הפרעות שינה בגיל השלישי

כיצד משתנה השינה עם הגיל, מהן ההשלכות הבריאותיות של הפרעות שינה בקרב מבוגרים, ואילו גישות טיפוליות יכולות לשפר את איכות החיים?

 

השינה היא מרכיב חיוני לבריאות הפיזית והנפשית, אך עם הגיל היא עוברת שינויים משמעותיים. מחקרים מראים כי כ-50% מהמבוגרים מעל גיל 65 סובלים מהפרעות שינה כרוניות, בהן נדודי שינה, יקיצות תכופות בלילה ושינה שטחית יותר.

 

 

שינויים אלה קשורים לירידה בייצור המלטונין, מחלות כרוניות וגורמים סביבתיים כמו ירידה בפעילות הגופנית וחשיפה לאור טבעי. חוסר שינה איכותית בגיל השלישי עלול להגביר את הסיכון לדיכאון, לירידה קוגניטיבית ואף למחלות לב וכלי דם.

 

האם ניתן לשפר את השינה בגיל המבוגר? מחקר זה בוחן את הגורמים המרכזיים להפרעות שינה בגיל השלישי ואת הדרכים היעילות ביותר לשיפור איכות השינה והבריאות הכללית.

 

סוגי הפרעות שינה בגיל השלישי

השינה עוברת שינויים רבים עם הגיל, ולעיתים קרובות היא הופכת לפחות עמוקה ורציפה. קיימים מספר סוגים של הפרעות שינה אשר נפוצים במיוחד בקרב מבוגרים, וכל אחד מהם עשוי להשפיע על איכות החיים והבריאות הכללית.

 

נדודי שינה (אינסומניה)

נדודי שינה הם אחת הבעיות השכיחות ביותר בקרב מבוגרים. מדובר בקושי להירדם, יקיצות מרובות במהלך הלילה או התעוררות מוקדמת בבוקר ללא יכולת לחזור לישון. מחקרים מראים כי כ-30%-50% מהאנשים מעל גיל 60 חווים נדודי שינה כרוניים. נדודי שינה עלולים להוביל לעייפות כרונית, שינויים במצב הרוח וירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

 

 

הפרעת נשימה בשינה

אחת הבעיות החמורות והנפוצות ביותר בגיל השלישי היא דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea – OSA). זוהי הפרעה שבה הנשימה נעצרת לפרקי זמן קצרים במהלך הלילה עקב חסימה חלקית או מלאה של דרכי הנשימה העליונות.

 

התוצאה היא ירידה ברמות החמצן בדם, מה שעלול להוביל לעייפות יומית מוגברת, לחץ דם גבוה ומחלות לב וכלי דם. אנשים עם OSA עשויים לנחור בעוצמה ולהרגיש תשישות משמעותית למרות שנת לילה ממושכת לכאורה.

 

תסמונת רגליים חסרות המנוחה

תסמונת רגליים חסרות המנוחה (Restless Legs Syndrome – RLS) היא הפרעה נוירולוגית (שקשורה למערכת העצבים) הגורמת לתחושת חוסר נוחות עזה ברגליים בשעות המנוחה, במיוחד בשעות הלילה. אנשים הסובלים מהתסמונת חשים צורך בלתי נשלט להזיז את רגליהם כדי להקל על התחושה, מה שפוגע באיכות השינה.

 

הפרעות בתזמון השעון הביולוגי – כשהגוף לא מסונכרן עם היממה

ככל שאנשים מתבגרים, יש נטייה מוגברת להפרעות בקצב הצירקדיאני (השעון הביולוגי המווסת את מחזורי השינה והערות).

 

חלק מהמבוגרים חווים "תסמונת פאזת השינה המוקדמת" (Advanced Sleep Phase Syndrome – ASPS), שבה הם נרדמים מוקדם מאוד בערב (בסביבות השעה 19:00-20:00) ומתעוררים מוקדם לפנות בוקר (בסביבות 3:00-4:00). מצב זה עלול לגרום לעייפות בשעות הערב המוקדמות ולחוסר סנכרון עם לוחות הזמנים של החברה הסובבת.

 

גורמים להפרעות שינה בגיל השלישי

שינויים בשינה אינם מתרחשים במקרה – הם מושפעים מגורמים רבים, הן ביולוגיים והן סביבתיים. הבנת הגורמים יכולה לעזור בפיתוח אסטרטגיות לשיפור איכות השינה.

 

שינויים הורמונליים – הירידה במלטונין

עם העלייה בגיל, הגוף מייצר פחות מלטונין – ההורמון האחראי על ויסות מחזורי השינה והערות. ירידה זו גורמת לכך שאנשים מבוגרים חווים יותר קשיים בהירדמות ושנתם הופכת לקלה וקטועה יותר.

 

מחלות כרוניות – הגוף משפיע על המוח

רבים מהמבוגרים סובלים ממחלות כרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, דלקת מפרקים או מחלות לב, אשר עלולות לגרום לכאב מתמשך או לאי נוחות, ובכך לפגוע בשינה. לדוגמה, אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) עלולים לסבול מכאב חמור שמקשה עליהם למצוא תנוחה נוחה לשינה.

 

תרופות – כאשר הטיפול הרפואי משפיע על השינה

שימוש בתרופות מסוימות עלול להשפיע לרעה על איכות השינה. לדוגמה, תרופות משתנות (Diuretics) המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם עלולות לגרום לצורך תכוף להטלת שתן במהלך הלילה. גם תרופות מסוימות נגד דיכאון או סטרואידים עלולות לגרום לנדודי שינה.

 

לחץ נפשי וחרדה

מצבי לחץ, דאגות וחרדה נפוצים יותר בקרב מבוגרים, במיוחד בשל שינויים משמעותיים בחיים כמו פרישה, אובדן בן/בת זוג או ירידה בתפקוד הבריאותי. חרדה כרונית עלולה להוביל לנדודי שינה ממושכים ולהפריע למחזורי השינה הטבעיים.

 

ירידה בפעילות גופנית

פעילות גופנית היא מרכיב קריטי בשמירה על מחזורי שינה תקינים. כאשר מבוגרים מפחיתים את רמת הפעילות היומית שלהם, הגוף אינו מגיע לרמת עייפות מספקת, מה שעלול להוביל לקשיים בהירדמות ולשינה שטחית יותר.

 

חשיפה לאור

שינויים בתאורה יכולים להשפיע על הפרשת המלטונין בגוף. חשיפה לאור כחול (Blue Light) ממסכים כמו טלוויזיות, טלפונים חכמים ומחשבים לפני השינה עלולה לעכב את הפרשת המלטונין ולגרום לקשיים בהירדמות. מצד שני, חוסר חשיפה מספקת לאור טבעי במהלך היום עלול לשבש את השעון הביולוגי ולגרום להפרעות שינה.

 

שינויים סביבתיים

חיים בדיור מוגן, בתי אבות או סביבות חדשות עלולים להשפיע לרעה על השינה עקב רעש, שינוי בתנאים הפיזיים של החדר (כגון מזרון לא מתאים) או תחושת חוסר ביטחון. בנוסף, מבוגרים רבים נוטים לישון במשך היום, מה שעשוי לפגוע ברציפות השינה הלילית.

 

טיפולים קונבנציונליים להפרעות שינה בגיל השלישי

הפרעות שינה בגיל השלישי הן תופעה שכיחה ומשמעותית המשפיעה על איכות החיים, בריאות הנפש והמצב הקוגניטיבי של מבוגרים.

 

קיימים מגוון טיפולים קונבנציונליים שנועדו להתמודד עם ההפרעות הללו, החל מתרופות הרגעה ועד לטיפולים הורמונליים ותרופות נוגדות דיכאון. במאמר זה נסקור את הטיפולים המרכזיים, תוך פירוט מנגנון הפעולה, השפעות, מינונים מקובלים ותופעות לוואי, בהתבסס על מחקרים מדעיים.

 

1. בנזודיאזפינים (Benzodiazepines) – הפתרון המהיר אך המסוכן

משפחה: תרופות הרגעה והשינה

מנגנון פעולה: בנזודיאזפינים פועלים על מערכת העצבים המרכזית על ידי הגברת פעילותו של נוירוטרנסמיטר (חומר כימי המעביר אותות במוח) בשם GABA (Gamma-Aminobutyric Acid), שהוא נוירוטרנסמיטר מעכב המשרה הרפיה והרגעה. בכך, התרופות מסייעות להירדמות מהירה ולהארכת זמן השינה.

השפעה: יעילות בטיפול בנדודי שינה קצרי טווח, מקצרות את זמן ההירדמות ומפחיתות יקיצות במהלך הלילה (Reynolds & Adams, 2019).

מינון מקובל:

• דיאזפם (Diazepam) – 2-10 מ"ג לפני השינה
• לוראזפם (Lorazepam) – 0.5-2 מ"ג לפני השינה
• טמזפאם (Temazepam) – 7.5-30 מ"ג לפני השינה

תופעות לוואי:

• תחושת נמנום ועייפות במהלך היום
• סיכון גבוה לנפילות ושברים
• ירידה קוגניטיבית ושיבוש בזיכרון
• התמכרות ויצירת תלות פיזית (Dzierzewski & Dautovich, 2018).

 

 

2. תרופות ממשפחת ה-Z – פתרון יעיל עם פחות סיכונים

משפחה: נוגדי נדודי שינה (Z-drugs)

מנגנון פעולה: תרופות ממשפחת ה-Z, כגון זולפידם (Zolpidem), זופיקלון (Zopiclone) ואסזופיקלון (Eszopiclone), פועלות בדומה לבנזודיאזפינים על קולטני ה-GABA, אך הן ספציפיות יותר להשפעה מרדימה ופחות נוטות לגרום להתמכרות.

השפעה: מחקרים הראו כי תרופות אלו מסייעות להירדמות מהירה יותר ולשינה ממושכת יותר, אך עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לבנזודיאזפינים (Reynolds & Adams, 2019).

מינון מקובל:

• זולפידם – 5-10 מ"ג לפני השינה
• זופיקלון – 3.75-7.5 מ"ג לפני השינה

תופעות לוואי:

• נמנום במהלך היום
• הפרעות זיכרון קצרות טווח
• במקרים נדירים – הליכה או נהיגה מתוך שינה

3. מלטונין – ההורמון שמשיב את השעון הביולוגי

משפחה: טיפול הורמונלי

מנגנון פעולה: מלטונין הוא הורמון טבעי המופרש מבלוטת האצטרובל (Pineal Gland) ומווסת את מחזורי השינה והערות. עם הגיל, רמות המלטונין בגוף יורדות, ולכן תוספת חיצונית עשויה לסייע בשיפור איכות השינה.

השפעה: שיפור בהירדמות ובשמירה על שינה רציפה, במיוחד בקרב מבוגרים הסובלים מהפרעות בקצב הצירקדיאני (Neikrug & Ancoli-Israel, 2021).

מינון מקובל:

• 0.5-5 מ"ג לפני השינה

תופעות לוואי:

• כאבי ראש
• סחרחורת
• תחושת נמנום בבוקר

4. נוגדי דיכאון בעלי השפעה מרדימה – פתרון אפשרי להפרעות שינה ודיכאון

משפחה: תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות ו-SARI (Serotonin Antagonist and Reuptake Inhibitor)

מנגנון פעולה: חלק מנוגדי הדיכאון בעלי השפעה מרדימה המשמשים לטיפול בהפרעות שינה כוללים דוקספין (Doxepin) וטרזודון (Trazodone), הפועלים על ויסות הסרוטונין (נוירוטרנסמיטר הקשור לרוגע ולמצב רוח).

השפעה: משפרים את איכות השינה ומפחיתים יקיצות ליליות (Reynolds & Adams, 2019).

מינון מקובל:

• דוקספין – 3-6 מ"ג לפני השינה
• טרזודון – 25-100 מ"ג לפני השינה

תופעות לוואי:

• יובש בפה
• ירידה בלחץ הדם
• נמנום חמור בבוקר

 

ביבליוגרפיה

1. Reynolds, A., & Adams, R. (2019). Treatment of sleep disturbance in older adults. Journal of Pharmacy Practice and Research. https://doi.org/10.1002/jppr.1565
2. Dzierzewski, J., & Dautovich, N. (2018). Who cares about sleep in older adults? Clinical Gerontologist, 41(1), 109-112. https://doi.org/10.1080/07317115.2017.1421870
3. Neikrug, A., & Ancoli-Israel, S. (2021). Sleep in older adults. Reference Module in Neuroscience and Biobehavioral Psychology. https://doi.org/10.1016/B978-0-12-378610-4.00517-9