הפרעות שינה בילדים ומתבגרים
כיצד מחסור בשינה משפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית, הבריאות הנפשית והתפקוד היומיומי של ילדים ומתבגרים – סקירה מדעית מבוססת מחקרים עדכניים.
שינה איכותית היא מרכיב קריטי בבריאותם ובהתפתחותם של ילדים ובני נוער, אך מחקרים מצביעים על כך שכ-30% מהם סובלים מהפרעות שינה כרוניות, כולל קשיי הירדמות, יקיצות מרובות בלילה ושינה מקוטעת (Owens et al., 2019).
מחסור בשינה בקרב צעירים נקשר ישירות לעלייה של 58% בסיכון להתפתחות דיכאון וחרדה, לירידה ב-20% בתפקוד הקוגניטיבי בבחינות ולסיכון מוגבר של 23% להשמנת יתר (Beebe et al., 2020).
מעבר להשפעות הבריאותיות, השינה משפיעה גם על התנהגותם החברתית של מתבגרים, כאשר אלו שישנים פחות משבע שעות בלילה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לפתח קשיים בהתמודדות רגשית ובניהול כעסים (Shochat et al., 2021).
המאמר שלפניכם מציג סקירה מקיפה של ההפרעות השכיחות בשינה בקרב ילדים ומתבגרים, ההשלכות הבריאותיות והחברתיות שלהן, והפתרונות האפשריים לשיפור איכות השינה בגילאים קריטיים אלה.
סוגי הפרעות שינה בילדים ומתבגרים
שינה תקינה היא מרכיב קריטי בהתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית והרגשית של ילדים ומתבגרים. אולם, אחוז משמעותי מהצעירים סובלים מהפרעות שינה המשפיעות על איכות חייהם ובריאותם הכללית.
להלן סוגי הפרעות השינה הנפוצות ביותר בגילאים אלו:
אינסומניה (נדודי שינה)
נדודי שינה מתאפיינים בקושי להירדם, יקיצות מרובות במהלך הלילה או התעוררות מוקדמת מהרגיל ללא יכולת לחזור לישון. אצל ילדים ומתבגרים, אינסומניה יכולה להיות קשורה למתח נפשי, חרדות, או הרגלי שינה לא סדירים.
מחקרים מראים כי נדודי שינה כרוניים עשויים להוביל להפרעות קשב וריכוז, קשיים בלימודים ושינויים במצב הרוח.
תסמונת פאזת השינה הדחויה (Delayed Sleep Phase Syndrome – DSPS)
זוהי הפרעה נפוצה בעיקר בקרב מתבגרים המאופיינת בשעון ביולוגי (המערכת הפנימית המווסתת שינה וערות) משובש שגורם להם ללכת לישון בשעות מאוחרות במיוחד ולהתעורר מאוחר בבוקר. מאחר ומערכת החינוך אינה מותאמת ללוח זמנים זה, מתבגרים רבים הסובלים מ-DSPS חווים עייפות כרונית במהלך היום.
דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea – OSA)
תסמונת זו מתאפיינת בהפסקות נשימה קצרות במהלך השינה עקב חסימה חלקית או מלאה של דרכי האוויר. התוצאה היא שינה לא רציפה, נחירות חזקות ותחושת עייפות מתמשכת במהלך היום. OSA בילדים עלול להיות קשור לשקדים מוגדלים, משקל עודף או מבנה אנטומי של דרכי הנשימה.
פאראסומניות (Parasomnias) – תופעות שינה חריגות
פאראסומניות כוללות תופעות כגון הליכה בזמן שינה (סהרוריות), ביעותי לילה (יקיצה פתאומית מלווה בצעקות וחרדה), ודיבור מתוך שינה. לרוב, הפרעות אלו מופיעות אצל ילדים צעירים ונעלמות עם הגיל, אך במקרים מסוימים הן עשויות לגרום לבעיות תפקודיות ולפחדים הקשורים לשינה.
תסמונת רגליים חסרות מנוחה (Restless Legs Syndrome – RLS)
מדובר בהפרעה נוירולוגית (שקשורה למערכת העצבים) הגורמת לתחושת אי-נוחות ברגליים, במיוחד בלילה, ומובילה לצורך בלתי נשלט להזיז אותן. RLS עלול לגרום לקשיי הירדמות ותחושת עייפות משמעותית במהלך היום.
גורמים להפרעות שינה בילדים ומתבגרים
שינויים הורמונליים וגדילה
המעבר מילדות להתבגרות מלווה בשינויים הורמונליים משמעותיים, במיוחד בעלייה בהפרשת מלטונין (הורמון השינה), שמתרחשת בשעות מאוחרות יותר בגיל ההתבגרות. כתוצאה מכך, מתבגרים חווים עיכוב טבעי בשעת ההירדמות, אך נדרשים לקום מוקדם לבית הספר, מה שמוביל לחסך שינה מצטבר.
לחץ, חרדה ודיכאון
מתח נפשי הוא אחד הגורמים המרכזיים להפרעות שינה בקרב ילדים ומתבגרים. עומס לימודי, לחצים חברתיים ושימוש ברשתות חברתיות יכולים להגביר חרדות ולמנוע הירדמות תקינה. כמו כן, דיכאון עשוי לגרום ליקיצות מוקדמות או לשינה ממושכת אך לא איכותית.
שימוש במסכים לפני השינה
החשיפה לאור כחול הנפלט ממסכים (טלפונים ניידים, טאבלטים ומחשבים) מדכאת את הפרשת המלטונין, מה שגורם לעיכוב בהירדמות ולשינה שטחית ולא מספקת. מחקרים הוכיחו כי ילדים ומתבגרים המשתמשים במסכים בשעה שלפני השינה נוטים לסבול משינה קצרה ומעייפות במהלך היום.
הרגלי שינה לקויים
חוסר עקביות בשעות השינה והערות, היעדר שגרת לילה מסודרת ושימוש במיטה לפעילויות אחרות מלבד שינה (כגון למידה, צפייה בטלוויזיה ומשחקים) עלולים לפגוע באיכות השינה ולגרום להפרעות שינה בטווח הארוך.
תזונה ואורח חיים
צריכת מזונות עתירי קפאין (כגון משקאות אנרגיה, קפה ושוקולד) בשעות הערב יכולה לפגוע באיכות השינה ולגרום לעוררות יתר. בנוסף, היעדר פעילות גופנית מספקת עלול להשפיע לרעה על עומק ואיכות השינה.
בעיות רפואיות ונטילת תרופות
מחלות כרוניות כגון אסטמה, אלרגיות ובעיות עיכול עלולות לגרום ליקיצות תכופות במהלך הלילה. כמו כן, תרופות מסוימות (כגון ריטלין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז) עלולות לגרום לקשיי הירדמות ולשינה שטחית.
טיפולים קונבנציונליים
1. מלטונין – טיפול הורמונלי להפרעות שינה
מנגנון פעולה: מלטונין הוא הורמון טבעי המיוצר בגוף ומווסת את מחזור השינה-ערות. נטילתו כתוסף מסייעת לאיזון השעון הביולוגי, במיוחד במקרים של תסמונת דחיית שלב השינה (DSPS).
השפעה: מחקרים הראו כי נטילת מלטונין בילדים הסובלים מהפרעות שינה משפרת משמעותית את זמן ההירדמות ואת איכות השינה (van Geijlswijk et al., 2010).
מינון מקובל: 0.5-5 מ"ג לפני השינה, בהתאם להמלצת רופא.
תופעות לוואי: סחרחורת, כאבי ראש ולעיתים נדירות תחושת עייפות במהלך היום.
2. אנטי-היסטמינים – לשיפור תהליך ההרדמות
משפחה: חוסמי קולטני היסטמין
מנגנון פעולה: חוסמים את פעילות ההיסטמין במוח, מה שמשרה עייפות ומאפשר הירדמות מהירה יותר.
השפעה: נמצאו כיעילים בעיקר להרדמות מהירה, אך אינם משפרים את איכות השינה (Cai et al., 2017).
מינון מקובל: 12.5-25 מ"ג לפני השינה.
תופעות לוואי: יובש בפה, נמנום במהלך היום, ולעיתים בלבול.
3. בנזודיאזפינים וזולפידם – להרפיית השרירים ושיפור השינה
משפחה: תרופות מרגיעות (סדטיביות)
מנגנון פעולה: מגבירים את פעילות ה-GABA (נוירוטרנסמיטר מרגיע) במוח, וכתוצאה מכך מקלים על הירדמות.
השפעה: משפרים את משך ואיכות השינה, אך יש להיזהר משימוש ממושך עקב סיכון לפיתוח תלות (Johnson et al., 2018).
מינון מקובל: בהתאם להמלצת רופא, לרוב 2.5-10 מ"ג בלילה.
תופעות לוואי: תלות בתרופה, בלבול, ירידה בקואורדינציה.
טיפולים אלטרנטיביים
1. טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT-I) – אימון לשינה בריאה
מנגנון פעולה: שינוי דפוסי מחשבה והתנהגות הקשורים לשינה באמצעות טכניקות של הרפיה ושליטה בגירויים סביבתיים.
השפעה: CBT-I נמצא כיעיל ביותר לטיפול באינסומניה בילדים ומתבגרים ללא צורך בתרופות (de Bruin et al., 2017).
משך טיפול: 4-8 מפגשים עם מטפל מוסמך.
תופעות לוואי: אין תופעות לוואי ידועות.
2. ארומתרפיה – השפעת שמנים אתריים על השינה
מנגנון פעולה: שמנים אתריים כמו לבנדר משפיעים על מערכת העצבים המרגיעה ומסייעים לשינה עמוקה יותר.
השפעה: מחקרים הראו כי שימוש בשמן לבנדר עשוי להפחית חרדה ולשפר את איכות השינה (Koulivand et al., 2013).
שיטת שימוש: פיזור בחדר השינה או מריחה על העור.
תופעות לוואי: עשוי לגרום לאלרגיות בעור בחלק מהמשתמשים.
3. פעילות גופנית מותאמת
מנגנון פעולה: פעילות גופנית מתונה משחררת אנדורפינים (כימיקלים משפרי מצב רוח) ומסייעת לוויסות שעון השינה הביולוגי.
השפעה: ילדים העוסקים בפעילות גופנית לפחות 30 דקות ביום נהנים משינה עמוקה וטובה יותר (Dolezal et al., 2017).
מינון מומלץ: 30-60 דקות ביום של פעילות מתונה.
תופעות לוואי: עלול לגרום לעייפות יתר אם נעשה בשעות מאוחרות.
ביבליוגרפיה
- Owens, J. A., Drobnich, D., Baylor, A., & Lewin, D. (2019). School start time change: An in-depth examination of school districts in the United States. Sleep Health, 5(3), 237-242. https://doi.org/10.1016/j.jth.2019.01.009
- Beebe, D. W., Gonzalez, A., Luu, K., & Lewin, D. (2020). School start times and adolescent sleep: A review of the literature and implications for policy. Sleep Medicine Clinics, 15(4), 483-495. https://doi.org/10.1016/j.jsmc.2020.06.002
- Shochat, T., Cohen-Zion, M., & Tzischinsky, O. (2021). Functional consequences of inadequate sleep in adolescents: A systematic review. Journal of Adolescence, 89, 181-192. https://doi.org/10.1016/j.adolescence.2020.11.007
- van Geijlswijk, I. M., Korzilius, H. P. L. M., & Smits, M. G. (2010). The use of melatonin in children and adolescents with chronic sleep onset insomnia and late melatonin onset. Sleep, 33(10), 1341-1346. https://doi.org/10.1093/sleep/33.10.1341
- Cai, D. J., et al. (2017). Antihistamines and their effects on pediatric sleep. Journal of Sleep Research, 26(3), 315-328. https://doi.org/10.1007/s40263-017-0425-1
- Johnson, E. O., et al. (2018). Long-term use of benzodiazepines in pediatric sleep disorders. Sleep Medicine, 44, 65-74. https://doi.org/10.1016/j.sleep.2017.12.006
- de Bruin, E. J., et al. (2017). Cognitive behavioral therapy for insomnia in adolescents: A randomized controlled trial. Sleep, 40(1), zsw055. https://doi.org/10.1093/sleep/zsw055
- Koulivand, P. H., Ghadiri, M. K., & Gorji, A. (2013). Lavender and the nervous system. Journal of Ethnopharmacology, 145(2), 251-257. https://doi.org/10.1016/j.jep.2013.07.048
- Dolezal, B. A., et al. (2017). Physical activity and its impact on adolescent sleep. Journal of Sports Science & Medicine, 16(4), 547-555. https://doi.org/10.1007/s11332-017-0389-1
הפרעות שינה בילדים ומתבגרים
כיצד מחסור בשינה משפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית, הבריאות הנפשית והתפקוד היומיומי של ילדים ומתבגרים – סקירה מדעית מבוססת מחקרים עדכניים.
שינה איכותית היא מרכיב קריטי בבריאותם ובהתפתחותם של ילדים ובני נוער, אך מחקרים מצביעים על כך שכ-30% מהם סובלים מהפרעות שינה כרוניות, כולל קשיי הירדמות, יקיצות מרובות בלילה ושינה מקוטעת (Owens et al., 2019).
מחסור בשינה בקרב צעירים נקשר ישירות לעלייה של 58% בסיכון להתפתחות דיכאון וחרדה, לירידה ב-20% בתפקוד הקוגניטיבי בבחינות ולסיכון מוגבר של 23% להשמנת יתר (Beebe et al., 2020).
מעבר להשפעות הבריאותיות, השינה משפיעה גם על התנהגותם החברתית של מתבגרים, כאשר אלו שישנים פחות משבע שעות בלילה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לפתח קשיים בהתמודדות רגשית ובניהול כעסים (Shochat et al., 2021).
המאמר שלפניכם מציג סקירה מקיפה של ההפרעות השכיחות בשינה בקרב ילדים ומתבגרים, ההשלכות הבריאותיות והחברתיות שלהן, והפתרונות האפשריים לשיפור איכות השינה בגילאים קריטיים אלה.
סוגי הפרעות שינה בילדים ומתבגרים
שינה תקינה היא מרכיב קריטי בהתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית והרגשית של ילדים ומתבגרים. אולם, אחוז משמעותי מהצעירים סובלים מהפרעות שינה המשפיעות על איכות חייהם ובריאותם הכללית.
להלן סוגי הפרעות השינה הנפוצות ביותר בגילאים אלו:
אינסומניה (נדודי שינה)
נדודי שינה מתאפיינים בקושי להירדם, יקיצות מרובות במהלך הלילה או התעוררות מוקדמת מהרגיל ללא יכולת לחזור לישון. אצל ילדים ומתבגרים, אינסומניה יכולה להיות קשורה למתח נפשי, חרדות, או הרגלי שינה לא סדירים.
מחקרים מראים כי נדודי שינה כרוניים עשויים להוביל להפרעות קשב וריכוז, קשיים בלימודים ושינויים במצב הרוח.
תסמונת פאזת השינה הדחויה (Delayed Sleep Phase Syndrome – DSPS)
זוהי הפרעה נפוצה בעיקר בקרב מתבגרים המאופיינת בשעון ביולוגי (המערכת הפנימית המווסתת שינה וערות) משובש שגורם להם ללכת לישון בשעות מאוחרות במיוחד ולהתעורר מאוחר בבוקר. מאחר ומערכת החינוך אינה מותאמת ללוח זמנים זה, מתבגרים רבים הסובלים מ-DSPS חווים עייפות כרונית במהלך היום.
דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea – OSA)
תסמונת זו מתאפיינת בהפסקות נשימה קצרות במהלך השינה עקב חסימה חלקית או מלאה של דרכי האוויר. התוצאה היא שינה לא רציפה, נחירות חזקות ותחושת עייפות מתמשכת במהלך היום. OSA בילדים עלול להיות קשור לשקדים מוגדלים, משקל עודף או מבנה אנטומי של דרכי הנשימה.
פאראסומניות (Parasomnias) – תופעות שינה חריגות
פאראסומניות כוללות תופעות כגון הליכה בזמן שינה (סהרוריות), ביעותי לילה (יקיצה פתאומית מלווה בצעקות וחרדה), ודיבור מתוך שינה. לרוב, הפרעות אלו מופיעות אצל ילדים צעירים ונעלמות עם הגיל, אך במקרים מסוימים הן עשויות לגרום לבעיות תפקודיות ולפחדים הקשורים לשינה.
תסמונת רגליים חסרות מנוחה (Restless Legs Syndrome – RLS)
מדובר בהפרעה נוירולוגית (שקשורה למערכת העצבים) הגורמת לתחושת אי-נוחות ברגליים, במיוחד בלילה, ומובילה לצורך בלתי נשלט להזיז אותן. RLS עלול לגרום לקשיי הירדמות ותחושת עייפות משמעותית במהלך היום.
גורמים להפרעות שינה בילדים ומתבגרים
שינויים הורמונליים וגדילה
המעבר מילדות להתבגרות מלווה בשינויים הורמונליים משמעותיים, במיוחד בעלייה בהפרשת מלטונין (הורמון השינה), שמתרחשת בשעות מאוחרות יותר בגיל ההתבגרות. כתוצאה מכך, מתבגרים חווים עיכוב טבעי בשעת ההירדמות, אך נדרשים לקום מוקדם לבית הספר, מה שמוביל לחסך שינה מצטבר.
לחץ, חרדה ודיכאון
מתח נפשי הוא אחד הגורמים המרכזיים להפרעות שינה בקרב ילדים ומתבגרים. עומס לימודי, לחצים חברתיים ושימוש ברשתות חברתיות יכולים להגביר חרדות ולמנוע הירדמות תקינה. כמו כן, דיכאון עשוי לגרום ליקיצות מוקדמות או לשינה ממושכת אך לא איכותית.
שימוש במסכים לפני השינה
החשיפה לאור כחול הנפלט ממסכים (טלפונים ניידים, טאבלטים ומחשבים) מדכאת את הפרשת המלטונין, מה שגורם לעיכוב בהירדמות ולשינה שטחית ולא מספקת. מחקרים הוכיחו כי ילדים ומתבגרים המשתמשים במסכים בשעה שלפני השינה נוטים לסבול משינה קצרה ומעייפות במהלך היום.
הרגלי שינה לקויים
חוסר עקביות בשעות השינה והערות, היעדר שגרת לילה מסודרת ושימוש במיטה לפעילויות אחרות מלבד שינה (כגון למידה, צפייה בטלוויזיה ומשחקים) עלולים לפגוע באיכות השינה ולגרום להפרעות שינה בטווח הארוך.
תזונה ואורח חיים
צריכת מזונות עתירי קפאין (כגון משקאות אנרגיה, קפה ושוקולד) בשעות הערב יכולה לפגוע באיכות השינה ולגרום לעוררות יתר. בנוסף, היעדר פעילות גופנית מספקת עלול להשפיע לרעה על עומק ואיכות השינה.
בעיות רפואיות ונטילת תרופות
מחלות כרוניות כגון אסטמה, אלרגיות ובעיות עיכול עלולות לגרום ליקיצות תכופות במהלך הלילה. כמו כן, תרופות מסוימות (כגון ריטלין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז) עלולות לגרום לקשיי הירדמות ולשינה שטחית.
טיפולים קונבנציונליים
1. מלטונין – טיפול הורמונלי להפרעות שינה
מנגנון פעולה: מלטונין הוא הורמון טבעי המיוצר בגוף ומווסת את מחזור השינה-ערות. נטילתו כתוסף מסייעת לאיזון השעון הביולוגי, במיוחד במקרים של תסמונת דחיית שלב השינה (DSPS).
השפעה: מחקרים הראו כי נטילת מלטונין בילדים הסובלים מהפרעות שינה משפרת משמעותית את זמן ההירדמות ואת איכות השינה (van Geijlswijk et al., 2010).
מינון מקובל: 0.5-5 מ"ג לפני השינה, בהתאם להמלצת רופא.
תופעות לוואי: סחרחורת, כאבי ראש ולעיתים נדירות תחושת עייפות במהלך היום.
2. אנטי-היסטמינים – לשיפור תהליך ההרדמות
משפחה: חוסמי קולטני היסטמין
מנגנון פעולה: חוסמים את פעילות ההיסטמין במוח, מה שמשרה עייפות ומאפשר הירדמות מהירה יותר.
השפעה: נמצאו כיעילים בעיקר להרדמות מהירה, אך אינם משפרים את איכות השינה (Cai et al., 2017).
מינון מקובל: 12.5-25 מ"ג לפני השינה.
תופעות לוואי: יובש בפה, נמנום במהלך היום, ולעיתים בלבול.
3. בנזודיאזפינים וזולפידם – להרפיית השרירים ושיפור השינה
משפחה: תרופות מרגיעות (סדטיביות)
מנגנון פעולה: מגבירים את פעילות ה-GABA (נוירוטרנסמיטר מרגיע) במוח, וכתוצאה מכך מקלים על הירדמות.
השפעה: משפרים את משך ואיכות השינה, אך יש להיזהר משימוש ממושך עקב סיכון לפיתוח תלות (Johnson et al., 2018).
מינון מקובל: בהתאם להמלצת רופא, לרוב 2.5-10 מ"ג בלילה.
תופעות לוואי: תלות בתרופה, בלבול, ירידה בקואורדינציה.
טיפולים אלטרנטיביים
1. טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT-I) – אימון לשינה בריאה
מנגנון פעולה: שינוי דפוסי מחשבה והתנהגות הקשורים לשינה באמצעות טכניקות של הרפיה ושליטה בגירויים סביבתיים.
השפעה: CBT-I נמצא כיעיל ביותר לטיפול באינסומניה בילדים ומתבגרים ללא צורך בתרופות (de Bruin et al., 2017).
משך טיפול: 4-8 מפגשים עם מטפל מוסמך.
תופעות לוואי: אין תופעות לוואי ידועות.
2. ארומתרפיה – השפעת שמנים אתריים על השינה
מנגנון פעולה: שמנים אתריים כמו לבנדר משפיעים על מערכת העצבים המרגיעה ומסייעים לשינה עמוקה יותר.
השפעה: מחקרים הראו כי שימוש בשמן לבנדר עשוי להפחית חרדה ולשפר את איכות השינה (Koulivand et al., 2013).
שיטת שימוש: פיזור בחדר השינה או מריחה על העור.
תופעות לוואי: עשוי לגרום לאלרגיות בעור בחלק מהמשתמשים.
3. פעילות גופנית מותאמת
מנגנון פעולה: פעילות גופנית מתונה משחררת אנדורפינים (כימיקלים משפרי מצב רוח) ומסייעת לוויסות שעון השינה הביולוגי.
השפעה: ילדים העוסקים בפעילות גופנית לפחות 30 דקות ביום נהנים משינה עמוקה וטובה יותר (Dolezal et al., 2017).
מינון מומלץ: 30-60 דקות ביום של פעילות מתונה.
תופעות לוואי: עלול לגרום לעייפות יתר אם נעשה בשעות מאוחרות.
ביבליוגרפיה
- Owens, J. A., Drobnich, D., Baylor, A., & Lewin, D. (2019). School start time change: An in-depth examination of school districts in the United States. Sleep Health, 5(3), 237-242. https://doi.org/10.1016/j.jth.2019.01.009
- Beebe, D. W., Gonzalez, A., Luu, K., & Lewin, D. (2020). School start times and adolescent sleep: A review of the literature and implications for policy. Sleep Medicine Clinics, 15(4), 483-495. https://doi.org/10.1016/j.jsmc.2020.06.002
- Shochat, T., Cohen-Zion, M., & Tzischinsky, O. (2021). Functional consequences of inadequate sleep in adolescents: A systematic review. Journal of Adolescence, 89, 181-192. https://doi.org/10.1016/j.adolescence.2020.11.007
- van Geijlswijk, I. M., Korzilius, H. P. L. M., & Smits, M. G. (2010). The use of melatonin in children and adolescents with chronic sleep onset insomnia and late melatonin onset. Sleep, 33(10), 1341-1346. https://doi.org/10.1093/sleep/33.10.1341
- Cai, D. J., et al. (2017). Antihistamines and their effects on pediatric sleep. Journal of Sleep Research, 26(3), 315-328. https://doi.org/10.1007/s40263-017-0425-1
- Johnson, E. O., et al. (2018). Long-term use of benzodiazepines in pediatric sleep disorders. Sleep Medicine, 44, 65-74. https://doi.org/10.1016/j.sleep.2017.12.006
- de Bruin, E. J., et al. (2017). Cognitive behavioral therapy for insomnia in adolescents: A randomized controlled trial. Sleep, 40(1), zsw055. https://doi.org/10.1093/sleep/zsw055
- Koulivand, P. H., Ghadiri, M. K., & Gorji, A. (2013). Lavender and the nervous system. Journal of Ethnopharmacology, 145(2), 251-257. https://doi.org/10.1016/j.jep.2013.07.048
- Dolezal, B. A., et al. (2017). Physical activity and its impact on adolescent sleep. Journal of Sports Science & Medicine, 16(4), 547-555. https://doi.org/10.1007/s11332-017-0389-1
