קלונקס לשינה
קלונקס הוא אחד השמות המסחריים של החומר הפעיל קלונאזפאם, המשתייך לקבוצת הבנזודיאזפינים. לתרופות ממשפחה זו יש השפעה מרגיעה ומשרה שינה.
הקלונקס משמש לטיפול בנדודי שינה (אינסומניה) ללא התוויה, התקפי פאניקה, חרדה, והפרעות תנועה (אקטיזיה).
בדומה לכדורים ממשפחת הבנזודיאזפינים, גם לקלונקס יש השפעה נוגדת פרכוסים ולכן הוא אפקטיבי במניעת התקפים של אפילפסיה ועוויתות שרירים.
הקלונקס נלקח באמצעות בליעה (כדור) ותחילת השפעתו היא כ-30 דקות עד שעה לאחר הבליעה. משך ההשפעה הוא בין 6 ל-12 שעות.
טיפול בקלונקס לנדודי שינה
תרופה מעודדת שינה
יש מספר סוגי תרופות אשר נרשמות עבור אנשים עם הפרעות שינה, אך לא פותחו במקור עבור הפרעות אלו. משפחת הבנזודיאזפינים נמנית עם הנפוצים שבהם מאחר וקבוצה זו מעודדת שינה.
טיפול מחוץ להתוויה
הקלונקס, שכאמור נמנה על משפחה זו, לא אושר על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) למטרת טיפול באינסומניה (נדודי שינה). לכן רופאים רושמים את הטיפול בקלונקס מחוץ להתוויות שנקבעו להם.
תופעת לוואי מועילה
הבנזודיאזפינים נרשמים באופן רשמי להפרעות חרדה, כאשר הקלונקס נרשם כחלק מהטיפול להתקפים שקשורים לאפילפסיה. באופן פרדוקסלי, הסיבה לשימוש בקלונקס לנדודי שינה היא דווקא תופעת הלוואי שלו – הרגשת נמנום.
בטווח הקצר
תופעות לוואי של קלונקס עלולות לכלול: פגיעה בקואורדינציה, הרגשת נמנום, סחרחורות, הפרעות בדיבור, רוגז, עצירות או שלשול, הרגשת בחילה, דיכאון, מיגרנה, קושי במתן שתן, צמרמורת, כאבי בטן, נטייה לשכוח דברים, הפרעות שינה, נשירת שיער ועוד.
אצל מרבית המטופלים יפחתו תופעות הלוואי הללו לאחר ימים ספורים.
בטווח הארוך
תופעות לוואי בשימוש ארוך טווח עלולות להיות עמידות לקלונקס, תלות, וסימפטומים הקשורים להפסקת הקלונקס בבת אחת (גמילה). התלות מתרחשת אצל כשליש מהמטופלים שנוטלים קלונקס ליותר מחודש.
אצל אנשים שסובלים מדיכאון, נטילת קלונקס עלולה להגביר את סכנת ההתאבדות. שימוש במהלך הריון עלול לפגוע בעובר.
לחצו לצפייה בשאלות
ותשובות מומחים על – קלונקס
קלונקס בהריון
ככלל מומלץ שלא לקחת קלונקס בהריון. עם זאת, שימוש בקלונקס במהלך הריון נעשה רק במידה והתועלת עולה על הסיכון לעובר.
תינוק שנולד לאם שלקחה קלונקס בהריון עלול להיות בסיכון לפתח תסמיני גמילה. היו דיווחים על קשיי נשימה והאכלה והיפותרמיה אצל ילדים שנולדו לאימהות שלקחו בנזודיאזפינים (קלונקס) במהלך ההיריון.
קלונקס לשינה
קלונקס הוא אחד השמות המסחריים של החומר הפעיל קלונאזפאם, המשתייך לקבוצת הבנזודיאזפינים. לתרופות ממשפחה זו יש השפעה מרגיעה ומשרה שינה.
קלונקס משמש לטיפול בנדודי שינה (אינסומניה) ללא התוויה, התקפי פאניקה, חרדה, והפרעות תנועה (אקטיזיה). בדומה לכדורים ממשפחת הבנזודיאזפינים, גם לקלונקס יש השפעה נוגדת פרכוסים ולכן הוא אפקטיבי במניעת התקפים של אפילפסיה ועוויתות שרירים.
קלונקס נלקח באמצעות בליעה (כדור) ותחילת השפעתו היא כ-30 דקות עד שעה לאחר הבליעה. משך ההשפעה הוא בין 6 ל-12 שעות.
טיפול בקלונקס לנדודי שינה
תרופה מעודדת שינה
יש מספר סוגי תרופות אשר נרשמות עבור אנשים עם הפרעות שינה, אך לא פותחו במקור עבור הפרעות אלו. משפחת הבנזודיאזפינים נמנית עם הנפוצים שבהם מאחר וקבוצה זו מעודדת שינה.
טיפול מחוץ להתוויה
הקלונקס, שכאמור נמנה על משפחה זו, לא אושר על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) למטרת טיפול באינסומניה (נדודי שינה). לכן רופאים רושמים את הטיפול בקלונקס מחוץ להתוויות שנקבעו להם.
תופעת לוואי מועילה
הבנזודיאזפינים נרשמים באופן רשמי להפרעות חרדה, כאשר הקלונקס נרשם כחלק מהטיפול להתקפים שקשורים לאפילפסיה. באופן פרדוקסלי, הסיבה לשימוש בקלונקס לנדודי שינה היא דווקא תופעת הלוואי שלו – הרגשת נמנום.
תופעות לוואי
בטווח הקצר
תופעות לוואי של קלונקס עלולות לכלול: פגיעה בקואורדינציה, הרגשת נמנום, סחרחורות, הפרעות בדיבור, רוגז, עצירות או שלשול, הרגשת בחילה, דיכאון, מיגרנה, קושי במתן שתן, צמרמורת, כאבי בטן, נטייה לשכוח דברים, הפרעות שינה, נשירות שיער ועוד.
אצל מרבית המטופלים יפחתו תופעות הלוואי הללו לאחר ימים ספורים.
בטווח הארוך
תופעות לוואי בשימוש ארוך טווח עלולות להיות עמידות לקלונקס, תלות, וסימפטומים הקשורים להפסקת הקלונקס בבת אחת (גמילה). התלות מתרחשת אצל כשליש מהמטופלים שנוטלים קלונקס ליותר מחודש.
אצל אנשים שסובלים מדיכאון, נטילת קלונקס עלולה להגביר את סכנת ההתאבדות. שימוש במהלך הריון עלול לפגוע בעובר.
לחצו לצפייה בשאלות
ותשובות מומחים על – קלונקס
קלונקס בהריון
ככלל מומלץ שלא לקחת קלונקס בהריון. עם זאת, שימוש בקלונקס במהלך הריון נעשה רק במידה והתועלת עולה על הסיכון לעובר.
תינוק שנולד לאם שלקחה קלונקס בהריון עלול להיות בסיכון לפתח תסמיני גמילה. היו דיווחים על קשיי נשימה והאכלה והיפותרמיה אצל ילדים שנולדו לאימהות שלקחו בנזודיאזפינים (קלונקס) במהלך ההיריון.
החלתתי לקחת קלונקס בשבוע האחרון בגלל בעיות שינה: אני ישנה כארבע שעות בלילה בלבד.
ה00000000000000.מינון שרשם הרופא היה 0.5מ"ג.
בלילה הראשון אכן ישנתי כ7 שעות אולם היו ל תופעות לואי של חוסר קואורדינציה לכמה שעות. לכן בלילה השני לקיתי רק חצי כדור וזה היה מצוין. ספרתי את זנ לרופא והוא אישר את החלטתי .אלא, שמאז, במשך כמה ימים- המשכתי לישון ארבע שעות בלבד ולכן העליתי את המינון ל.0.375מ"ג ללא הקלה.
הבקר ב5:00 לקחתי בטעות עוד כדור שלם של 0.5מ"ג. לא הצלחתי להקיא אותו. דברתי עם רופא נטלי שהרגיע אותי אבל בקש שאעקב אחר לחץ הדם. 125/81 דופק 66. – נורמלי עבורי0 -. מה אני יכולה לעשות? פשוס לתת לזה לעבור?
אני חולת גלאוקומה ולוקחת טיפות עיניים:
סימברינזה- ארבע פעמים ביום
פילוקרפין ארבע פעמים ביום
V-Optic=TIMOLOL 29/M COL 0.5% 5ML – פעם בצהרים
: XALACOM COL .
כמו כן- אלטרוקסין 100מ"
ליויאל
ANSOPRAZOLE 30MG CAP
בינתיים עברו כבר שעה ורבע. אני חושבת שאהיה בסדר. תודה
שלום ורד,
אני שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב יותר כעת, ונשמע שאת מתנהלת באופן אחראי. הנה כמה נקודות שיכולות להרגיע ולסייע בהתמודדות:
1. מינון קלונקס והתגובה שלך
נטילת מינון נוסף של 0.5 מ"ג קלונקס בטעות, לאחר שכבר נטלת חצי כדור, לרוב אינה מסוכנת אצל אדם בוגר ובריא.
תופעות לוואי אפשריות כמו עייפות, ישנוניות, או חוסר קואורדינציה עלולות להופיע, אך הן חולפות לרוב תוך מספר שעות.
2. מה אפשר לעשות עכשיו?
תני לזה לעבור: כיוון שאת חשה טוב והמדדים (לחץ דם ודופק) תקינים, אין צורך בפעולה מיוחדת. פשוט תני לזמן לעשות את שלו והימנעי מפעילויות הדורשות ריכוז או ערנות (כמו נהיגה) עד שההשפעה תחלוף.
שתייה מרובה: שתייה מספקת של מים עשויה לעזור לגוף לעבד את התרופה.
מעקב: המשיכי לעקוב אחר תחושתך ובמידת הצורך מדדי לחץ הדם והדופק. אם את מרגישה שינוי חריג (עייפות קיצונית, קושי לנשום, או בלבול חריג), פני לרופא.
3. שילוב עם גלאוקומה והתרופות האחרות
קלונקס בדרך כלל בטוח לשימוש בחולי גלאוקומה, אך יש לשים לב אם יש החמרה בתחושת הלחץ בעיניים או תסמינים חריגים אחרים. התרופות שאת נוטלת לטיפול בגלאוקומה אינן מתנגשות עם קלונקס, אך מומלץ תמיד לעדכן את הרופא המטפל.
4. למניעת מקרים עתידיים
שמרי על שגרה מסודרת: היצמדות למינון קבוע ולשעה קבועה לנטילת התרופה יכולה לעזור למנוע טעויות.
כתבי תזכורת: תוכלי לכתוב ביומן או לשים תזכורת בטלפון לאחר נטילת התרופה.
לסיכום, אין סיבה לדאגה אם את מרגישה טוב, והתרופה תתפוגג עם הזמן. המשיכי לעקוב אחר התחושות שלך, ומומלץ לשתף את הרופא המטפל שלך כדי לוודא שהטיפול הנוכחי מותאם לצרכים שלך.
מאחלת לך לילות שקטים ובריאות טובה!