מלטונין (מלטונין)

מלטונין (Melatonin), אשר נקרא גם הורמון החושך או השינה, הוא הורמון טבעי הנוצר בגוף ומופק על ידי בלוטת האצטרובל. המלטונין מיוצר אצל בעלי חיים, צמחים וגם חיידקים. בישראל הוא נמכר תחת תרופת המרשם סירקדין.

 

בלוטת האצטרובל

גודלה של בלוטת האצטרובל כשל גרגר תירס והיא ממוקמת בדיוק מעל אמצע המוח. במהלך היום בלוטת האצטרובל אינה פעילה, אך כאשר השמש שוקעת ויש חושך, הגרעין העל תצלובתי (הסבר בהמשך הדף) מפעיל את בלוטת האצטרובל אשר מתחילה לייצר מלטונין.

 

 

פעולת המלטונין

המלטונין משוחרר לזרם הדם בשעות הערב המאוחרות (בסביבות 20:00-21:00). העלייה החדה במלטונין גורמת תחושת עייפות ורצון לישון. הרמות הגבוהות של המלטונין בדם נשארות כל הלילה (12 שעות בערך) ויורדות באופן משמעותי בסביבות השעה 08:00-09:00 בבוקר.

 

מלטונין ותהליך השינה

מלטונין משוחרר לדם רק בחושך. גם במידה ובלוטת האצטרובל הייתה מופעלת (על ידי הגרעין העל תצלובתי – עליו יוסבר בהמשך), היא לא הייתה מייצרת מלטונין במידה והאדם שוהה בסביבה מוארת. יש לציין שגם אור בהיר, שמקורו בתאורה מלאכותית, יכול להוות תחליף לאור השמש שיימנע שחרור מלטונין.

 

מלטונין ומחזור השינה

שינה וחשיפה לאור / חושך

התבנית של ערנות במהלך היום כאשר יש אור, ושינה במהלך הלילה כאשר חשוך, היא חלק נורמטיבי וטבעי של מהלך החיים שלנו.

 

הקשר בין מחזור השינה לבין אור וחושך נחקר רבות במהלך השנים וידוע כגורם מרכזי בוויסות תהליך השינה. חשיפה לאור מפעילה מסלול עצבי העובר מרשתית העין לאזור במוח הנקרא היפותלמוס. בהיפותלמוס יש מרכז מיוחד הנקרא הגרעין העל תצלובתי (SCN) הממוקם בדיוק מעל תצלובת הראייה.

 

 

הגרעין העל-תצלובתי

הגרעין העל תצלובתי מייצר ומעביר אותות לחלקים אחרים במוח השולטים בהורמונים, טמפרטורת הגוף ובפונקציות נוספות הקשורות לערנות או עייפות.

 

הגרעין העל תצלובתי עובד בדומה לחדר בקרה משוכלל המפעיל באופן מסודר ורציף פעולות המשפיעות על מחזור השינה. החל מרגע שהרשתית בעין נחשפת לאור יום, הוא דואג לשחרור הורמונים מעוררים כמו קורטיזול ומעלה את טמפרטורת הגוף. במקביל הוא מעכב הורמונים אחרים, מלטונין למשל, אשר משרים שינה.

 

מלטונין מלאכותי

היכן לקנות?

בישראל ניתן המלטונין בכדורים עם שחרור ממושך בשם סירקדין, ומסווג כתרופה המחייבת מרשם רופא עבור מטופלים עם אינסומניה.

 

בארה"ב לעומת זאת, ניתן לקנות מלטונין בחנויות טבע ותוספי מזון ללא מרשם רופא. זאת בניגוד להורמונים אחרים המחייבים מרשם. הסיבה לכך היא שההורמון אינו מוגדר כתרופה ולמעשה קיים באופן טבעי במספר מזונות שהאדם צורך.

 

מינון מלטונין

יש לדעת כי אי אפשר לשלוט במינון באופן מדויק ולכן כמות המלטונין בכדור סירקדין לא בהכרח תהיה לפי מה שרשום על גבי האריזה. מכל מקום, מרבית המוצרים הקיימים ניתנים במינון שגורמים לרמת המלטונין לעלות לרמה גבוהה בהרבה מהרמה שנוצרת בגוף באופן טבעי. לעתים אף פי 20.

 

כמה לקחת ומתי?

על מנת שהטיפול יהיה יעיל, השיטה, המינון ושעת הלקיחה חייבים להיות תואמים להפרעת השינה. לקיחת כדור מלטונין (סירקדין) בזמן הלא מתאים עלולה לאפס את השעון הביולוגי לזמן הלא נכון. עוד עניין שיש לקחת בחשבון הוא שטרם הצטבר ידע מספיק שיאפשר לנו לדעת בוודאות מה המינון המומלץ, מידת היעילות, והזמן האידיאלי לקחת כדור מלטונין.

 

עוד חשוב לדעת שלמרות השימוש הנרחב שעושה הציבור הרחב במלטונין להפרעות שינה (עם ובלי ייעוץ רפואי מסודר), טרם נתקבלו דיווחים על הרעלה או פגיעה אחרת כתוצאה ממנת יתר.

 

 

מחקרים וידע

מלטונין לעומת פלצבו

נראה שמלטונין מסייע לשיפור השינה אצל חלק מהאנשים. עם זאת, במחקרים שבוצעו ובהם הושוו תוצאות הטיפול במלטונין אצל קבוצות מטופלים שקיבלו את החומר הפעיל לעומת קבוצות מטופלים שקיבלו פלצבו (אינבו) – נמצא כי במרבית המקרים אין הבדל בין הקבוצות.

 

מחקרים נבחרים

צוותי רפואת חירום, העובדים במשמרות

בשנת 2018 פורסם מחקר רנדומלי (1), כפול סמיות, שבוצע באוניברסיטה למדעי הרפואה, בטהראן. מטרת המחקר הייתה להשוות בין מתן מלטונין אקסוגני (ממקור חיצוני) מול פלצבו מבחינת יעילות השינה אצל עובדים ברפואת חירום, במשמרות לילה. המסקנה הייתה שייתכן ויש למלטונין יתרון מסוים בקבוצה זו.

 

טיפול במלטונין באינסומניה ראשונית

המחקר (2) פורסם בשנת 2003, במקסיקו במטרה להעריך את האפקט ההיפנוטי בחולים עם אינסומניה ראשונית (התפתחה על רקע פסיכופיזיולוגי). המחקר היה כפול סמיות וכלל קבוצת בקרה (פלצבו), קבוצה שנייה שקיבלה מלטונין במינון 0.3 מ"ג, וקבוצה שלישית שקיבלה 1 מ"ג. כל הקבוצות קיבלו את המנה 60 דקות לפני השינה.

 

במחקר השתתפו 10 חולים, גילאים 30 עד 72 (ממוצע 50). נאספו רישומי EEG ליליים ומדדי שינה נוספים. במטרה למדוד את כמות ואיכות השינה. התוצאות לא הצביעו על הבדל משמעותי מבחינת EEG על כמות השינה או המדידה הסובייקטיבית של איכות השינה. מסקנת החוקרים היא שמלטונין לא הביא תועלת לחולים עם אינסומניה ראשונית.

 

מלטונין לחולי סרטן עם אינסומניה

המחקר (3) פורסם בשנת 2016, בהודו במטרה לאמוד את האפקט ההיפנוטי של מתן מלטונין אוראלי בחולי סרטן הסובלים מאינסומניה. בניסוי כפול הסמיות השתתפו 50 נבדקים, טווח גילאים 20 עד 65. ניתן להם מלטונין במינון 3 מ"ג או פלצבו בשעה 19:00 בערב, כל יום, למשך 14 יום. החולים עברו ראיונות ביום ה-1, 7 ו-14 במטרה לתעד את איכות השינה הסובייקטיבית.

 

תוצאות הניסוי הצביעו על הבדל קליני משמעותי לטובת הטיפול במלטונין: 46.53% לעומת 11.3%. חול שיפור בשינה בין הימים 1 עד 7: 19.91% לעומת 0.98%, שיפור משמעותי יותר נצפה בין ימים 7 עד 14: 33.24% מול 10.42%.

 

מסקנת החוקרים היא שנטילה אוראלית יומית של מלטונין שעתיים לפני השינה משפרת את הכניסה למצב שינה ואיכותה בחולי סרטן הסובלים מאינסומניה.

 

 

נטילת מלטונין יעילה או מיותרת?

קיימות ראיות מבוססות לכך שנטילת כדורי מלטונין מאפשרת לאפס את השעון הביולוגי, אם כי עדיין לא ברור אם יש לכך יתרון על פני חשיפה לאור. באופן כללי, המחקרים מצביעים על תועלת בלקיחת כדורי מלטונין בזמן המתאים אצל אנשים העובדים במשמרות ואנשים הסובלים מג'ט לט (יעפת).

 

חלק מהמחקרים נראים מבטיחים בכל הקשור לקיצור זמן ההירדמות והפחתת מספר היקיצות הליליות. מחקרים אחרים, כפי שצוין, אינם מראים כל תועלת.

 

מה צופן העתיד?

נראה שיש צורך במחקרים נוספים, עם מספר נבדקים רב יותר, על מנת לאמוד את היעילות, המינון והבטיחות עבור סוגי הפרעות השינה השונות. בייחוד בנטילה לפרק זמן ארוך. ייתכן שמלטונין אכן יעיל ובטוח לשימוש עבור נדודי שינה מסוימים, אך לא עבור סוגים אחרים.

 

מכל מקום יש לקחת בחשבון שהשאלות החשובות אודות המינון המתאים, זמן הלקיחה והיעילות עבור הסוגים השונים של נדודי השינה עומדות בעינן – כיוון שהמחקר בתחום זה נמצא רק בשלביו הראשוניים.

 

 

ביבליוגרפיה

1. Shervin Farahmand,1 Masoume Vafaeian,2 Elnaz Vahidi, Comparison of exogenous melatonin versus placebo on sleep efficiency in emergency medicine residents working night shifts: A randomized trial. World J Emerg Med. 2018; 9(4): 282–287.

2. Luis G. Almeida Montes, Marta P. Ontiveros Uribe, José Cortés Sotres, Treatment of primary insomnia with melatonin: a double-blind, placebo-controlled, crossover study. J Psychiatry Neurosci. 2003 May; 28(3): 191–196.

3. Madhuri S Kurdi, Sindhu Priya Muthukalai. The Efficacy of Oral Melatonin in Improving Sleep in Cancer Patients with Insomnia: A Randomized Double-Blind Placebo-Controlled Study. Indian J Palliat Care. 2016 Jul-Sep; 22(3): 295–300.