האתר הגדול והנצפה בישראל בתחום הפרעות שינה

מה קורה כשאנו ישנים?

האדם הממוצע מבלה בין רבע לשליש מחייו בשינה. בהנחה שתוחלת החיים הממוצעת היא בסביבות 80 שנה, הרי שאנו ישנים בין 20 ל-26 שנה.

 

גבר ישן במיטה זוגית ולידו יושבת אשתו כשהיא ערה.

 

האם תהיתם מה מתרחש בחלק כה משמעותי בחיינו?

 

הקדמה

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 סברו רוב האנשים ששינה היא תהליך פסיבי, שבמהלכו הגוף והמוח רדומים. כיום אנו יודעים שסברה זו שגויה, וכי במהלך השינה המוח עוסק בפעילויות שונות, הנחוצות לאיכות החיים וכי הגוף עובר שינויים פיזיולוגיים משמעותיים.

 

תהליך השינה

התהליכים המתרחשים במהלך השינה היו נושא למחקרים רבים, בשל השפעתם המכרעת על בריאתנו הנפשית והפיזית. שלבי השינה הכרחיים לאגירת אנרגיה, ייצוב הנפש, התאוששות והתפתחות הגוף והמוח. במאמר זה נתייחס לממצאים הידועים שנאספו בידי חוקרי שינה.

 

מחזורי שינה

במהלך השינה, המוח עובר באופן מחזורי (מעגלי) בין 2 סוגי מחזורים, שאורכם הממוצע כ- 100 דקות:

  1. שנת REM (תנועת עיניים מהירות) המכונה גם "שנת חלום".
  2. שינה שאינה REM (ללא תנועות עיניים מהירות) ובקיצור – שנת NREM.

 

שנת NREM (ללא תנועות עיניים מהירות)

החלק הראשון של המחזור הוא שנת NREM המורכב מ-4 שלבים:

1. השלב הראשון הוא המעבר ממצב ערות לשינה. הוא כולל רפיון בשרירי הגוף והאטה בפעילות המוחית. אורכו כ-10 דקות.

2. השלב השני הוא שינה קלה, ובמהלכו קצב הלב והנשימה מווסתים, טמפרטורת הגוף יורדת, גלי המוח ותנועות העיניים מאטים. אורך שלב זה הוא כ-20 דקות.

3. השלבים השלישי והרביעי (כיום נהוג להחשיב אותם כשלב אחד) הם למעשה שינה עמוקה. בשלב זה אין תנועות עיניים, טמפרטורת הגוף ממשיכה לרדת. כמו גם לחץ הדם וקצב הנשימה. ישנה זרימת דם מוגברת לשרירים והפרשה מוגברת של הורמונים, ובהם הורמון הגדילה.

 

שנת REM נחשבה בעבר לשלב השינה החשוב ביותר ללמידה ולזיכרון, אולם נתונים ממחקרים חדשים יותר מצביעים על כך ששנת NREM חשובה יותר למשימות אלו, כמו גם מדובר בשלב הרגוע והמשקם יותר של השינה. אורך שלב זה כשעה והוא הולך ומתקצר ככל שמחזורי השינה מתקדמים במהלך הלילה. אצל ילדים מדובר בפרק זמן ארוך יותר.

 

שנת REM (תנועות עיניים מהירות) –

בסיום ארבעת השלבים של שנת NREM, הגוף עובר לשנת REM, המכונה גם "שנת חלום" משום שבמהלכו אנו חולמים. שלב זה מאופיין בתנועות עיניים מהירות, קצב הלב מתגבר, הנשימות מהירות יותר והפעילות המוחית דומה לזו של אדם ער. שרירי הגוף משתתקים זמנית כמנגנון בטיחות טבעי בזמן החלימה.

 

מחזור מעגלי

לאחר שמסתיימת שנת REM, המחזור שב וחוזר על עצמו באופן מעגלי, כאשר בכל מחזור האדם הישן מבלה פחות זמן בשלבי השינה העמוקים (שלוש וארבע של שנת NREM) ויותר זמן בשנת REM. לילה טיפוסי, כולל 4-5 מחזורי שינה.

 

בקרת שינה מובנית

קיימים 2 תהליכים עיקריים המווסתים את השינה: מקצבים צירקדיים ודחף שינה (sleep drive):

 

מקצבים צירקדיים

מקצבי היממה נשלטים על ידי שעון ביולוגי (שעון צירקדי), הממוקם בגרעין העל תצלובתי בהיפותלמוס. הפונקציה המרכזית של השעון הביולוגי היא להגיב לאור, ולהגביר את ייצור ההורמון מלטונין בלילה, ולהפסיק את ייצורו כאשר הוא חש באור. מסיבה זו אנשים עם עיוורון מתקשים לעתים קרובות לישון מכיוון שהשעון הביולוגי אצלם אינו מסוגלים לזהות ולהגיב לאור.

 

דחף שינה

גם דחף שינה (sleep drive) ממלא תפקיד מפתח: הגוף משתוקק לישון, בדומה לצורך באכילה. במהלך היום הרצון לישון הולך וגדל, וכשהיא מגיעה לנקודה מסוימת האדם צריך לישון.

 

ההבדל העיקרי בין שינה לרעב, הוא שהגוף לא יכול להכריח את האדם הרעב לאכול, אולם עייפות בהחלט יכולה לגרום לו להירדם, גם אם הוא בפגישה או נוהג. כאשר אדם מותש, הגוף מסוגל לישון אפילו לפרקי שינה מהירים שאורכם שנייה אחת או שתיים, בזמן שהעיניים פקוחות. תנומה של יותר מ-30 דקות במהלך שעות היום המאוחרות עלולות לפגוע בשנת הלילה, כיוון שהן מפחיתות את דחף השינה.

 

מדוע אנו זקוקים לשינה?

סביר שגם אתם הרגשתם את הערפול המחשבתי וחוסר האנרגיה לאחר שנת לילה גרועה. אין זה מפתיע כיוון שלשינה יש אפקט משמעותי על התפקוד המוח. שינה איכותית וטובה חיונית ל"גמישות המוח" וליכולתו להסתגל ולעבד מידע חדש [1].

 

שינה מעטה ו/או לא איכותית, אינה מאפשרת עיבוד של הדברים שנלמדו במהלך היום. כמו כן סבורים החוקרים כי שינה ככל הנראה מקדמת את פינוי תוצרי הלוואי של פסולת רעילה שאולי הצטברו במהלך היום בתאי המוח [2]. תהליך שמתרחש ביעילות פחותה בזמן ערנות.

 

מחסור בשינה או שינה לא טובה מעלים את הסיכון לפתח מחלות שונות [3], כולל מצבים פסיכיאטרים, כגון: השמנה (בעיקר שומן בטני), סיכון מוגבר לפתח סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, אסתמה, שבץ מוחי, כאב כרוני, זיהומים, דיכאון וחרדה.

 

ביבליוגרפיה

1. Dahl RE. Sleep and the developing brain. Sleep. 2007 Sep;30(9):1079-80. doi: 10.1093/sleep/30.9.1079. PMID: 17910377; PMCID: PMC1978403.

2. Eugene AR, Masiak J. The Neuroprotective Aspects of Sleep. MEDtube Sci. 2015 Mar;3(1):35-40. PMID: 26594659; PMCID: PMC4651462.

3. Yun S, Jo S. Understanding insomnia as systemic disease. Yeungnam Univ J Med. 2021 Oct;38(4):267-274. doi: 10.12701/yujm.2021.01424. Epub 2021 Sep 13. PMID: 34510866; PMCID: PMC8688785.

 

מה קורה כשאנו ישנים?

האדם הממוצע מבלה בין רבע לשליש מחייו בשינה. בהנחה שתוחלת החיים הממוצעת היא בסביבות 80 שנה, הרי שאנו ישנים בין 20 ל-26 שנה.

 

האם תהיתם מה מתרחש בחלק כה משמעותי בחיינו?

 

הקדמה

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 סברו רוב האנשים ששינה היא תהליך פסיבי, שבמהלכו הגוף והמוח רדומים. כיום אנו יודעים שסברה זו שגויה, וכי במהלך השינה המוח עוסק בפעילויות שונות, הנחוצות לאיכות החיים וכי הגוף עובר שינויים פיזיולוגיים משמעותיים.גבר ישן במיטה זוגית ולידו יושבת אשתו כשהיא ערה.

 

תהליך השינה

התהליכים המתרחשים במהלך השינה היו נושא למחקרים רבים, בשל השפעתם המכרעת על בריאתנו הנפשית והפיזית. שלבי השינה הכרחיים לאגירת אנרגיה, ייצוב הנפש, התאוששות והתפתחות הגוף והמוח. במאמר זה נתייחס לממצאים הידועים שנאספו בידי חוקרי שינה.

 

מחזורי שינה

במהלך השינה, המוח עובר באופן מחזורי (מעגלי) בין 2 סוגי מחזורים, שאורכם הממוצע כ- 100 דקות:

  1. שנת REM (תנועת עיניים מהירות) המכונה גם "שנת חלום".
  2. שינה שאינה REM (ללא תנועות עיניים מהירות) ובקיצור – שנת NREM.

 

שנת NREM (ללא תנועות עיניים מהירות)

החלק הראשון של המחזור הוא שנת NREM המורכב מ-4 שלבים:

1. השלב הראשון הוא המעבר ממצב ערות לשינה. הוא כולל רפיון בשרירי הגוף והאטה בפעילות המוחית. אורכו כ-10 דקות.

2. השלב השני הוא שינה קלה, ובמהלכו קצב הלב והנשימה מווסתים, טמפרטורת הגוף יורדת, גלי המוח ותנועות העיניים מאטים. אורך שלב זה הוא כ-20 דקות.

3. השלבים השלישי והרביעי (כיום נהוג להחשיב אותם כשלב אחד) הם למעשה שינה עמוקה. בשלב זה אין תנועות עיניים, טמפרטורת הגוף ממשיכה לרדת. כמו גם לחץ הדם וקצב הנשימה. ישנה זרימת דם מוגברת לשרירים והפרשה מוגברת של הורמונים, ובהם הורמון הגדילה.

 

שנת REM נחשבה בעבר לשלב השינה החשוב ביותר ללמידה ולזיכרון, אולם נתונים ממחקרים חדשים יותר מצביעים על כך ששנת NREM חשובה יותר למשימות אלו, כמו גם מדובר בשלב הרגוע והמשקם יותר של השינה. אורך שלב זה כשעה והוא הולך ומתקצר ככל שמחזורי השינה מתקדמים במהלך הלילה. אצל ילדים מדובר בפרק זמן ארוך יותר.

 

שנת REM (תנועות עיניים מהירות) –

בסיום ארבעת השלבים של שנת NREM, הגוף עובר לשנת REM, המכונה גם "שנת חלום" משום שבמהלכו אנו חולמים. שלב זה מאופיין בתנועות עיניים מהירות, קצב הלב מתגבר, הנשימות מהירות יותר והפעילות המוחית דומה לזו של אדם ער. שרירי הגוף משתתקים זמנית כמנגנון בטיחות טבעי בזמן החלימה.

 

מחזור מעגלי

לאחר שמסתיימת שנת REM, המחזור שב וחוזר על עצמו באופן מעגלי, כאשר בכל מחזור האדם הישן מבלה פחות זמן בשלבי השינה העמוקים (שלוש וארבע של שנת NREM) ויותר זמן בשנת REM. לילה טיפוסי, כולל 4-5 מחזורי שינה.

 

בקרת שינה מובנית

קיימים 2 תהליכים עיקריים המווסתים את השינה: מקצבים צירקדיים ודחף שינה (sleep drive):

 

מקצבים צירקדיים

מקצבי היממה נשלטים על ידי שעון ביולוגי (שעון צירקדי), הממוקם בגרעין העל תצלובתי בהיפותלמוס. הפונקציה המרכזית של השעון הביולוגי היא להגיב לאור, ולהגביר את ייצור ההורמון מלטונין בלילה, ולהפסיק את ייצורו כאשר הוא חש באור. מסיבה זו אנשים עם עיוורון מתקשים לעתים קרובות לישון מכיוון שהשעון הביולוגי אצלם אינו מסוגלים לזהות ולהגיב לאור.

 

דחף שינה

גם דחף שינה (sleep drive) ממלא תפקיד מפתח: הגוף משתוקק לישון, בדומה לצורך באכילה. במהלך היום הרצון לישון הולך וגדל, וכשהיא מגיעה לנקודה מסוימת האדם צריך לישון.

 

ההבדל העיקרי בין שינה לרעב, הוא שהגוף לא יכול להכריח את האדם הרעב לאכול, אולם עייפות בהחלט יכולה לגרום לו להירדם, גם אם הוא בפגישה או נוהג. כאשר אדם מותש, הגוף מסוגל לישון אפילו לפרקי שינה מהירים שאורכם שנייה אחת או שתיים, בזמן שהעיניים פקוחות. תנומה של יותר מ-30 דקות במהלך שעות היום המאוחרות עלולות לפגוע בשנת הלילה, כיוון שהן מפחיתות את דחף השינה.

 

מדוע אנו זקוקים לשינה?

סביר שגם אתם הרגשתם את הערפול המחשבתי וחוסר האנרגיה לאחר שנת לילה גרועה. אין זה מפתיע כיוון שלשינה יש אפקט משמעותי על התפקוד המוח. שינה איכותית וטובה חיונית ל"גמישות המוח" וליכולתו להסתגל ולעבד מידע חדש [1].

 

שינה מעטה ו/או לא איכותית, אינה מאפשרת עיבוד של הדברים שנלמדו במהלך היום. כמו כן סבורים החוקרים כי שינה ככל הנראה מקדמת את פינוי תוצרי הלוואי של פסולת רעילה שאולי הצטברו במהלך היום בתאי המוח [2]. תהליך שמתרחש ביעילות פחותה בזמן ערנות.

 

מחסור בשינה או שינה לא טובה מעלים את הסיכון לפתח מחלות שונות [3], כולל מצבים פסיכיאטרים, כגון: השמנה (בעיקר שומן בטני), סיכון מוגבר לפתח סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, אסתמה, שבץ מוחי, כאב כרוני, זיהומים, דיכאון וחרדה.

 

ביבליוגרפיה

1. Dahl RE. Sleep and the developing brain. Sleep. 2007 Sep;30(9):1079-80. doi: 10.1093/sleep/30.9.1079. PMID: 17910377; PMCID: PMC1978403.

2. Eugene AR, Masiak J. The Neuroprotective Aspects of Sleep. MEDtube Sci. 2015 Mar;3(1):35-40. PMID: 26594659; PMCID: PMC4651462.

3. Yun S, Jo S. Understanding insomnia as systemic disease. Yeungnam Univ J Med. 2021 Oct;38(4):267-274. doi: 10.12701/yujm.2021.01424. Epub 2021 Sep 13. PMID: 34510866; PMCID: PMC8688785.

 

מאמרים אחרונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *