היפרסומניה אידיופטית: גורמים, אבחון וטיפול
היפרסומניה – פירושה עודף או יתר שינה. אידיופטית – ממקור לא ידוע. חולים הסובלים מהיפרסומניה ישנים מספר שעות סביר בלילה, אך יש להם קושי להתעורר בבוקר והם מרגישים עייפות וישנוניות במהלך שעות היום.
בנוסף לצורך לישון בשעות היום, הסובלים מהיפרסומניה נוטים לישון כ-10 שעות או יותר במהלך היממה, ובבוקר מראים סימנים הדומים ליקיצה לאחר "שנת שיכורים". כיצד זה מתבטא? למשל בקושי גדול להתעורר והרגשת תשישות ובלבול שעלולה להימשך מספר שעות לאחר היקיצה.
מה גורם להיפרסומניה?
בתחום ההיפרסומניה האידיופטית קיימת ספרות מדעית מועטה. עם זאת, ההנחה היא שאין מדובר במחלה בפני עצמה אלא בשילוב של תסמינים שיכולים להיגרם כתוצאה מגורמים רבים ושונים.
אילו גורמים? למשל צריכה מופרזת או לקיחה בזמנים שגויים של תרופות ממריצות או משככי כאב, הפרעה מוחית שלא התגלתה (למשל רמות נמוכות של היסטמין), מצבים רפואיים הקשורים לשינה – למשל דום נשימה בשינה או הפרעה בשעון הביולוגי, זיהומים קלים בעקבות מחלות כמו שפעת או נזק מוחי, לוח זמנים לא סדיר ואי חשיפה לאור השמש.
לחצו לקריאה על דום נשימה בשינה
ועל טיפולים בדום נשימה בשינה
חלק מהחולים עם היפרסומניה עלולים לסבול מהפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חרדה ואפילו פסיכוזה.
אבחון של היפרסומניה
ישנו אתגר באבחון של היפרסומניה. שכן מרבית התהליך האבחוני הוא למעשה שלילה של מצבים אחרים כמו חוסר שינה, הפרעות בשנת הלילה, אינסומניה, קשיי שינה, הפרעה בשעון הביולוגי, והפרעות הקשורות לנשימה בשינה, למשל דום נשימה חסימתי.
בנוסף ייבדקו מצבים רפואיים אחרים כגון פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלת לב, אנמיה. כמו כן יהיה צורך לשלול מצב פסיכיאטרי כמו דיכאון או הפרעת חרדה כללית.
במידה והתסמינים נגרמים ממחלה או מתרופות מסוימות – אין מדובר בהיפרסומניה. לרוב יידרש אבחון במידה והיו לסובל תסמינים האופייניים להיפרסומניה במשך שלושה חודשים לפחות והם מפריעים במידה חמורה על התפקוד היומיומי שלו.
טיפול בהיפרסומניה
הטיפול בהיפרסומניה הוא פרטני ושונה מאוד בין מטופל למטופל. הגישה הטיפולית נובעת מהממצאים האיבחוניים.
טיפולים אופציונאליים כוללים: טיפול התנהגותי שמטרתו לווסת את שנת הלילה והיום, טיפול בשעון הביולוגי (מתן מלטונין, טיפול באור), תרופות נוגדות דיכאון, תרופות ממריצות – למשל מודפיניל או תרכובות דמויות אמפטמינים, תרופות ל-ADHD, טיפול הורמונאלי במידה והתגלה חוסר/עודף, טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), הימנעות מאלכוהול וקפה, וטיפול בהפרעות שינה אחרות במידה והתגלו.
לחצו לקריאה
על הפרעות שינה
היפרסומניה אידיופטית: גורמים, אבחון וטיפול
היפרסומניה – פירושה עודף או יתר שינה. אידיופטית – ממקור לא ידוע. חולים הסובלים מהיפרסומניה ישנים מספר שעות סביר בלילה, אך יש להם קושי להתעורר בבוקר והם מרגישים עייפות וישנוניות במהלך שעות היום.
בנוסף לצורך לישון בשעות היום, הסובלים מהיפרסומניה נוטים לישון כ-10 שעות או יותר במהלך היממה, ובבוקר מראים סימנים הדומים ליקיצה לאחר "שנת שיכורים". כיצד זה מתבטא? למשל בקושי גדול להתעורר והרגשת תשישות ובלבול שעלולה להימשך מספר שעות לאחר היקיצה.
מה גורם להיפרסומניה?
בתחום ההיפרסומניה האידיופטית קיימת ספרות מדעית מועטה. עם זאת, ההנחה היא שאין מדובר במחלה בפני עצמה אלא בשילוב של תסמינים שיכולים להיגרם כתוצאה מגורמים רבים ושונים.
אילו גורמים? למשל צריכה מופרזת או לקיחה בזמנים שגויים של תרופות ממריצות או משככי כאב, הפרעה מוחית שלא התגלתה (למשל רמות נמוכות של היסטמין), מצבים רפואיים הקשורים לשינה – למשל דום נשימה בשינה או הפרעה בשעון הביולוגי, זיהומים קלים בעקבות מחלות כמו שפעת או נזק מוחי, לוח זמנים לא סדיר ואי חשיפה לאור השמש.
לחצו לקריאה על דום נשימה בשינה
ועל טיפולים בדום נשימה בשינה
חלק מהחולים עם היפרסומניה עלולים לסבול מהפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חרדה ואפילו פסיכוזה.
אבחון של היפרסומניה
ישנו אתגר באבחון של היפרסומניה. שכן מרבית התהליך האבחוני הוא למעשה שלילה של מצבים אחרים כמו חוסר שינה, הפרעות בשנת הלילה, אינסומניה, קשיי שינה, הפרעה בשעון הביולוגי, והפרעות הקשורות לנשימה בשינה, למשל דום נשימה חסימתי.
בנוסף ייבדקו מצבים רפואיים אחרים כגון פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלת לב, אנמיה. כמו כן יהיה צורך לשלול מצב פסיכיאטרי כמו דיכאון או הפרעת חרדה כללית.
במידה והתסמינים נגרמים ממחלה או מתרופות מסוימות – אין מדובר בהיפרסומניה. לרוב יידרש אבחון במידה והיו לסובל תסמינים האופייניים להיפרסומניה במשך שלושה חודשים לפחות והם מפריעים במידה חמורה על התפקוד היומיומי שלו.
טיפול בהיפרסומניה
הטיפול בהיפרסומניה הוא פרטני ושונה מאוד בין מטופל למטופל. הגישה הטיפולית נובעת מהממצאים האיבחוניים.
טיפולים אופציונאליים כוללים: טיפול התנהגותי שמטרתו לווסת את שנת הלילה והיום, טיפול בשעון הביולוגי (מתן מלטונין, טיפול באור), תרופות נוגדות דיכאון, תרופות ממריצות – למשל מודפיניל או תרכובות דמויות אמפטמינים, תרופות ל-ADHD, טיפול הורמונאלי במידה והתגלה חוסר/עודף, טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), הימנעות מאלכוהול וקפה, וטיפול בהפרעות שינה אחרות במידה והתגלו.
לחצו לקריאה
על הפרעות שינה
