האתר הגדול והנצפה בישראל בתחום הפרעות שינה

אינסומניה והבדלים מוחיים

 

גמישות מוחית מוגברת, בקליפת המוח, מבדילה בין אנשים עם שינה ירודה ובין אנשים עם שינה טובה ואיכותית.

 

חוקרים מבית הספר לרפואה, באוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור, שבמרילנד, מצאו כי אנשים הסובלים מאינסומניה כרונית (נדודי שינה), מראים יותר פעילות וגמישות מוחית, בחלק המוחי שאחראי על תנועה, בהשוואה לאנשים עם שינה טובה.

 

אינסומניה אינה קשורה לשעה

“אינסומניה אינה הפרעה הקשורה לשעה בלילה”, מסבירה ד”ר רייצ’ל סאלאס, מנהלת המחקר (1). “מדובר במצב מוחי קבוע של 24 שעות ביממה, כמו מתג אור שתמיד נמצא במצב דולק. המחקר שביצענו מוסיף אינפורמציה אודות ההבדלים המוחיים הקשורים אליו”.

 

ד”ר סאלאס וצוות המחקר, גילו שהקליפה המוטורית אצל נבדקים אם הסובלים מאינסומניה כרונית הייתה סתגלנית יותר לשינוי – יותר פלסטית – בהשוואה לקבוצת הנבדקים עם שינה טובה. ממצא נוסף היה “רגישות” רבה יותר בנוירונים שבאותו אזור מוחי אצל הנבדקים שסבלו מאינסומניה כרונית.

 

ממצא זה חיזק את התפיסה שאנשים הסובלים מנדודי שינה מצויים במצב קבוע של עיבוד מידע מוגבר, העלול להפריע לשינה.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלחצו לקריאה מורחבת על
אינסומניה ועל הטיפול באינסומניה.

 

פיתוח אבחון וטיפול יעילים יותר

צוות החוקרים מקווה שהמחקר יהיה “הסנונית הראשונה לפיתוח אבחון וטיפול יעילים יותר” להפרעת השינה השכיחה המשפיעה על כ- 15% מהאוכלוסייה.

 

שימוש ב-TMS

לצורך ביצוע המחקר, ד”ר סאלאס והקולגות מהמחלקות הפסיכיאטרית, מדעי ההתנהגות ורפואה שיקומית, השתמשו בגריה מוחית מגנטית (TMS), אשר שולחת זרמים אלקטרומגנטים לאזורי מוח ספציפיים, אשר יכולים לשבש את הפונקציונליות של אותם אזורים באופן בטוח, לא פולשני ונטול כאב.

 

השימוש ב-TMS אושר בידי ה-FDA לצורך טיפול בחולים הסובלים מדיכאון.

 

מהלך המחקר

במחקר השתתפו 28 אנשים בוגרים, בהם 18 שסבלו מאינסומניה לתקופה של שנה לפחות, ו-10 שנהנו משינה טובה.

 

על גבי האגודל ביד הדומיננטית של המשתתפים, הרכיבו אלקטרודות הכוללות מד תאוצה שנועד למדוד את המהירות והכיוון של האגודל.

 

כל משתתף קיבל 65 פולסים חשמליים באמצעות TMS, לצורך גירוי אזורים בקליפת המוח המוטורית, תוך צפייה בתנועות הלא רצוניות של האגודל כתוצאה מהגירוי.

 

בשלב השני, עבר כל משתתף תרגול בן חצי שעה שמטרתו ללמד כיצד להזיז את האגודל לכיוון הנגדי מהכיוון אליו זזה זז (באופן לא רצוני). לאחר האימון קיבלו המשתתפים פולסים חשמליים בשנית.

 

 

מטרת המחקר

המטרה של החוקרים הייתה למדוד את היכולת של המוח ללמוד להעביר את האגודל, באופן לא רצוני, בכיוון חדש כתוצאה מתרגול. ההנחה היא שככל שהיכולת של האגודל לזוז בכיוון החדש טובה יותר, כך סביר שקליפת המוח המוטורית גמישה יותר.

 

תוצאות מפתיעות

כיוון שחוסר שינה בלילה, נמצא כקשור לירידה בריכוז ובזיכרון במהלך היום, סברו החוקרים שיהיה קל יותר לאמן מחדש את מוחם של אנשים עם שנת לילה טובה.

 

למרות הנחה זו, התוצאות היו הפוכות ולמעשה התגלתה גמישות רבה יותר דווקא במוחם של הסובלים מנדודי שינה כרוניים.

 

דיון בתוצאות

ד”ר סאלאס אומרת כי המקור לגמישות המוגברת בקרב קבוצת המשתתפים שסבלו מאינסומניה אינה ברורה. לא ידוע אם אם הגמישות המוגברת היא הגורם להפרעת השינה.

 

כמו כן לא ידוע אם הגמישות המוגברת מועילה, מהווה חלק מהבעיה או בעצם הנה חלק ממנגנון פיצוי שנועד להתמודד עם מחסור השינה.

 

בקרב חולים הסובלים מכאבי פאנטום כרוניים לאחר קטיעת איבר ועם דיסטוניה (תסמונת הקשורה למתח שריר לא תקין), נמצאה גם כן גמישות מוגברת בקליפת המוח המוטורי, אך עם אפקט מזיק.

 

לדבריי ד”ר סאלאס “ייתכן שחוסר הוויסות של העוררת, המתוארת באינסומניה כרונית – גורם להגברה של המטבוליזם (חילוף חומרים), רמות הקורטיזול ולדאגה קבועה. דברים אלה יכולים להיות קשורים לגמישות המוגברת שנצפתה”.

 

יישומים פוטנציאלים

סאלאס מסבירה כי “האבחון של נדודי שינה מבוסס באופן סובייקטיבי על הדיווח של החולה. אין בדיקה אובייקטיבית בנמצא. כמו כן אין טיפול סטנדרטי יחיד שיעיל לכל החולים. לכן לטיפול יכולות להיות תוצאות טובות או מאכזבות”.

 

לדבריה, “המחקר מראה שלשימוש ב- TMS בהחלט יכול להיות תפקיד באבחון של אינסומניה. וחשוב מכך, יש לו פוטנציאל טיפולי, ייתכן שבעזרת הפחתת הרגישות.”

 

ביבליוגרפיה

  1. Rachel E. Salas, MD,1 Joseph M. Galea, PhD,2 Alyssa A. Gamaldo, Increased Use-Dependent Plasticity in Chronic Insomnia. PubMed, 2014 Mar 1; 37(3): 535–544.

 

 

אינסומניה והבדלים מוחיים

 

גמישות מוחית מוגברת, בקליפת המוח, מבדילה בין אנשים עם שינה ירודה ובין אנשים עם שינה טובה ואיכותית.

 

חוקרים מבית הספר לרפואה, באוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור, שבמרילנד, מצאו כי אנשים הסובלים מאינסומניה כרונית (נדודי שינה), מראים יותר פעילות וגמישות מוחית, בחלק המוחי שאחראי על תנועה, בהשוואה לאנשים עם שינה טובה.

 

אינסומניה אינה קשורה לשעה

“אינסומניה אינה הפרעה הקשורה לשעה בלילה”, מסבירה ד”ר רייצ’ל סאלאס, מנהלת המחקר (1). “מדובר במצב מוחי קבוע של 24 שעות ביממה, כמו מתג אור שתמיד נמצא במצב דולק. המחקר שביצענו מוסיף אינפורמציה אודות ההבדלים המוחיים הקשורים אליו”.

 

ד”ר סאלאס וצוות המחקר, גילו שהקליפה המוטורית אצל נבדקים אם הסובלים מאינסומניה כרונית הייתה סתגלנית יותר לשינוי – יותר פלסטית – בהשוואה לקבוצת הנבדקים עם שינה טובה. ממצא נוסף היה “רגישות” רבה יותר בנוירונים שבאותו אזור מוחי אצל הנבדקים שסבלו מאינסומניה כרונית.

 

ממצא זה חיזק את התפיסה שאנשים הסובלים מנדודי שינה מצויים במצב קבוע של עיבוד מידע מוגבר, העלול להפריע לשינה.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלחצו לקריאה מורחבת על
אינסומניה ועל הטיפול באינסומניה.

 

פיתוח אבחון וטיפול יעילים יותר

צוות החוקרים מקווה שהמחקר יהיה “הסנונית הראשונה לפיתוח אבחון וטיפול יעילים יותר” להפרעת השינה השכיחה המשפיעה על כ- 15% מהאוכלוסייה.

 

שימוש ב-TMS

לצורך ביצוע המחקר, ד”ר סאלאס והקולגות מהמחלקות הפסיכיאטרית, מדעי ההתנהגות ורפואה שיקומית, השתמשו בגריה מוחית מגנטית (TMS), אשר שולחת זרמים אלקטרומגנטים לאזורי מוח ספציפיים, אשר יכולים לשבש את הפונקציונליות של אותם אזורים באופן בטוח, לא פולשני ונטול כאב.

 

השימוש ב-TMS אושר בידי ה-FDA לצורך טיפול בחולים הסובלים מדיכאון.

 

מהלך המחקר

במחקר השתתפו 28 אנשים בוגרים, בהם 18 שסבלו מאינסומניה לתקופה של שנה לפחות, ו-10 שנהנו משינה טובה. על גבי האגודל ביד הדומיננטית של המשתתפים, הרכיבו אלקטרודות הכוללות מד תאוצה שנועד למדוד את המהירות והכיוון של האגודל.

 

כל משתתף קיבל 65 פולסים חשמליים באמצעות TMS, לצורך גירוי אזורים בקליפת המוח המוטורית, תוך צפייה בתנועות הלא רצוניות של האגודל כתוצאה מהגירוי. בשלב השני, עבר כל משתתף תרגול בן חצי שעה שמטרתו ללמד כיצד להזיז את האגודל לכיוון הנגדי מהכיוון אליו זזה זז (באופן לא רצוני). לאחר האימון קיבלו המשתתפים פולסים חשמליים בשנית.

 

מטרת המחקר

המטרה של החוקרים הייתה למדוד את היכולת של המוח ללמוד להעביר את האגודל, באופן לא רצוני, בכיוון חדש כתוצאה מתרגול. ההנחה היא שככל שהיכולת של האגודל לזוז בכיוון החדש טובה יותר, כך סביר שקליפת המוח המוטורית גמישה יותר.

 

תוצאות מפתיעות

כיוון שחוסר שינה בלילה, נמצא כקשור לירידה בריכוז ובזיכרון במהלך היום, סברו החוקרים שיהיה קל יותר לאמן מחדש את מוחם של אנשים עם שנת לילה טובה. למרות ההנחה, התוצאות היו הפוכות ולמעשה התגלתה גמישות רבה יותר דווקא במוחם של הסובלים מנדודי שינה כרוניים.

 

דיון בתוצאות

ד”ר סאלאס אומרת כי המקור לגמישות המוגברת בקרב קבוצת המשתתפים שסבלו מאינסומניה אינה ברורה. לא ידוע אם אם הגמישות המוגברת היא הגורם להפרעת השינה. כמו כן לא ידוע אם הגמישות המוגברת מועילה, מהווה חלק מהבעיה או בעצם הנה חלק ממנגנון פיצוי שנועד להתמודד עם מחסור השינה.

 

בקרב חולים הסובלים מכאבי פאנטום כרוניים לאחר קטיעת איבר ועם דיסטוניה (תסמונת הקשורה למתח שריר לא תקין), נמצאה גם כן גמישות מוגברת בקליפת המוח המוטורי, אך עם אפקט מזיק.

 

לדבריי ד”ר סאלאס “ייתכן שחוסר הוויסות של העוררת, המתוארת באינסומניה כרונית – גורם להגברה של המטבוליזם (חילוף חומרים), רמות הקורטיזול ולדאגה קבועה. דברים אלה יכולים להיות קשורים לגמישות המוגברת שנצפתה”.

 

יישומים פוטנציאלים

סאלאס מסבירה כי “האבחון של נדודי שינה מבוסס באופן סובייקטיבי על הדיווח של החולה. אין בדיקה אובייקטיבית בנמצא. כמו כן אין טיפול סטנדרטי יחיד שיעיל לכל החולים. לכן לטיפול יכולות להיות תוצאות טובות או מאכזבות”.

 

לדבריה, “המחקר מראה שלשימוש ב- TMS בהחלט יכול להיות תפקיד באבחון של אינסומניה. וחשוב מכך, יש לו פוטנציאל טיפולי, ייתכן שבעזרת הפחתת הרגישות.”

 

ביבליוגרפיה

  1. Rachel E. Salas, MD,1 Joseph M. Galea, PhD,2 Alyssa A. Gamaldo, Increased Use-Dependent Plasticity in Chronic Insomnia. PubMed, 2014 Mar 1; 37(3): 535–544.

 

מאמרים אחרונים

הוסיפו תגובה חדשה

avatar
  הרשמה  
הודעה על
error

המידע יכול לעזור למישהו שאתם מכירים? שתפו את הדף...