שיבושים במקצב הצירקדי והפרעות שינה

הבנת אופן פעולתו של השעון הפנימי בגופנו, הקובע את תפקוד מערכות התזמון הביולוגיות שלנו, ובחינת ההשפעה של הפרעות במקצב הצירקדי על השינה והבריאות הכללית.

 

 

במהלך חיינו, הגוף שלנו מתנהל בהתאם לקצב ביולוגי פנימי, המכונה מקצב צירקדי או "שעון צירקדי".

 

מחזור זה של 24 שעות, המוטבע עמוק במערכת הביולוגית שלנו, מתזמן מגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים. החל מדפוסי שינה וכלה בשחרור הורמונים. כאשר המקצב הזה נפגע, ההרמוניה הפנימית, מה שמוביל לספקטרום נרחב של הפרעות שינה הקשורות לשעון הצירקדי (CRSDs).

 

קצב יממה: השעון המרכזי של גופנו

קצב היממה, המכונה לעתים קרובות "השעון הטבעי" של גופנו, ממלא תפקיד מרכזי בוויסות מספר עצום של תפקודי גוף, ובעיקר מחזור השינה והערות שלנו.

 

מקורו במילים הלטיניות "circa", שמשמעותן "מסביב" ו-"diem", כלומר "יום". קצב זה הוא מחזור מולד, שאורו בערך 24 שעות, המשפיע לא רק על תחושת העירנות או ישנוניות, אלא גם על מערכות נוספות בגופנו. למשל טמפרטורת הגוף, שחרור הורמונים, עיכול ותפקוד מערכת החיסון.

 

 

הליבה של המקצב הצירקדי: הגרעין העל-תצלובתי

בלב המקצב הצירקדי שלנו נמצא הגרעין העל-תצלובתי (SCN), אזור זעיר אך רב עוצמה הנמצא בהיפותלמוס של המוח. ה-SCN אוסף מידע על תנאי האור של הסביבה באמצעות העיניים ומשתמש בנתונים אלו כדי לסנכרן את השעון הפנימי של הגוף עם העולם החיצוני.

 

כאשר אור היום דועך והלילה יורד, ה-SCN מאותת לגוף להגביר את ייצור המלטונין, שהוא הורמון שמקדם שינה, ולהפחית אותו עם עלות השחר, כדי לעזור לנו להתעורר.

 

מעבר לשינה: ההשפעה הרחבה של הקצב הצירקדי

עם זאת, השפעתו של הקצב הצירקדי נמשתרעת הרבה מעבר לשינה. הוא ממלא תפקיד מכריע בוויסות חילוף החומרים, משפיע על התזמון והאופן שבו הגוף שלנו ממיר מזון לאנרגיה, עניין עם השלכות משמעותיות על משקל הגוף ומצב הבריאות הכללית.

 

הבנת הפרעות שינה הקשורות למקצב הצירקדי

הפרעות שינה של המקצב הצירקדי (CRSDs), מופיעות כאשר השעונים הביולוגיים הפנימיים שלנו, השולטים במחזור השינה והערות, אינם מסונכרנים עם הסביבה החיצונית. מצב זה יכולה להוביל למגוון תסמינים ומושפע מגורמים שונים.

 

הבנת המורכבות של הפרעות אלו, מאפשרת לנו להתחיל לפענח את הגורמים להפרעות השינה.

 

סימפטומים: הסימנים המבשרים הפרעות במקצב הצירקדי

הסימפטומים של CRSD משתרעים לרוב, מעבר לקושי להירדם או להתעורר בלבד. אנשים הסובלים ממצב זה עלולים לחוות:

 

1. נדודי שינה מתמשכים: חוסר יכולת להירדם בזמנים קונבנציונליים, מה שמוביל לתקופות ממושכות של ערות בלילה.
2. ישנוניות בשעות היום: נמנום ועייפות קשה במהלך היום, שעלולה להפריע לפעילות היומיומית, להפחית את הערנות ואף לגרום סכנה.
3. דפוסי שינה לא סדירים: תנודות בזמני השינה, כולל שינה מקוטעת או תקופות של שינה לא משקמת, שאינה מרעננת.
4. קושי בתפקוד: קושי לשמור על פעילות חברתית, מקצועית או אישית תקינה עקב הפרעות שינה.

 

תסמינים אלו עלולים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. להוביל ללחץ, לשינויים במצב הרוח, ובמקרים חמורים, אף לדיכאון ו/או חרדה.

 

הגורמים לשיבושים במקצב הצירקדי

CRSDs נגרמים כאמור בשל חוסר סינכרוניזציה בין המקצבים הצירקדיים הפנימיים שלנו לבין הרמזים החיצוניים המשפיעים עליהם.

 

גורמים מרכזיים כוללים:

1. חשיפה לאור: חשיפה מזיקה לאור, במיוחד אור כחול הנפלט ממסכים לפני השינה, עלולה לעכב את ייצור המלטונין (הורמון השינה), ולעכב את תחילת השינה.
2. עבודה במשמרות: סבבי משמרות או עבודת לילה משבשים את מחזור האור-חושך הטבעי, ומבלבלים את השעון הפנימי של הגוף.
3. נסיעה על פני אזורי זמן: חצייה מהירה של מספר אזורי זמן גורמת לג'ט לג, שהוא למעשה CRSD זמני, כאשר הגוף נאבק להסתגל לזמנים מקומיים חדשים.
4. נטיות גנטיות: לחלק מהפרטים יש נטייה טבעית לשיבושים במקצבים הצירקדיים עקב שינויים גנטיים.
5. סגנון חיים: לוחות זמנים לא סדירים של שינה, כולל שעת שינה וזמני השכמה משתנים, יכולים לשבש את הסנכרון של המקצב הצירקדי עם יום של 24 שעות.

 

הבנת הסיבות הללו חיונית בחיפוש אחר טיפול מתאים וביצוע התאמות באורח החיים, כדי לסנכרן את השעונים הפנימיים שלנו עם לוחות הזמנים הרצויים לשינה.

 

 

שכיחות והשפעה בריאותית

הפרעות שינה הקשורות למקצב הצירקדי (Circadian Rhythm Sleep Disorders) משפיעות על חלק ניכר מהאוכלוסייה, עם הפרעות ספציפיות השונות מאוד בשכיחותן.

 

סקירה שיטתית [1] הדגישה את האופי הנפוצה של הפרעות שינה, כולל CRSDs, והראתה שלמצבים כמו דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) יש שכיחות שנעה בין 9% ל-38% באוכלוסייה הכללית, ועולה עם הגיל ואינדקס מסת הגוף גבוה יותר (C. Senaratna et al., 2017).

 

מחקר זה מתמקד ב-OSA, אולם הוא מדגיש את האופי הנרחב של הפרעות שינה, ורומז על החפיפה המשמעותית והערכת חסר פוטנציאלית של CRSDs בקטגוריה הרחבה יותר של הפרעות שינה.

 

סיכונים בריאותיים

השפעות ההפרעה במקצבים הצירקדיים, משתרעת מעבר לבעיות שינה. סקירה שיטתית [2] מצאה שעבודה במשמרות והפרעות הקשורות לשינה, שעלולות לגרום לאי-התאמה צירקדית, קשורות לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם (Safeera Khan et al., 2020).

 

קשר זה מדגיש את ההשלכות הבריאותיות הרחבות יותר של הפרעות בקצב הצירקדי, ומדגים את הצורך להתעמק באבחון ובהבנה של הפרעות אלו, על מנת לנקוט באסטרטגיות טיפוליות מקיפות.

 

טיפולים רפואיים קונבנציונליים

קביעת תזמון שינה ושינוי פאזה צירקדית

גישה בסיסית לניהול CRSDs כוללת תזמון שינה מסודר והסטת פאזה צירקדית, המכונה לעתים קרובות "איפוס השעון". מטרת התערבויות אלו [3] היא לאתחל את המקצבים הפנימיים של הגוף עם העולם החיצוני, על מנת לשפר את איכות השינה והרווחה הכללית (R. Sack et al., 2007).

 

קביעת תזמון שינה, כולל קביעת שעת שינה ושעת השכמה עקביות, אפילו בסופי שבוע, כדי לאכוף דפוס שינה קבוע. שינוי פאזה צירקדית עשוי לכלול חשיפה לאור בהיר בשעות הבוקר כדי לקדם את שלב השינה בערב או כדי לדחות אותו, בהתאם להפרעה.

 

תוספת מלטונין

מלטונין הוא הורמון המווסת את מחזורי השינה והערות, ולכן ממלא תפקיד מרכזי בטיפול ב-CRSDs. הוכח שמתן מלטונין משפר את מועד התחלת השינה ואיכותה, בעזרת חיקוי אותות השינה הטבעיים של הגוף.

 

מתן מלטונין יעיל [4] במיוחד למצבים כמו תסמונת פאזת השינה הדחויה (DSPS), שבהם קיים קושי להרדם בזמנים קונבנציונליים (S. Pallesen & B. Bjorvatn, 2009). התזמון והמינון של מתן מלטונין הם גורמים קריטיים, שיש להתאים באופן פרטני על סמך הצרכים האישיים והפרעת קצב היממה הספציפית.

 

טיפול באור

טיפול באור, הכולל חשיפה לאור בהיר בזמנים ספציפיים של היום, הנו ככלי רב עוצמה בטיפול ב- CRSD. שימוש בחיקוי של אור יום טבעי, יכול לסייע באיפוס השעון הפנימי, במיוחד אצל אנשים עם תסמונת פאזת השינה המוקדמת (ASPS), החווים שינויים עונתיים במצב הרוח וברמות האנרגיה.

 

טיפול לא פולשני זה מגביר את הערנות במהלך היום, מקדם שינה רגועה בלילה, ומציע יתרון משמעותי ללא תופעות הלוואי הקשורות לטיפולים תרופתיים.

 

ניווט בין אפשרויות הטיפול

ניהול CRSDs דורש גישה מותאמת אישית, תוך התחשבות באורח החיים של הפרט, חומרת התסמינים ומאפייני הפרעה ספציפיים. התערבויות התנהגותיות, כגון שמירה על לוח זמנים קבוע של שינה ותרגול היגיינת שינה טובה, משמשות כבסיס לטיפול.

 

במידת הצורך, ניתן להשלים את האסטרטגיות הללו באמצעות מתן מלטונין ו/או טיפול באור כדי לשפר את יעילותן.

 

 

ביבליוגרפיה

1. Senaratna, C., Perret, J., Lodge, C., Lowe, A., Campbell, B., Matheson, M., Hamilton, G., & Dharmage, S. (2017). Prevalence of obstructive sleep apnea in the general population: A systematic review.. Sleep medicine reviews, 34, 70-81 .

 

2. Khan, S., Malik, B., Gupta, D., & Rutkofsky, I. (2020). The Role of Circadian Misalignment due to Insomnia, Lack of Sleep, and Shift Work in Increasing the Risk of Cardiac Diseases: A Systematic Review. Cureus, 12.

 

3. Sack, R., Auckley, D., Auger, R., Carskadon, M., Wright, K., Vitiello, M., & Zhdanova, I. (2007). Circadian rhythm sleep disorders: part II, advanced sleep phase disorder, delayed sleep phase disorder, free-running disorder, and irregular sleep-wake rhythm. An American Academy of Sleep Medicine review.. Sleep, 30 11, 1484-501 .

 

4. Pallesen, S., & Bjorvatn, B. (2009). [Circadian rhythm sleep disorders].. Tidsskrift for den Norske laegeforening : tidsskrift for praktisk medicin, ny raekke, 129 18, 1884-7 .