קלונקס לפאראסומניה של שנת חלום (RBD)
לפי מחקר שפורסם ב-Sleep Medicine, ייתכן שקלונקס (קלונאזפאם) אינו הטיפול היעיל ביותר עבור פאראסומניה של שנת חלום (RBD). נסקור כאן את מהלך המחקר, תוצאותיו ומסקנות.
מהי פאראסומניה של שנת חלום?
פאראסומניה של שנת חלום ובלעז: REM sleep behavior disorder – RBD, היא הפרעת שינה המתבטאת בפעילות מוטורית חריגה בזמן שנת חלום (REM). כאשר האדם הסובל מ-RBD מתעורר במהלך החלום, הוא זוכר שהתכנים בחלום תואמים את התנהגותו המוטורית.
הגורם להפרעת שינה זו הוא ליקוי במנגנונים האחראים לשיתוק שרירים בזמן שנת חלום. השכיחות של RBD אינה ידועה אולם נמצא שאצל 3/4 מהסובלים יש גם תנועות רגליים מחזוריות בזמן השינה.
קלונקס כטיפול המומלץ
קלונקס ידוע כטיפול המומלץ הראשוני בהפרעת שינה RBD (טיפול קו ראשון). זאת לאור יכולתו להפחית התנהגות העלולה לגרום פציעות.
עם זאת, יש מחסור באמצעים כמותיים למדידת התגובה הטיפולית עבור הסימפטומים ההתנהגותיים והסימפטומים הקשורים לחלום.
מחקר בחולים שטופלו בקלונקס
במטרה לשפר את תגובת החולה לטיפול, בוצע מחקר (1) פרוספקטיבי (שיעור התפתחות מחלה תוך השוואתה לקבוצות אנשים החשופים לגורם סיכון).
בחינת שינויים אופייניים
זאת על מנת כדי לבחון שינויים אופייניים בתכונות הקליניות והפוליסומנוגרפיות (פולי – הרבה, סומנו – שינה, כלומר בדיקת משתנים גופניים רבים בזמן השינה) של RBD בקרב חולים שטופלו בקלונקס.
מהלך המחקר
הנבדקים במחקר כללו 39 חולים עם RBD ממקור אידיופטי (לא ידוע): 74.4% זכרים, גיל אבחון ממוצע 68.3 ± 7.8 שנים. הנבדקים לא קיבלו טיפול תרופתי ל- RBD טרם המחקר, כמו כן לא אובחנה אצלם כל הפרעה נוירולוגית.
קלונקס ניתן כטיפול קו ראשון לכל הנבדקים, ובוצע המשך מעקב של 28.8 ± 13.3 חודשים. כל הנבדקים עברו לפחות לילה אחד של פוליסומנוגרפיית וידאו עם הקלטה אור-קולית בתחילת המחקר (לפני הטיפול),
כמו כן כל הנבדקים השלימו מעקב פולסומנוגרפי (PSG) שכלל: אלקטרואנצפלוגרמה (EEG), אלקטרומגראם (EMG) של שריר המנטליס, שריר פושט אצבעות דו צדדי, אלקטרוקולוגרמה דו-צדדית (EOG), אלקטרו-קרדיוגרמה (ECG), השריר השוקתי הקדמי דו צדדי, זרימת אוויר, מאמץ נשימתי, חמצן רווי (SaO2); קול נשימה ופוזיציה של הגוף.
תוצאות
מבין 39 המשתתפים, 8 פיתחו הפרעה ניוונית במהלך המעקב, ו -17 אובחנו עם דום נשימה בשינה – כאשר 10 מתוכם דיווחו על שימוש קבוע ב- CPAP. המינון הממוצע הראשוני של קלונקס בקרב הנבדקים היה 0.43 מ"ג, ו- 27 נבדקים המשיכו עם קלונקס במעקב.
10 משתתפים הפסיקו קלונקס בגלל תופעות לוואי, שכללו ישנוניות במהלך היום (6 נבדקים), וסימפטומים מתמשכים של ותסמיני RBD מתמשכים (4 נבדקים). 2 משתתפים לא קיבלו כל טיפול.
לפני ואחרי הטיפול בקלונקס, היו נתוני הפולסומנוגרפיה זמינים עבור 29 נבדקים (מתוך 39). ציון תלוי חלום נמצא קשור באופן מובהק למדד תנועה תקופתי (PLMI), בעוד שקשרים משמעותיים נצפו בין תת-ציון התנהגותי לבין סך כל פעילות ה-REM הקשורה לפעילות EMG ו- tonic REMREEA. תת-הציון ההתנהגותי היה גם כמעט מתואם עם גיל הופעת התקף ה-RBD ו REMREEA –הדרגתי.
הנבדקים קיבלו ציון נמוך משמעותי בסקאלת RBDQ-3M הכוללת, בתת סקאלה של תלויי חלום, תת סקאלה התנהגותית, ו- Epworth Sleepiness Scale (ESS) לאחר הטיפול. נמצאה עלייה משמעותית בשינה שלב 2 לא נצפה שינוי משמעותי בנמנום במהלך שעות היום, ושימוש ב- CPAP לא השפיע על ניקוד ה- ESS.
דיון ומסקנות
לאחר הטיפול בקלונקס, נצפתה ירידה משמעותית בתדירות הסיוטים והחלומות שכללו תכנים מעוררי בעתה / אלימים. בנוסף הייתה ירידה בצעקות ובכי, תנועות הגפיים, נפילה מהמיטה, התנהגויות מזיקות העלולות לגרום לפציעה עצמית או לשותף/ה למיטה, ולפציעות הקשורות לשינה.
תגובה לטיפול דווחה בקרב 66.7% מהנבדקים, כאשר 33.3% עדיין דיווחו על התנהגויות מזיקות שעלולות לגרום פציעות עם תדירות משתנה. נבדקים שאצלם הופיע ה-RBD בגיל צעיר יותר ואלה שנלווה גם דום נשימה בשינה נטו להגיב פחות לטיפול בקלונקס.
לא נצפה קשר בין תגובה טיפולית, חומרת תסמיני RBD, הפרעות פסיכיאטריות נלוות או התפתחות של ניוון עצביים.
לסיכום, קלונקס שיפר RBD, אולם סימפטומים נלווים היו נפוצים. מחברי המאמר גורסים כי טיפולים יעילים יותר או נלווים עשויים להיות זמינים ויש לחקור אותם כדי להגיע לניהול קליני טוב יותר של RBD.
לחצו קריאה מורחבת
על – הטיפול בקלונקס לשינה
ביבליוגרפיה
- Kirstie N. Anderson, MB.BS., D.Phil.1 and John M. Shneerson, M.A., D.M.2, Drug Treatment of REM Sleep Behavior Disorder: the Use of Drug Therapies Other Than Clonazepam. PubMed, 2009 Jun 15; 5(3): 235–239.
קלונקס לפאראסומניה של שנת חלום (RBD)
לפי מחקר שפורסם ב-Sleep Medicine, ייתכן שקלונקס (קלונאזפאם) אינו הטיפול היעיל ביותר עבור פאראסומניה של שנת חלום (RBD). נסקור כאן את מהלך המחקר, תוצאותיו ומסקנות.
מהי פאראסומניה של שנת חלום?
פאראסומניה של שנת חלום ובלעז: REM sleep behavior disorder – RBD, היא הפרעת שינה המתבטאת בפעילות מוטורית חריגה בזמן שנת חלום (REM). כאשר האדם הסובל מ-RBD מתעורר במהלך החלום, הוא זוכר שהתכנים בחלום תואמים את התנהגותו המוטורית.
הגורם להפרעת שינה זו הוא ליקוי במנגנונים האחראים לשיתוק שרירים בזמן שנת חלום. השכיחות של RBD אינה ידועה אולם נמצא שאצל 3/4 מהסובלים יש גם תנועות רגליים מחזוריות בזמן השינה.
קלונקס כטיפול המומלץ
קלונקס ידוע כטיפול המומלץ הראשוני בהפרעת שינה RBD (טיפול קו ראשון). זאת לאור יכולתו להפחית התנהגות העלולה לגרום פציעות.
עם זאת, יש מחסור באמצעים כמותיים למדידת התגובה הטיפולית עבור הסימפטומים ההתנהגותיים והסימפטומים הקשורים לחלום.
מחקר בחולים שטופלו בקלונקס
במטרה לשפר את תגובת החולה לטיפול, בוצע מחקר (1) פרוספקטיבי (שיעור התפתחות מחלה תוך השוואתה לקבוצות אנשים החשופים לגורם סיכון).
בחינת שינויים אופייניים
זאת על מנת כדי לבחון שינויים אופייניים בתכונות הקליניות והפוליסומנוגרפיות (פולי – הרבה, סומנו – שינה, כלומר בדיקת משתנים גופניים רבים בזמן השינה) של RBD בקרב חולים שטופלו בקלונקס.
מהלך המחקר
הנבדקים במחקר כללו 39 חולים עם RBD ממקור אידיופטי (לא ידוע): 74.4% זכרים, גיל אבחון ממוצע 68.3 ± 7.8 שנים. הנבדקים לא קיבלו טיפול תרופתי ל- RBD טרם המחקר, כמו כן לא אובחנה אצלם כל הפרעה נוירולוגית.
קלונקס ניתן כטיפול קו ראשון לכל הנבדקים, ובוצע המשך מעקב של 28.8 ± 13.3 חודשים. כל הנבדקים עברו לפחות לילה אחד של פוליסומנוגרפיית וידאו עם הקלטה אור-קולית בתחילת המחקר (לפני הטיפול),
כמו כן כל הנבדקים השלימו מעקב פולסומנוגרפי (PSG) שכלל: אלקטרואנצפלוגרמה (EEG), אלקטרומגראם (EMG) של שריר המנטליס, שריר פושט אצבעות דו צדדי, אלקטרוקולוגרמה דו-צדדית (EOG), אלקטרו-קרדיוגרמה (ECG), השריר השוקתי הקדמי דו צדדי, זרימת אוויר, מאמץ נשימתי, חמצן רווי (SaO2); קול נשימה ופוזיציה של הגוף.
תוצאות
מבין 39 המשתתפים, 8 פיתחו הפרעה ניוונית במהלך המעקב, ו -17 אובחנו עם דום נשימה בשינה – כאשר 10 מתוכם דיווחו על שימוש קבוע ב- CPAP. המינון הממוצע הראשוני של קלונקס בקרב הנבדקים היה 0.43 מ"ג, ו- 27 נבדקים המשיכו עם קלונקס במעקב.
10 משתתפים הפסיקו קלונקס בגלל תופעות לוואי, שכללו ישנוניות במהלך היום (6 נבדקים), וסימפטומים מתמשכים של ותסמיני RBD מתמשכים (4 נבדקים). 2 משתתפים לא קיבלו כל טיפול.
לפני ואחרי הטיפול בקלונקס, היו נתוני הפולסומנוגרפיה זמינים עבור 29 נבדקים (מתוך 39). ציון תלוי חלום נמצא קשור באופן מובהק למדד תנועה תקופתי (PLMI), בעוד שקשרים משמעותיים נצפו בין תת-ציון התנהגותי לבין סך כל פעילות ה-REM הקשורה לפעילות EMG ו- tonic REMREEA. תת-הציון ההתנהגותי היה גם כמעט מתואם עם גיל הופעת התקף ה-RBD ו REMREEA –הדרגתי.
הנבדקים קיבלו ציון נמוך משמעותי בסקאלת RBDQ-3M הכוללת, בתת סקאלה של תלויי חלום, תת סקאלה התנהגותית, ו- Epworth Sleepiness Scale (ESS) לאחר הטיפול. נמצאה עלייה משמעותית בשינה שלב 2 לא נצפה שינוי משמעותי בנמנום במהלך שעות היום, ושימוש ב- CPAP לא השפיע על ניקוד ה- ESS.
דיון ומסקנות
לאחר הטיפול בקלונקס, נצפתה ירידה משמעותית בתדירות הסיוטים והחלומות שכללו תכנים מעוררי בעתה / אלימים. בנוסף הייתה ירידה בצעקות ובכי, תנועות הגפיים, נפילה מהמיטה, התנהגויות מזיקות העלולות לגרום לפציעה עצמית או לשותף/ה למיטה, ולפציעות הקשורות לשינה.
תגובה לטיפול דווחה בקרב 66.7% מהנבדקים, כאשר 33.3% עדיין דיווחו על התנהגויות מזיקות שעלולות לגרום פציעות עם תדירות משתנה. נבדקים שאצלם הופיע ה-RBD בגיל צעיר יותר ואלה שנלווה גם דום נשימה בשינה נטו להגיב פחות לטיפול בקלונקס.
לא נצפה קשר בין תגובה טיפולית, חומרת תסמיני RBD, הפרעות פסיכיאטריות נלוות או התפתחות של ניוון עצביים.
לסיכום, קלונקס שיפר RBD, אולם סימפטומים נלווים היו נפוצים. מחברי המאמר גורסים כי טיפולים יעילים יותר או נלווים עשויים להיות זמינים ויש לחקור אותם כדי להגיע לניהול קליני טוב יותר של RBD.
לחצו קריאה מורחבת
על – הטיפול בקלונקס לשינה
ביבליוגרפיה
- Kirstie N. Anderson, MB.BS., D.Phil.1 and John M. Shneerson, M.A., D.M.2, Drug Treatment of REM Sleep Behavior Disorder: the Use of Drug Therapies Other Than Clonazepam. PubMed, 2009 Jun 15; 5(3): 235–239.
כתיבת תגובה