots of Rhodiola rosea in the treatment of subjects with stress-related fatigue." Planta Med 75 (2009): 105-112.‏

 

16. Talbott, Shawn M., Julie A. Talbott, and Mike Pugh. "Effect of Magnolia officinalis and Phellodendron amurense (Relora®) on cortisol and psychological mood state in moderately stressed subjects." Journal of the International Society of Sports Nutrition 10.1 (2013): 37.‏

 

17. Cases, Julien, et al. "Pilot trial of Melissa officinalis L. leaf extract in the treatment of volunteers suffering from mild-to-moderate anxiety disorders and sleep disturbances." Mediterranean journal of nutrition and metabolism 4.3 (2011): 211-218.‏

 

18. Porter, N., Jason, L., Boulton, A., Bothne, N., & Coleman, B. (2010). Alternative medical interventions used in the treatment and management of myalgic encephalomyelitis/chronic fatigue syndrome and fibromyalgia.. Journal of alternative and complementary medicine, 16 3, 235-49 .

 

19. Venkatesan, N., Gyawali, M., Botleroo, R., Ahmed, R., Kareem, R., Ogeyingbo, O., Bhandari, R., & Elshaikh, A. (2022). Efficacy of Vitamin D Supplementation in the Improvement of Clinical Status in Pa-tients Diagnosed with Fibromyalgia Syndrome: A Systematic Review.. Current rheumatology reviews.

 

20. Sousa, H., Pinto, A., & Ferreira, J. (2022). AB1214 VITAMIN D SUPPLEMENTATION IN FIBROMYALGIA: A SYSTEMATIC REVIEW. Annals of the Rheumatic Diseases.

 

21. Lowry, E., Marley, J., McVeigh, J., McSorley, E., Allsopp, P., & Kerr, D. (2020). Dietary Interventions in the Management of Fibromyalgia: A Systematic Review and Best-Evidence Synthesis. Nutrients, 12.

 

22. Porter, N., Jason, L., Boulton, A., Bothne, N., & Coleman, B. (2010). Alternative medical interventions used in the treatment and management of myalgic encephalomyelitis/chronic fatigue syndrome and fibromyalgia.. Journal of alternative and complementary medicine, 16 3, 235-49 .