הפרעות שינה

המונח הפרעות שינה, מתייחס להפרעה רפואית בדפוס השינה הנורמלי אצל מבוגרים וילדים. חלק מהפרעות השינה חמורות דיין על מנת לפגוע בתפקוד הנפשי, הגופני והחברתי של הסובל.  במידה וקיים קושי להירדם בלילה או לשמור על שינה רצופה ותקינה במהלך הלילה, יש להתייחס לכך כאל אינסומניה (נדודי שינה).

 

מהן הסיבות להפרעות שינה?

הפרעות שינה עלולות להיגרם בשל מצבים רפואיים שונים. החל ממצבי מתח ודיכאון וכלה בשחיקת שיניים הנקרא גם ברוקסיזם (מצב שבו הלסתות נסגרות בעוצמה, המלווה בשפשוף בין השיניים התחתונות והעליונות).

 

 

נהוג לחלק את הפרעות שינה לקבוצות נרחבות, ובהן: דיסומניות (dyssomnias), פאראסומניות (parasomnias) והפרעות שינה שקשורות או נגרמות בשל מצבים רפואיים, פסיכולוגיים ומחלות שינה.

 

דוגמאות להפרעות שינה

הפרעות שינה כוללות: היפרסומניה (עייפות במהלך היום), הליכת ירח (סהרוריות), חלומות ביעותים, הרטבת לילה, דום נשימה בשינה (עצירות בנשימה או קושי לנשום), קטפלקסיה (אבדן פתאומי של טונוס שרירים בזמן שהאדם ער) ומחלת שינה כתוצאה מזיהום.

 

הפרעות שינה שכיחות

נדודי שינה (אינסומניה) נחשבים לאחת מהפרעות השינה המוכרת ביותר. עם זאת, חשוב לדעת על הפרעות שינה נוספות עם שכיחות גבוהה כגון הליכה מתוך שינה (הליכת ירח) שנמצא לה קשר גנטי ונפשי, חרדה, דיכאון, פוסט טראומה והרטבת לילה המופיעות בשכיחות רבה יותר אצל ילדים מאשר מבוגרים.

 

נעמוד כאן על כמה מהפרעות השינה השכיחות:

 

אינסומניה

ההגדרה של אינסומניה (נדודי שינה) היא הפרעת שינה שבה ישנו חוסר בשינה מספקת ומרעננת שמתרחש במשך 3 לילות בשבוע לפחות ומתלווה אליה קושי ביכולת לתפקד וישנוניות במהלך היום שלמחרת. במידה ומצב זה נמשך מעבר לחודש האינסומניה נחשבת לכרונית (קבועה).

 

אינסומניה יכולה להיגרם בשל קשיים להירדם בלילה, יקיצות חוזרות ונשנות במהלך הלילה עם קושי לחזור לשינה תקינה, שינה קלה ושטחית שאינה מרעננת ויקיצה מוקדמת מהרגיל.

 

אינסומניה עלולה להופיע בכל קבוצת גיל, אך שכיחותן עולה יחד עם הגיל. כ – 25% אחוזים מהאוכלוסייה יסבלו בשלב מסוים בחייהם מאינסומניה, והיא נפוצה יותר אצל מבוגרים הסובלים מלחצים נפשיים (למשל מוות של אדם קרוב, גירושין ואבטלה) וממחלה כרונית כגון סוכרת ו/או אי ספיקת לב. כמו כן שיעור הנשים הסובלות מאינסומניה גדול יותר מאשר בגברים.

 

לחצו לקריאה מורחבת על
אפשרויות הטיפול באינסומניה

 

 

 

דום נשימה בשינה (sleep apnea)

מספר הפרעות שינה

מדובר בסימפטום של מספר הפרעות שינה או מצבים רפואיים המשבשים את מהלך השינה עקב הפסקות נשימה או קשיי נשימה. הפרעות הנשימה יכולות להתרחש בשל חסימה חלקית (HYPOPNEA) או מלאה (APNEA)  של דרכי האוויר תוך כדי השינה.

 

אדם בריא לעומת חולה

אצל אדם בריא אין הפסקות נשימה או שיש עד 2 הפסקות נשימה קצרות בלילה, שאינן גורמות לנחירות או יקיצה. כאשר ישנן יותר מ – 20 הפסקות בלילה, המלוות בנחירות, קול חנק ויקיצות – מדובר בהפרעת שינה.

 

ממה נגרם דום נשימה בשינה?

הגורם הוא כאמור חסימה בדרכי הנשימה העליונות. מצב שינה מוביל לרפיון בדרכי הנשימה העליונות וקריסה של דפנות הלוע. הדבר גורם לחסימה של מעבר האוויר וירידה של החמצן בדם.

 

כדי להחזיר את טונוס השרירים ובכך לפתוח מחדש את דרכי האוויר המוח מעיר את החולה אם כי לרוב הוא אינו מודע לכך.

 

הפגיעה בחולה

היקיצות החוזרות הללו גורמות לשינה שטחית ולכן יסבול החולה מעייפות גדולה במהלך היום, נטייה להירדם, כאבי ראש, בחילות, חרדות ודיכאון. בנוסף נמצאים החולים בסיכון לפתח סוכרת, הפרעות קצב בלב ואירועים מוחיים.

 

סטטיסטיקה

כעשרה אחוז מהנשים וכרבע מהגברים יסבלו מדום נשימה בשינה. עם זאת יש לציין כי רק אחוזים בודדים מהם סובלים מדום נשימה בשינה המוגדר קשה.

 

לחצו לקריאה על דום נשימה בשינה
ועל טיפולים ופתרונות לדום נשימה בשינה

 

 

תסמונת רגליים חסרות מנוחה (RLS)

תסמונת רגליים חסרות מנוחה הידועה גם בשם 'תסמונת הרגליים העצבניות', נחשבת להפרעת שינה נפוצה למדי (כ-10% בקרב מבוגרים), שמתאפיינת בתנועה לא רצונית ומחזורית של הרגליים לפני ובמהלך השינה.

 

קריטריונים לאבחון

הקריטריונים לאבחון התסמונת הם: צורך כמעט בלתי נשלט להזיז את הרגליים, תחושה של זרמים, דקירות, כאב, רדימות או לחץ שמקשים על השינה, חזרה או מחזוריות של התסמינים במהלך היממה, התסמינים מחמירים בזמן ישיבה.

 

גורמים הקשורים למחלות

חלק מהחוקרים סבורים שיש קשר בין תסמונת רגליים חסרות מנוחה ורמות נמוכות של דופמין (הורמון ומוליך עצבי), אם כי יש ממצאים שיכולים לסתור סברה זו. כמו כן יש מחלות ומצבים רפואיים מסוימים שעלולים לגרום או להביא להחמרה של התסמונת ובהם: סוכרת, מחלת כליות, אנמיה, היפותירואידיזם, פרקינסון, דלקת מפרקים שגרונית, ופיברומיאלגיה.

 

לחצו לקריאה מורחבת על
תסמונת רגליים חסרות מנוחה

 

 

 

תסמונת פאזת השינה הדחויה (DSPS)

הקדמה

באוכלוסייה הכללית והבריאה זמני השינה והקימה קבועים יחסית ונקבעים על ידי 2 תהליכים מרכזיים: (1) הסירקדיאני – המחזוריות היומית אותה מווסת השעון הביולוגי.(2) ההומאוסטטי – כל התהליכים הביוכימיים שבגוף.

 

השעון הביולוגי

השעון הביולוגי, הנמצא בהיפותלמוס (במוח), אחראי על זמני השינה באופן הבא: כאשר אור או חושך מגיעים לרשתית העין וזו מעבירה את המידע לבלוטת האצטרובל – אשר מייצרת מלטונין בזמן חושך. עלייה ברמת המלטונין בגוף משרה שינה.

 

ממה נגרמת תסמונת פאזת השינה הדחויה?

תסמונת פאזת השינה הדחויה היא הפרעת שינה שנוצרת כאשר תזמון השעון הביולוגי נעשה מאוחר. בתסמונת הנ"ל אין קשיי הירדמות אך הסובלים ממנה נרדמים מאוחר מהנורמה החברתית המקובלת וכן מתעוררים מאוחר ביחס לאחרים.

 

באיזה גיל התסמונת עלולה להתפרץ?

אותותיה של הפרעה זו מתחילים לרוב בגילאי ההתבגרות, בשיעור של כ-11%. שכיחותה הרבה בקרב בני עשרה מתבטאת באיחורים, הרדמות במהלך שיעורים, פגיעה בהישגים הלימודיים ואף הפרעות קשב וריכוז.

 

בהמשך החיים, אצל מבוגרים, עלולה להיות פגיעה באפשרות להשתלב בלימודים אקדמיים ובעבודה וכמו כן להפריע בהקמת משפחה וניהול זוגיות תקינה.

 

האם זה גנטי או סביבתי?

ההנחה הרווחת היא שישנו רקע גנטי להפרעת שינה זו שיותר תגובה גופנית מאוחרת לחושך ולאור. לעיתים קרובות מוצאים משפחות שבהן כמה מבני המשפחה הם טיפוסי לילה.

 

נרקולפסיה (Narcolepsy)

נרקולפסיה או נרדמות בעברית, היא אחת מהפרעות השינה המסוכנות. הסיבה לכך היא שהאדם החולה בנרקולפסיה לוקה בהתקפי שינה ללא כל התראה בסיטואציות שונות הדורשות לעתים ערנות מוגברת.

 

המעבר הפתאומי ממצב של ערות מוחלטת לשינה, ללא כל סימן מקדים, עשוי להיות הרה אסון במצבים כמו נהיגה, עבודה עם מכשירים מסוכנים, חציית כביש, שהיה בגובה ועוד. בנוסף יסבול החולה מעייפות יתר במהלך היום.