האתר הגדול והנצפה בישראל בתחום הפרעות שינה

תסמונת קליין-לוין

תסמונת קליין-לוין (KLS) היא הפרעה נוירולוגית נדירה ומורכבת, המתאפיינת לרוב באפיזודות חוזרות של היפרסומניה (שינה מופרזת), התנהגות שונה ופגיעה בתפיסת המציאות.

 

אשה צעירה, עם תסמונת קליין-לוין, ישנה תוך כדי הארוחה, באמצע מסעדה מלאה באנשים.

 

תסמינים

תסמונת קליין לוין, הידועה גם בשם "תסמונת היפהפייה הנרדמת" (Sleeping Beauty Syndrome), היא הפרעת שינה המתאפיינת באפיזודות תקופתיות חוזרות שבהן הסובלים חווים ישנוניות מוגזמת, וישנים עד 20 שעות ביממה.

 

לפני ואחרי אפיזודות אלו, החולה נהנה מתקופות של דפוסי שינה והתנהגות תקינים. לעתים קרובות מזהים את התסמונת בטעות כהפרעות שינה אחרת או כבעיה פסיכולוגיות, כיוון שהיא נדירה ותסמיניה ייחודיים.

 

תהליך האבחון: המצגת הקלינית

התסמין העיקרי של התסמונת הוא היפרסומניה, אך לעיתים קרובות היא מלווה בשינויים קוגניטיביים והתנהגותיים ניכרים, ובהם בלבול, הזיות (ראייה ו/או שמיעת דברים שאינם קיימים) והתנהגות חריגה.

 

החולים עלולים לחוות גם אדישות, שיכולה להתבטא בחוסר עניין או התלהבות מדברים, והיפרפאגיה (אכילה כפייתי). תסמינים אלו משפיעים באופן משמעותי על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים של הסובל.

גורמים אפשריים:

הסיבה המדויקת להופעת תסמונת קליין לוין אינה ידועה, אך מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואימונולוגיים. מחקר [1] שפורסם בכתב העת " Neurology" הדגיש נטיות גנטיות פוטנציאליות אצל חלק מהמטופלים, בעוד שמאמר [2] אחר שפורסם בכתב העת " Sleepand Breathing" דן באפשרות שזיהומים או תגובות אוטואימוניות יגרמו להופעת התסמונת.

 

אבחון

תהליך האבחון של תסמונת קליין-לוין כרוך בדרך כלל בהערכה קלינית יסודית, בשל נדירות התסמונת ותסמיניה, החופפים למצבים אחרים.

 

קריטריונים אבחוניים מרכזיים, כפי שמתואר בסיווג הבינלאומי של הפרעות שינה (ICSD), כוללים תקופות חוזרות של היפרסומניה, יחד עם הפרעות קוגניטיביות או התנהגותיות. ניתן להשתמש בפוליסומנוגרפיה (מחקר שינה מקיף) כדי לשלול הפרעות שינה אחרות.

 

במחקר [3] שיטתי שפורסם ב" American Neurological Association and the Child Neurology Society "- מדגישים הכותבים את החשיבות של היסטוריית המטופל ומעקב אחר הסימפטומים לצורך אבחון מדויק.

 

סטטיסטיקה

תסמונת קליין לוין נחשבת נדירה ביותר, ועל פי הערכות פוגעת ב- 1 מתוך חצי מיליון אנשים. כ- 74% מהחולים הם גברים, כאשר כ-80% מהם בגיל ההתבגרות. הגיל הממוצע להתפרצות המחלה הוא 15 שנים. בשל האופי האקראי של התסמונת, ישנו קושי באיסוף נתונים סטטיסטיים מדויקים.

 

אסטרטגיות טיפול

נכון להיום, אין תרופה והטיפול הוא בעיקר סימפטומטי.

 

טיפול תרופתי

אסטרטגיות ניהול המחלה כרוכות לעתים קרובות בשימוש בחומרים ממריצים כמו מודפיניל עבור היפרסומניה ומייצבי מצב רוח או תרופות אנטי פסיכוטיות לתסמינים ההתנהגותיים.

 

ניתוח מקיף [4] שפורסם ב "Revue Neurologique" – דן בשימוש מחוץ לתווית של תרופות אלה לטיפול בתסמונת תוך הדגשת הצורך בהתאמת תכניות טיפול אישיות.

פסיכותרפיה וטיפול תומך

פסיכותרפיה וייעוץ ממלאים תפקיד מכריע בניהול התסמונת ועוזרים הן לחולים והן למשפחות להתמודד עם ההשפעה הפסיכולוגית הרבה של ההפרעה. גם קבוצות תמיכה יכולות לספק סיוע רב ערך.

 

ביבליוגרפיה

1. Dauvilliers, Y., et al. "Kleine-Levin syndrome: an autoimmune hypothesis based on clinical and genetic analyses." Neurology 59.11 (2002): 1739-1745.‏

 

2. AlShareef, Saad Mohammed, Richard Mark Smith, and Ahmed Salem BaHammam. "Kleine-Levin syndrome: clues to aetiology." Sleep and Breathing 22.3 (2018): 613-623.‏

 

3. Arnulf, Isabelle, et al. "Kleine–Levin syndrome: a systematic study of 108 patients." Annals of Neurology: Official Journal of the American Neurological Association and the Child Neurology Society 63.4 (2008): 482-493.‏

 

4. Arnulf, I., et al. "Idiopathic hypersomnia and Kleine–Levin syndrome." Revue Neurologique (2023).‏

תסמונת קליין-לוין

תסמונת קליין-לוין (KLS) היא הפרעה נוירולוגית נדירה ומורכבת, המתאפיינת לרוב באפיזודות חוזרות של היפרסומניה (שינה מופרזת), התנהגות שונה ופגיעה בתפיסת המציאות.

 

תסמינים

תסמונת קליין לוין, הידועה גם בשם "תסמונת היפהפייה הנרדמת" (Sleeping Beauty Syndrome), היא הפרעת שינה המתאפיינת באפיזודות תקופתיות חוזרות שבהן הסובלים חווים ישנוניות מוגזמת, וישנים עד 20 שעות ביממה.

 

לפני ואחרי אפיזודות אלו, החולה נהנה מתקופות של דפוסי שינה והתנהגות תקינים. לעתים קרובות מזהים את התסמונת בטעות כהפרעות שינה אחרת או כבעיה פסיכולוגיות, כיוון שהיא נדירה ותסמיניה ייחודיים.אשה צעירה, עם תסמונת קליין-לוין, ישנה תוך כדי הארוחה, באמצע מסעדה מלאה באנשים.

 

תהליך האבחון: המצגת הקלינית

התסמין העיקרי של התסמונת הוא היפרסומניה, אך לעיתים קרובות היא מלווה בשינויים קוגניטיביים והתנהגותיים ניכרים, ובהם בלבול, הזיות (ראייה ו/או שמיעת דברים שאינם קיימים) והתנהגות חריגה.

 

החולים עלולים לחוות גם אדישות, שיכולה להתבטא בחוסר עניין או התלהבות מדברים, והיפרפאגיה (אכילה כפייתי). תסמינים אלו משפיעים באופן משמעותי על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים של הסובל.

גורמים אפשריים:

הסיבה המדויקת להופעת תסמונת קליין לוין אינה ידועה, אך מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואימונולוגיים. מחקר [1] שפורסם בכתב העת " Neurology" הדגיש נטיות גנטיות פוטנציאליות אצל חלק מהמטופלים, בעוד שמאמר [2] אחר שפורסם בכתב העת " Sleepand Breathing" דן באפשרות שזיהומים או תגובות אוטואימוניות יגרמו להופעת התסמונת.

 

אבחון

תהליך האבחון של תסמונת קליין-לוין כרוך בדרך כלל בהערכה קלינית יסודית, בשל נדירות התסמונת ותסמיניה, החופפים למצבים אחרים.

 

קריטריונים אבחוניים מרכזיים, כפי שמתואר בסיווג הבינלאומי של הפרעות שינה (ICSD), כוללים תקופות חוזרות של היפרסומניה, יחד עם הפרעות קוגניטיביות או התנהגותיות. ניתן להשתמש בפוליסומנוגרפיה (מחקר שינה מקיף) כדי לשלול הפרעות שינה אחרות.

 

במחקר [3] שיטתי שפורסם ב" American Neurological Association and the Child Neurology Society "- מדגישים הכותבים את החשיבות של היסטוריית המטופל ומעקב אחר הסימפטומים לצורך אבחון מדויק.

 

סטטיסטיקה

תסמונת קליין לוין נחשבת נדירה ביותר, ועל פי הערכות פוגעת ב- 1 מתוך חצי מיליון אנשים. כ- 74% מהחולים הם גברים, כאשר כ-80% מהם בגיל ההתבגרות. הגיל הממוצע להתפרצות המחלה הוא 15 שנים. בשל האופי האקראי של התסמונת, ישנו קושי באיסוף נתונים סטטיסטיים מדויקים.

 

אסטרטגיות טיפול

נכון להיום, אין תרופה והטיפול הוא בעיקר סימפטומטי.

 

טיפול תרופתי

אסטרטגיות ניהול המחלה כרוכות לעתים קרובות בשימוש בחומרים ממריצים כמו מודפיניל עבור היפרסומניה ומייצבי מצב רוח או תרופות אנטי פסיכוטיות לתסמינים ההתנהגותיים.

 

ניתוח מקיף [4] שפורסם ב "Revue Neurologique" – דן בשימוש מחוץ לתווית של תרופות אלה לטיפול בתסמונת תוך הדגשת הצורך בהתאמת תכניות טיפול אישיות.

 

פסיכותרפיה וטיפול תומך

פסיכותרפיה וייעוץ ממלאים תפקיד מכריע בניהול התסמונת ועוזרים הן לחולים והן למשפחות להתמודד עם ההשפעה הפסיכולוגית הרבה של ההפרעה. גם קבוצות תמיכה יכולות לספק סיוע רב ערך.

 

ביבליוגרפיה

1. Dauvilliers, Y., et al. "Kleine-Levin syndrome: an autoimmune hypothesis based on clinical and genetic analyses." Neurology 59.11 (2002): 1739-1745.‏

 

2. AlShareef, Saad Mohammed, Richard Mark Smith, and Ahmed Salem BaHammam. "Kleine-Levin syndrome: clues to aetiology." Sleep and Breathing 22.3 (2018): 613-623.‏

 

3. Arnulf, Isabelle, et al. "Kleine–Levin syndrome: a systematic study of 108 patients." Annals of Neurology: Official Journal of the American Neurological Association and the Child Neurology Society 63.4 (2008): 482-493.‏

 

4. Arnulf, I., et al. "Idiopathic hypersomnia and Kleine–Levin syndrome." Revue Neurologique (2023).‏

מאמרים אחרונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *