הרטבת לילה בגילאים שונים

הרטבת לילה (Nocturnal Enuresis) היא סימפטום שמתבטא במתן לא רצוני של שתן במהלך השינה.

 

 

הרטבת לילה נצפית בעיקר בילדים, אך יכולה להימשך עד גילאי ההתבגרות ואף הבגרות. מעבר לעניין הרפואי, מצב לא נעים זה הוא בעל השפעה פסיכולוגית שלילית על הסובלים.

 

מהי הרטבת לילה?

הרטבת לילה מסווגת לשני סוגים: ראשונית (PNE) ושניונית (SNE). הרטבת לילה ראשונית מתייחסת להרטבת לילה אצל מי שסובל באופן עקבי מהרטבות שמעולם לא הפסיקו. בעוד שהרטבת לילה שניונית מתרחש אצל אלה שחוו הישנות של התופעה, לאחר לפחות שישה חודשים של יובש.

 

תסמינים וזיהוי

התסמין העיקרי של הרטבת לילה הוא כאמור הטלת שתן בלתי רצונית, במהלך השינה. מצב זה מאובחן בדרך כלל כאשר הילד מעל גיל 5, וכאשר אפיזודות כאלה מתרחשות לפחות פעמיים בשבוע, ובמשך שלושה חודשים רצופים.

 

גורמים להרטבת לילה

גורמים גנטיים:

לגנטיקה יש תפקיד משמעותי בהרטבת לילה ראשונית. מחקר [1] ב-'Journal of Urology' מצא נטייה משפחתית חזקה, עם סבירות גבוהה יותר אם לאחד ההורים או לשניהם יש היסטוריה של הרטבה.

השפעות הורמונליות:

ההורמון האנטי-דיורטי (ADH) מסדיר את ייצור השתן בלילה. רמות נמוכות של ADH עלולות להגביר את ייצור השתן בלילה, ולהחמיר הרטבת לילה.

קיבולת ותפקוד שלפוחית השתן:

לילדים עם הרטבת לילה יש לרוב יכולת תפקודית פחותה של שלפוחית השתן. מחקר [2] בכתב העת ' Urology' הדגיש את המתאם בין פעילות היתר של שלפוחית השתן לבין הרטבת לילה ראשונית.

דפוסי שינה:

אנשים עם שינה עמוקה עלולים לא להתעורר לתחושה של שלפוחית שתן מלאה. מחקר [3] בכתב העת 'sleep' צוין את הקשר בין דפוסי שינה עמוקה להרטבה.

גורמים פסיכולוגיים:

מתח וחרדה יכולים לעורר או להחמיר הרטבת לילה שניונית. בסקירה [4] ב- 'European Child & Adolescent Psychiatry' דנו הכותבים בקשר שבין אירועי חיים מלחיצים לבין תחילתה של הרטבת לילה שניונית.

 

הרטבת לילה אצל מתבגרים ומבוגרים

בדרך כלל הרטבת לילה חולפת עם הגיל, אולם היא עלולה להימשך עד גיל ההתבגרות ואף במהלך הבגרות, ולהשפיע על איכות החיים של הסובל. הרטבת לילה במבוגרים, הינה תופעה פחות שכיחה, אשר דורשת הערכה יסודית כדי לשלול מצבים רפואיים בסיסיים.

 

אבחון

• הערכה קלינית: האבחנה מתחילה בדרך כלל בהערכה קלינית מקיפה [6]. זה כולל לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, תוך התמקדות בהופעת הרטבת הלילה, תדירותה ודפוס האפיזודות.
• בדיקה גופנית: בדיקה גופנית יכולה לסייע בשלילת סיבות אנטומיות ולהערכת הבריאות הכללית.
• בדיקות שתן: בדיקת שתן יכולה לבדוק סימנים של זיהום, סוכרת או מצבים בסיסיים אחרים שיכולים לתרום להרטבת לילה.
• תפקוד שלפוחית השתן: במקרים מסוימים, בדיקות כמו אורופלומטריה (הערכת מערכת השתן) או אולטרסאונד של שלפוחית השתן עשויות להיות נחוצות.

 

שכיחות

• בילדים: מחקר [7] בכתב העת 'Scandinavian Journal of Urolog מצא ש- 5-10% מהילדים בני ה- 7 סובלים מהרטבת לילה. השכיחות יורדת עם הגיל, אבל בהחלט לא נדיר למצוא את התופעה גם אצל ילדים גדולים יותר.
• במתבגרים ומבוגרים: בעוד שהמצב חולף בדרך כלל עם הגיל, כתב העת 'Indian Journal of Physiotherapy & Occupational Therapy' מדווח [8] שכ-1-2% מהמתבגרים והמבוגרים ממשיכים לסבול מהרטבת לילה.

 

גישות טיפול

• התערבויות התנהגותיות: טכניקות כמו אימון שלפוחית השתן ואזעקות הרטבת לילה הוכחו כיעילות, במיוחד בילדים, כפי שהוכח [10] ממחקר ב-'Journal of pediatric urolog'.
• תרופות: דסמופרסין מפחיתה את ייצור השתן בלילה ומשמשת לעתים קרובות להקלה בטווח קצר, כמפורט [9] ב-'The Journal of urology'.
• תרופות אנטיכולינרגיות: תרופות אלו מגדילות את הקיבולת של שלפוחית השתן ומפחיתות פעילות יתר. הן שימושית במקרים ספציפיים.
• שינויים באורח החיים: (1) צריכת נוזלים: הפחתת צריכת הנוזלים בערב יכולה להיות מועילה. (2) אימון שלפוחית השתן: עידוד מתן שתן סדיר בשעות היום יכול לשפר את יכולת השלפוחית והשליטה.
• תמיכה פסיכולוגית: עבור אנשים שאצלם קיים קשר בין התופעה למתח נפשי או לגורמים פסיכולוגיים אחרים, ייעוץ או טיפול נפשי יכולים להיות מועילים.
• טיפולים משולבים: שילוב של טיפולים התנהגותיים ותרופתיים מניב לעתים קרובות תוצאות טובות יותר, כפי שצוין [5] בכתב העת 'Child: care, health and development'.

 

ביבליוגרפיה

1. von Gontard, Alexander, Jon Heron, and Carol Joinson. "Family history of nocturnal enuresis and urinary incontinence: results from a large epidemiological study." The Journal of urology 185.6 (2011): 2303-2307.‏

 

2. Charalampous, Stavros, et al. "Bladder wall thickness and urodynamic correlation in children with primary nocturnal enuresis." Journal of pediatric urology 9.3 (2013): 334-338.‏

 

3. Cohen-Zrubavel, Vered, et al. "Sleep and sleepiness in children with nocturnal enuresis." Sleep 34.2 (2011): 191-194.‏

 

4. Warne, Naomi, et al. "Mental health problems, stressful life events and new-onset urinary incontinence in primary school-age children: a prospective cohort study." European Child & Adolescent Psychiatry (2023): 1-9.‏

 

5. Brown, M. L., A. W. Pope, and E. J. Brown. "Treatment of primary nocturnal enuresis in children: a review." Child: care, health and development 37.2 (2011): 153-160

 

6. von Gontard, Alexander, and Eberhard Kuwertz-Bröking. "The diagnosis and treatment of enuresis and functional daytime urinary incontinence." Deutsches Ärzteblatt International 116.16 (2019): 279.‏

 

7. Butler RJ, Heron J. The prevalence of infrequent bedwetting and nocturnal enuresis in childhood. A large British cohort. Scand J Urol Nephrol. 2008;42(3):257-264.

 

8. Gaonkar, Neha V., et al. "Prevalence of Nocturnal Enuresis in 6-15 Years School Children and its Awareness among Parents in Dharwad." Indian Journal of Physiotherapy & Occupational Therapy 12.3 (2018).‏

 

9. Leebeek-Groenewegen, A. N. J. A., et al. "Efficacy of desmopressin combined with alarm therapy for monosymptomatic nocturnal enuresis." The Journal of urology 166.6 (2001): 2456-2458.‏

 

10. Glazener, Cathryn MA, and Jonathan HC Evans. "Simple behavioural and physical interventions for nocturnal enuresis in children." Cochrane Database of Systematic Reviews 2 (2004).‏