האתר הגדול והנצפה בישראל בתחום הפרעות שינה

אבחון וטיפול בנרקולפסיה

נרקולפסיה נחשבת למחלה נדירה הפוגעת בכ– 0.05% מהאוכלוסייה (יש הגורסים כי קיים תת אבחון). מאפייניה העיקריים הם ישנוניות והירדמויות לא צפויות, גם במהלך פעילות. אפיזודות אלה מתגברות במצבים אמוציונליים כמו כעס, בהלה, צחוק ופחד.

 

המילה נרקולפסיה מורכבת מ-2 מילים: ‘נרקו’ – שמשמעותה הרדמה או שינה (מהמילה נרקוזה) ו’לפסיה’ – שמשמעותה נפילה (משמשת גם במילה אפילפסיה).

 

תהליך האבחון

האבחנה הראשונית יכולה להתבצע בהסתמך על עייפות וישנוניות מופרזת במהלך שעות היום וקטפלקסיה (אובדן טונוס שרירים פתאומי). לאחר מכן סביר שהחולה יופנה למומחה לרפואת שינה להמשך בירור רפואי.

 

על מנת לבצע אבחון מסודר ואמין יש צורך, בין היתר, בבדיקה במעבדת שינה. המשמעות היא שהחולה יידרש לשהות לילה במעבדת שינה לצורך איסוף נתונים מתאימים ובחינתם על ידי רופא מומחה לשינה.

 

התהליך המקובל לאבחון נרקולפסיה ואומדן חומרת המחלה:

 

היסטוריה רפואית

שלב חשוב בתהליך הוא רישום היסטוריה רפואית מפורטת אודות השינה. לצורך כך יידרש החולה בין היתר למלא שאלון הנקרא ESS Epworth sleepiness scale של ארגון NIH. מטרת השאלון היא לבצע אומדן של מידת הישנוניות. למשל, החולה יתבקש לציין (בעזרת מספרים מ-0 עד 3) את הסבירות לכך שיירדם במצבים שונים. כגון: בזמן ישיבה רגועה לאחר ארוחת הבוקר או במהלך צפייה בטלוויזיה.

 

תיעוד דפוסי שינה

חלק מהרופאים יבקשו מהחולה לרשום יומן שינה מפורט במשך 7 או 14 יום. היומן יכלול את שעת הכניסה למיטה, התעוררויות במהלך הלילה ושעת היקיצה בבוקר. המטרה היא לאתר קשר בין דפוסי השינה של המטופל ומידת הערנות.

 

בדרך כלל, יצויד החולה באקטיגרף במקביל לרישום ביומן. האקטיגרף דומה במראהו לשעון יד, ומכיל חיישן תנועה. הוא מסוגל למדוד ולתעד באופן רציף פעילות ומנוחה. בכך מספק האקטיגרף מידע חיוני נוסף אודות זמני השינה והעירות.

 

פוליסומנוגרפיה

פוליסומנוגרפיה (פולי = הרבה, סומנו = שינה) היא בדיקת שינה המתבצעת במעבדת שינה. במהלכה נמדדים מגוון מדדים פיזיולוגיים ובהם: פעילות חשמלית מוחית (EEG), ריווי חמצן בדם, מתח טונוס שרירים, קצב לב, ניטור הנשימות, תנועות רגליים ועיניים. מדובר בבדיקה יקרה המחייבת שהייה של לילה במעבדה ולעתים היא אינה מייצגת נאמנה שינה טבעית בשל הסביבה החדשה.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלקריאה מורחבת על
הבדיקה – במעבדת שינה

 

בדיקת חביוני שינה

בדיקה זו מתבצעת גם היא במעבדת שינה. היא מתחילה בשנת לילה במעבדה בדומה לבדיקת פוליסומנוגרפיה רגילה וממשיכה עד למחרת בשעות אחר הצהריים. במהלך הבדיקה בשעות היום, זו יתבקש הנבדק לנסות להירדם 4 או 5 פעמים, בחדר חשוך, במרווחים של שעתיים.

 

מטרת הבדיקה היא למדוד את משך הזמן שלוקח לחולה להירדם במהלך שעות היום. חולי נרקולפסיה נוטים להירדם בקלות ולהיכנס לשנת חלום (שנת REM) במהירות רבה.

 

לסיכום

הבדיקות הללו ואחרות יאפשרו לרופא לשלול גורמים אופציונליים נוספים שעלולים לגרום לתסמינים מהם סובל החולה ובהם: דום נשימה חסימתי בשינה, הפרעות שינה הקשורות בתרופות הרגעה וחוסר שינה כרוני.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלקריאה על התסמינים
והגורמים ל- נרקולפסיה

 

טיפולים לנרקולפסיה

אין בנמצא מרפא למחלה, אך ניתן לשפר את מצב החולים ולהפחית את תדירות ועוצמת התסמינים באמצעות תרופות ושינויים באורך החיים.

 

תרופות

בין התרופות לנרקולפסיה ניתן למצוא את הבאות:

 

תרופות מעוררות (ממריצים) –

ממריצים הם תרופות הפועלות ומעוררות מערכת העצבית המרכזית (CNS) ומהווים טיפול קו ראשון לחולי נרקולפסיה. הממריצים מקלים ומפחיתים את רמת הישנוניות במהלך שעות היום. בין הממריצים הנפוצים למחלה זו ניתן למצוא את המודאפיניל (פרוביג’יל) וארמודפיניל (נביג’יל) המשמשים גם אנשים העובדים במשמרות וחולים הסובלים מדום נשימה בשינה.

 

מודאפיניל וארמודפיניל פחות ממכרים בהשוואה לממריצים מהסוג הישן וכמו כן אינם גורמים לתחושת ‘היי’ או ‘דאון’. תופעות הלוואי של תרופות אלה (אינן מופיעות בשכיחות גבוהה) כוללות הרגשת בחילה, חרדה וכאבי ראש.

 

חלק מהסובלים נזקקים לטיפול במתילפנידאט (חומר פסיכואקטיבי ממריץ) המוכר בשם המסחרי ‘ריטלין’ או ‘קונצרטה’ ומשמש גם לטיפול בהפרעות קשב. לצד יעילותן הרבה של התרופות הממריצות קיימת סכנת התמכרות. כמו כן הם לעתים גורמים לתופעות לוואי לא נעימות כמו דפיקות לב חזקות ורגזנות.

 

מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) או סרוטונין (SSRI) –

תרופות אלה, הפועלות על אחד או שניים מהמוליכים העצביים מקבוצת המונואמיניים, נרשמים לעתים תכופות לצורך דיכוי שנת REM והקלת תסמיני קטפלקסיה (חולשת שרירים פתאומית), שיתוק שינה והזיות היפנוגוגיות.

 

בין התרופות הללו נמצא הפלואוקסטין (שמות מסחריים: פרוזאק ופריזמה) וונלפאקסין (אפקסור, ויאפקס). לתרופות אלה בדרך כלל יש תופעות לוואי קלות, אם בכלל, כגון נדודי שינה, עלייה במשקל ועצירות.

 

נתרן אוקסיבט (קסירם) –

קסירם היא תרופה יעילה מאוד לטיפול בקטפלקסיה. התרופה משפרת את איכות שנת הלילה שלעתים קרובות ירודה בחולים עם נרקולפסיה. מינון גבוה של קסירם אף יכול להפחית את העייפות והנטייה לישון במהלך שעות היום.

 

לקסירם עלולות להתלוות תופעות לוואי, וביניהן החמרה במצב של הליכה בשינה, הרטבת לילה ובחילות. שילוב של נתרן אוקסיבט עם תרופות שינה נוספות, תרופות נרקוטיות ואלכוהול עלולות להוביל לקושי נשימתי, איבוד הכרה ותמותה.

 

תרופות טריציקליות (TCAs) –

מכונות גם תרופות נגד דיכאון מהדור הישן. הן כוללות את הקלומיפרניל, דוקספין, פרוטריפטילין ואימיפרמין. תרופות אלה פחות בטוחות לשימוש ועלולות לגרום למוות במינון גבוה וכן עלולות לגרום תופעות לוואי רבות וקשות יותר מנוגדי הדיכאון החדשים כגון: פה יבש, סחרחורת, עצירות, טשטוש ראייה, דיליריום ועוד.

 

לתשומת לבכם!

יש ליידע את הרופא המטפל במידה וקיימות מחלות רקע כגון סכרת או מחלת לב שבגינן אתם נוטלים תרופות על מנת למנוע אינטראקציה עם התרופות לנרקולפסיה. כמו כן, קיימות תרופות ללא מרשם (OTC), ביניהן תרופות המשמשות לאלרגיות והצטננות, שאחת מתופעות הלוואי שלהם היא ישנוניות. סביר להניח שהרופא ינחה אתכם להפסיק את השימוש בתרופות אלה.

 

שינויים באורח החיים ותרופות ביתיות

קיימת חשיבות רבה לביצוע שינויים באורח החיים בכל הקשור להתמודדות עם התסמינים של נרקולפסיה. בין היתר, אתם עשויים להפיק תועלת מהצעדים הבאים:

1. לוח זמנים – הקפידו על לוח זמנים קבוע של שינה. כלומר היכנסו למיטה והתעוררו בכל יום באותה שעה. כולל סופי שבוע וחגים.

2. נמנום – קבעו לעצמם זמנים קבועים לתנומות קצרות(בנות 20-30 דקות) במהלך היום. תנומות אלה עשויות לגרום לך הרגשת רעננות ולהפחית את הרצון לישון למשך מספר שעות. שימו לב, חלק מהחולים יזדקקו לתנומות ארוכות או קצרות יותר. לכן יש צורך בניסוי וטעייה.

3. פעילות גופנית – הקפידו על ביצוע פעילות גופנית סדירה ומתונה (לא להגזים!) עד 5 שעות טרם מועד השינה. יכולה להיות לכך השפעה מיטיבה על הערנות ביום והשינה בלילה.

4. אלכוהול וניקוטין – כדאי להימנע משימוש באלכוהול וניקוטין, בעיקר לקראת שעות הערב והלילה. עלולה להיות לכך השפעה שלילית על חומרת התסמינים.

אבחון וטיפול בנרקולפסיה

נרקולפסיה נחשבת למחלה נדירה הפוגעת בכ– 0.05% מהאוכלוסייה (יש הגורסים כי קיים תת אבחון). מאפייניה העיקריים הם ישנוניות והירדמויות לא צפויות, גם במהלך פעילות. אפיזודות אלה מתגברות במצבים אמוציונליים כמו כעס, בהלה, צחוק ופחד.

 

המילה נרקולפסיה מורכבת מ-2 מילים: ‘נרקו’ – שמשמעותה הרדמה או שינה (מהמילה נרקוזה) ו’לפסיה’ – שמשמעותה נפילה (משמשת גם במילה אפילפסיה).

 

תהליך האבחון

האבחנה הראשונית יכולה להתבצע בהסתמך על עייפות וישנוניות מופרזת במהלך שעות היום וקטפלקסיה (אובדן טונוס שרירים פתאומי). לאחר מכן סביר שהחולה יופנה למומחה לרפואת שינה להמשך בירור רפואי.

 

על מנת לבצע אבחון מסודר ואמין יש צורך, בין היתר, בבדיקה במעבדת שינה. המשמעות היא שהחולה יידרש לשהות לילה במעבדת שינה לצורך איסוף נתונים מתאימים ובחינתם על ידי רופא מומחה לשינה.

 

התהליך המקובל לאבחון נרקולפסיה ואומדן חומרת המחלה:

 

היסטוריה רפואית

שלב חשוב בתהליך הוא רישום היסטוריה רפואית מפורטת אודות השינה. לצורך כך יידרש החולה בין היתר למלא שאלון הנקרא ESS Epworth sleepiness scale של ארגון NIH. מטרת השאלון היא לבצע אומדן של מידת הישנוניות. למשל, החולה יתבקש לציין (בעזרת מספרים מ-0 עד 3) את הסבירות לכך שיירדם במצבים שונים. כגון: בזמן ישיבה רגועה לאחר ארוחת הבוקר או במהלך צפייה בטלוויזיה.

 

תיעוד דפוסי שינה

חלק מהרופאים יבקשו מהחולה לרשום יומן שינה מפורט במשך 7 או 14 יום. היומן יכלול את שעת הכניסה למיטה, התעוררויות במהלך הלילה ושעת היקיצה בבוקר. המטרה היא לאתר קשר בין דפוסי השינה של המטופל ומידת הערנות.

 

בדרך כלל, יצויד החולה באקטיגרף במקביל לרישום ביומן. האקטיגרף דומה במראהו לשעון יד, ומכיל חיישן תנועה. הוא מסוגל למדוד ולתעד באופן רציף פעילות ומנוחה. בכך מספק האקטיגרף מידע חיוני נוסף אודות זמני השינה והעירות.

 

פוליסומנוגרפיה

פוליסומנוגרפיה (פולי = הרבה, סומנו = שינה) היא בדיקת שינה המתבצעת במעבדת שינה. במהלכה נמדדים מגוון מדדים פיזיולוגיים ובהם: פעילות חשמלית מוחית (EEG), ריווי חמצן בדם, מתח טונוס שרירים, קצב לב, ניטור הנשימות, תנועות רגליים ועיניים. מדובר בבדיקה יקרה המחייבת שהייה של לילה במעבדה ולעתים היא אינה מייצגת נאמנה שינה טבעית בשל הסביבה החדשה.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלקריאה מורחבת על
הבדיקה – במעבדת שינה

 

בדיקת חביוני שינה

בדיקה זו מתבצעת גם היא במעבדת שינה. היא מתחילה בשנת לילה במעבדה בדומה לבדיקת פוליסומנוגרפיה רגילה וממשיכה עד למחרת בשעות אחר הצהריים. במהלך הבדיקה בשעות היום, זו יתבקש הנבדק לנסות להירדם 4 או 5 פעמים, בחדר חשוך, במרווחים של שעתיים.

 

מטרת הבדיקה היא למדוד את משך הזמן שלוקח לחולה להירדם במהלך שעות היום. חולי נרקולפסיה נוטים להירדם בקלות ולהיכנס לשנת חלום (שנת REM) במהירות רבה.

 

לסיכום

הבדיקות הללו ואחרות יאפשרו לרופא לשלול גורמים אופציונליים נוספים שעלולים לגרום לתסמינים מהם סובל החולה ובהם: דום נשימה חסימתי בשינה, הפרעות שינה הקשורות בתרופות הרגעה וחוסר שינה כרוני.

 

מידע נוסף והמשך קריאהלקריאה על התסמינים
והגורמים ל- נרקולפסיה

 

טיפולים לנרקולפסיה

אין בנמצא מרפא למחלה, אך ניתן לשפר את מצב החולים ולהפחית את תדירות ועוצמת התסמינים באמצעות תרופות ושינויים באורך החיים.

 

תרופות

בין התרופות לנרקולפסיה ניתן למצוא את הבאות:

 

תרופות מעוררות (ממריצים) –

ממריצים הם תרופות הפועלות ומעוררות מערכת העצבית המרכזית (CNS) ומהווים טיפול קו ראשון לחולי נרקולפסיה. הממריצים מקלים ומפחיתים את רמת הישנוניות במהלך שעות היום. בין הממריצים הנפוצים למחלה זו ניתן למצוא את המודאפיניל (פרוביג’יל) וארמודפיניל (נביג’יל) המשמשים גם אנשים העובדים במשמרות וחולים הסובלים מדום נשימה בשינה.

 

מודאפיניל וארמודפיניל פחות ממכרים בהשוואה לממריצים מהסוג הישן וכמו כן אינם גורמים לתחושת ‘היי’ או ‘דאון’. תופעות הלוואי של תרופות אלה (אינן מופיעות בשכיחות גבוהה) כוללות הרגשת בחילה, חרדה וכאבי ראש.

 

חלק מהסובלים נזקקים לטיפול במתילפנידאט (חומר פסיכואקטיבי ממריץ) המוכר בשם המסחרי ‘ריטלין’ או ‘קונצרטה’ ומשמש גם לטיפול בהפרעות קשב. לצד יעילותן הרבה של התרופות הממריצות קיימת סכנת התמכרות. כמו כן הם לעתים גורמים לתופעות לוואי לא נעימות כמו דפיקות לב חזקות ורגזנות.

 

מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) או סרוטונין (SSRI) –

תרופות אלה, הפועלות על אחד או שניים מהמוליכים העצביים מקבוצת המונואמיניים, נרשמים לעתים תכופות לצורך דיכוי שנת REM והקלת תסמיני קטפלקסיה (חולשת שרירים פתאומית), שיתוק שינה והזיות היפנוגוגיות.

 

בין התרופות הללו נמצא הפלואוקסטין (שמות מסחריים: פרוזאק ופריזמה) וונלפאקסין (אפקסור, ויאפקס). לתרופות אלה בדרך כלל יש תופעות לוואי קלות, אם בכלל, כגון נדודי שינה, עלייה במשקל ועצירות.

 

נתרן אוקסיבט (קסירם) –

קסירם היא תרופה יעילה מאוד לטיפול בקטפלקסיה. התרופה משפרת את איכות שנת הלילה שלעתים קרובות ירודה בחולים עם נרקולפסיה. מינון גבוה של קסירם אף יכול להפחית את העייפות והנטייה לישון במהלך שעות היום.

 

לקסירם עלולות להתלוות תופעות לוואי, וביניהן החמרה במצב של הליכה בשינה, הרטבת לילה ובחילות. שילוב של נתרן אוקסיבט עם תרופות שינה נוספות, תרופות נרקוטיות ואלכוהול עלולות להוביל לקושי נשימתי, איבוד הכרה ותמותה.

 

תרופות טריציקליות (TCAs) –

מכונות גם תרופות נגד דיכאון מהדור הישן. הן כוללות את הקלומיפרניל, דוקספין, פרוטריפטילין ואימיפרמין. תרופות אלה פחות בטוחות לשימוש ועלולות לגרום למוות במינון גבוה וכן עלולות לגרום תופעות לוואי רבות וקשות יותר מנוגדי הדיכאון החדשים כגון: פה יבש, סחרחורת, עצירות, טשטוש ראייה, דיליריום ועוד.

 

לתשומת לבכם!

יש ליידע את הרופא המטפל במידה וקיימות מחלות רקע כגון סכרת או מחלת לב שבגינן אתם נוטלים תרופות על מנת למנוע אינטראקציה עם התרופות לנרקולפסיה. כמו כן, קיימות תרופות ללא מרשם (OTC), ביניהן תרופות המשמשות לאלרגיות והצטננות, שאחת מתופעות הלוואי שלהם היא ישנוניות. סביר להניח שהרופא ינחה אתכם להפסיק את השימוש בתרופות אלה.

 

שינויים באורח החיים ותרופות ביתיות

קיימת חשיבות רבה לביצוע שינויים באורח החיים בכל הקשור להתמודדות עם התסמינים של נרקולפסיה. בין היתר, אתם עשויים להפיק תועלת מהצעדים הבאים:

1. לוח זמנים – הקפידו על לוח זמנים קבוע של שינה. כלומר היכנסו למיטה והתעוררו בכל יום באותה שעה. כולל סופי שבוע וחגים.

2. נמנום – קבעו לעצמם זמנים קבועים לתנומות קצרות(בנות 20-30 דקות) במהלך היום. תנומות אלה עשויות לגרום לך הרגשת רעננות ולהפחית את הרצון לישון למשך מספר שעות. שימו לב, חלק מהחולים יזדקקו לתנומות ארוכות או קצרות יותר. לכן יש צורך בניסוי וטעייה.

3. פעילות גופנית – הקפידו על ביצוע פעילות גופנית סדירה ומתונה (לא להגזים!) עד 5 שעות טרם מועד השינה. יכולה להיות לכך השפעה מיטיבה על הערנות ביום והשינה בלילה.

4. אלכוהול וניקוטין – כדאי להימנע משימוש באלכוהול וניקוטין, בעיקר לקראת שעות הערב והלילה. עלולה להיות לכך השפעה שלילית על חומרת התסמינים.

מאמרים אחרונים

הוסיפו תגובה חדשה

avatar
  הרשמה  
הודעה על