פאראסומניה

תחת המונח פאראסומניה (parasomnia) נכללים כל המצבים האבנורמליים שעלולים להתרחש בזמן שינה.

 

דוגמאות שכיחות: דום נשימה בשינה (אפניאה), הליכה מתוך שינה (סהרוריות), שיתוק שינה, ביעותי לילה, הפרעות התנהגות בשנת חלום (REM sleep behavior disorder) ותסמונת אכילה לילית (night-eating syndrome).

 

 

לפאראסומניות יכול להיות אפקט שלילי על הסובלים, מבוגרים וילדים, הכולל חוסר אנרגיה וישנוניות במשך היום.

 

מתי פאראסומניה מופיעה?

פאראסומניה יכולה להופיע בזמן ההירדמות או בנקודות אחרות לאורך מחזור השינה. במידה וההתרחשות היא בזמן השינה, הסובל עלול לחוות שיתוק שינה ו/או הזיות לא נעימות.

 

שיתוק שינה הנו חוויה מפחידה במהלכה לאדם אין יכולת להזיז את גופו. עוצמת החוויה הלא נעימה גדלה כאשר היא מופיעה יחד עם הזיות.

 

לחצו לקריאה מורחבת
על שיתוק שינה

 

במהלך שינה

פאראסומניות המופיעות במהלך שינה, כמו הפרעת התנהגות בשנת חלום (RBD), כרוכות לעתים קרובות בהתנהגות נמרצת ומזיקה. RBD הינה הפרעה מוחית המופיעה בעיקר בקרב גברים שעברו את גיל 50.

 

פאראסומניות נוספות הן ביעותי לילה, אנחות וצעקות מתוך שינה, העלולות להיות רמות ולהפריע לבן או בת הזוג של הסובל/ת.

 

 

תרופות והפרעות נוירולוגיות

אנשים המטופלים בתרופות מסוימות, למשל נוגדי דיכאון, עלולים גם הם לסבול מהפרעה זו ובכל הגילאים. ההפרעה מופיעה גם בקרב הסובלים מהפרעות נוירולוגיות, למשל שבץ (CVA), נרקולפסיה (נרדמות) או מחלת פרקינסון.

 

בזמן התעוררות

קיימות פאראסומניות המופיעות בזמן התעוררות חלקית או פתאומית כמו הליכה מתוך שינה, ביעותים, התעוררות מלווה בבלבול (confusional arousals), והפרעות אכילה הקשורות לשינה. הזיות הקשורות לשינה עלולות להופיע גם לאחר שהאדם כבר התעורר.

 

מה גורם לפאראסומניה?

פאראסומניות מופיעות לעתים קרובות במשפחה ולכן הסבירות שקיים גורם גנטי גבוהה. במקרים רבים. הפרעות מוחיות עלולות גם הן להיות קשורות להופעת היפרסומניות, למשל הפרעת התנהגות בשנת חלום.

 

פראסומניות יכולות להתפרץ כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות והפרעות שינה אחרות, ביניהן דום נשימה בשינה (אפניאה).

 

טיפול בפאראסומניה

שיפור הרגלי השינה

הטיפול היעיל עבור מרבית הסובלים נעשה באמצעות שיפור הרגלי השינה. מדובר בשמירה על לוח זמנים קבוע לשינה, התמודדות עם מתח נפשי, הקפדה על שגרת שינה וסביבת שינה רגועה, וכמובן זמן שינה מספק. קיימים גם טיפולים תרופתיים המאפשרים להתמודד ולשלוט על התסמינים ביעילות טובה יותר.

 

מומלץ לקרוא וליישם את
המדריך: 21 טיפים לשינה טובה

 

 

מתי יש לפנות לטיפול מקצועי?

במידה וקיים סיכון לפציעת האדם הסובל או אדם אחר – יש לחפש טיפול. כמו כן, כאשר הפאראסומניה גורמת לשיבוש השינה של בן או בת הזוג. במידה והאדם הסובל חש מצוקה הנובעת מהתסמינים (ביעותי לילה למשל) או במידה ותדירות הופעת ההפרעה עולה באופן מטריד – כנראה שיהיה צורך להגיע לבדיקה במעבדת שינה.

 

 

טיפול תומך

זכרו כי גם כאשר האדם הסובל מתנהג באופן מוזר או אלים, במהלך אפיזודה פאראסומנית, רק לעתים רחוקות יהיה לכך קשר להפרעה פסיכיאטרית. חשוב להתייחס לאספקט הנפשי של ההפרעה והשפעתה על הסובל, שעלול לסבול מבושה ולעתים גם לעג עקב התסמינים.

 

מתן עזרה לצד הבעת דאגה ואמפתיה של הסביבה הקרובה תאפשר לסובל/ת להתמודד באופן טוב יותר עם הבעיות הכרוכות בהפרעה.

 

מבוגרים בהשוואה לילדים

כ – 10% מקרב כלל האוכלוסייה תושפע מפאראסומניה זו או אחרת. הן מופיעות בכל טווח הגילאים, ובעיקר אצל ילדים. הילדים פגיעים יותר ממבוגרים בשל חוסר בגרות מוחית. עם זאת, לרוב אין לכך השלכות בריאותיות והן ייעלמו מאליהן במהלך ההתבגרות.

 

האם יש להעיר אדם במהלך אפיזודה פאראסומנית?

ניסיון להעיר אדם במהלך אפיזודה כזו, בעיקר באמצעות נענוע או צעקות, עלולה לעורר אצלו תגובה רגזנית, תוקפנית ואפילו אלימה. הדרך הנכונה היא להוליך את האדם בעדינות ובשלווה חזרה למיטתו, באמצעות מגע קל ודיבור שקט ונעים.

 

איך להגן על אדם הסובל מפאראסומניה?

התקנת אזעקה בדלת יכולה לעזור להעיר אדם במהלך אפיזודה פאראסומנית. כמו כן, יש להימנע משינה בסמוך לחלון או על דרגש עליון. חשוב להקפיד לא להשאיר חפצים חדים ומסוכנים בסמוך למיטה וליידע את בן או בת הזוג לגביי ההפרעה והדרך הנכונה להתנהל במידה ומופיעה כזו.