שיתוק שינה: מדוע זה קורה? כיצד למנוע?

חוקרים בתחום השינה הסיקו ששיתוק שינה הנו לרוב איתות לכך שקיימת הפרעה שמונעת מהגוף לנוע באופן תקין לאורך שלבי השינה. לעתים נדירות נמצא קשר בין שיתוק שינה להפרעות פסיכיאטריות קשות.

 

תסמינים של שיתוק שינה מוכרים שנים רבות, ותוארו בעבר הרחוק כ"נוכחות" או כ"ישות שטנית" כגון שדים בלתי נראים ואף הוזכרו בהקשר של חטיפת חוצנים. ברוב התרבויות ניתן למצוא סיפורי אימים על ישויות מאיימות שמזיקות לאנשים בזמן השינה ולכן היה רצון לחפש הסבר רציונלי למצב זה.

 

מה מרגיש אדם עם שיתוק שינה?

האדם הסובל משיתוק שינה נמצא בהכרה ומודע למצבו – אך אינו יכול לזוז. מתי זה קורה? בזמן המעבר בין שלבי השינה והיקיצה. מה מרגישים? חוסר יכולת לזוז ו/או לדבר למשך כמה שניות עד מספר דקות. חלק מהסובלים עלולים להרגיש לחץ או שהם נחנקים.

 

לעתים יופיע שיתוק שינה במקביל להפרעות שינה אחרות – למשל נרקולפסיה (הפרעה שמאפייניה הם נמנום ופרצי שינה לא צפויים במהלך היום, כולל במצבים פעילים).

 

 

האם שיתוק שינה מסוכן?

שיתוק שינה אינו מסוכן, אולם מדובר בחוויה בהחלט לא נעימה. היכולת להתמודד עם הפרעת שינה זו תלויה מאוד בסובל/ת וביכולת שלו או שלה להירגע ולשלוט במצב. במידה וישנה מודעות טובה ויכולת שליטה עצמית גבוהה, אפשר לנסות לחזור ולהירדם בשנית למרות השיתוק.

 

עוד אפשרות היא לאפשר לגוף להתעורר ולנסות להתגבר על השיתוק תוך ניסיון להזיז איברי גוף שונים ולנסות לדבר. עוד אפשרות היא לעצור נשימה – מה שיגרום ל"התעוררות" של הגוף.

 

בכל מקרה, חשוב שתזכרו שאין צורך בבהלה. שיתוק שינה לא מסוכן ומקורו במוח ולא בשרירים.

 

מתי זה קורה בדרך כלל?

אצל רוב הסובלים יתרחש שיתוק שינה באחת מ-2 סיטואציות אפשריות:

(1) כאשר ההפרעה מתרחשת בזמן ההירדמות –  זה מכונה שיתוק שינה היפנגוגי או פרה-דורמיטלי (פרה=לפני).

(2) כאשר היא מתרחשת בזמן היקיצה – זה נקרא היפנופומפי או פוסט-דורמיטלי (פוסט=אחרי).

 

(1) שיתוק שינה היפנגוגי

כאשר אתם נרדמים, חלה רגיעה בגופכם. אתם הופכים לפחות מודעים ולכן לא מודעים לשינוי. לעומת זאת, אם אתם ערים או מודעים למתרחש, סביר שתרגישו אינכם מסוגלים לדבר ו/או לזוז.

 

(2) שיתוק שינה היפנופומפי

בזמן שינה, מחליף גופך בין REM (תנועת עיניים מהירה) לבין NREM (תנועת עיניים לא מהירה). מחזור אחד, הכולל שנת REM ו- NREM, נמשך כשעה וחצי. בהתחלה יש את שלב שנת ה- NREM, אשר נמשכת כ-75% מזמן השינה הכולל. במהלך שלב זה הגוף מרגיע ומשקם את עצמו. בסופה עובר הגוף ל-REM.

 

בזמן שנת REM העיניים זזות במהירות, מופיעים חלומות, אולם הגוף נשאר רפוי ורגוע. במידה ואתר ותהפכו למודעים למתרחש סביבכם במהלך מחזור שינה זה, ייתכן ותבחינו שאינכם מסוגלים לזוז או לדבר.

 

 

מי עלול לסבול משיתוק שינה? מה הגורמים?

לפי מחקר שבוצע בקנדה בשנת 1999 (1) שיתוק שינה יתרחש לפחות פעם אחת במהלך החיים אצל 6.2% מהאוכלוסייה. הפרעה נפוצה זו בדרך כלל תתרחש לראשונה בגיל ההתבגרות. עם זאת ההפרעה יכולה להתרחש בכל גיל הן אצל גברים והן אצל נשים. לשיתוק שינה יש נטייה להתרחש במשפחות מסוימות.

 

גורמים נוספים שייתכן וקשורים להפרעה:

1. מצבים נפשיים שונים כמו חרדה או מאניה דיפרסיה.

2. שינה על הגב

3. הפרעות שינה אחרות, למשל אינסומניה, נרקולפסיה או התכווצויות שרירים ליליים.

4. מחסור בשינה

5. שגרת שינה שמשתנה

6. שימוש בתרופות ספציפיות, למשל תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז

7. שימוש בחומרים ממכרים כמו סמים או אלכוהול.

 

מחקר מדעי

מחקר (2) שפורסם בנובמבר 2018, ובוצע כקו פרודוקציה בין ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד והמחלקה הפסיכיאטרית של ביה"ח בית ישראל, בוסטון, מצא קשר בין שיתוק שינה לאספקטים אחרים הקשורים לשינה ובהם איכות השינה ותסמינים המצביעים על אינסומניה.

 

יתר על כן, נמצא כי שיתוק שינה אינו חייב להופיע באופן מבודד אלא לעתים קרובות בשילוב עם הפרעות שינה אחרות ובהן ביעותי לילה ותסמונת הראש המתפוצץ (התעוררות בבהלה בשל קול רעש חזק).

 

איך מאבחנים שיתוק שינה?

אם אינך מסוגל/ת יכולה לזוז ו/או לדבר במשך כמה שניות עד מספר דקות בזמן ההירדמות או היקיצה, ככל הנראה את/ה סובל/ת מאירועי שיתוק שינה חוזרים ומבודדים. לרוב אין תורך בטיפול במצב זה.

 

 

מתי כדאי להגיע לרופא?

1. אתם חוששים דאגה בשל התסמינים.

2. התסמינים גורמים לישנוניות במהלך היום.

3. התסמינים גורמים לכם להישאר ערים.

 

כיצד תתבצע האבחנה?

יש להניח שהרופא ייקח ממך היסטוריה רפואית תוך התמקדות בהרגלי השינה שלך וייתכן וישלח אותך לבדיקות עזר. מה למשל?

 

• הרופא יבקש ממך לספר על התסמינים שאת/ה חווה ולתעד את הדברים ביומן במשך כמה שבועות.

• ידון איתך על ההיסטוריה הבריאותית הכללית שלך, כולל הפרעות שינה אם ישנן ויברר אם יש הפרעות שינה במשפחה.

• יפנה אותך לרופא המומחה לשינה לקבלת הערכה נוספת וביצוע בדיקות נחוצות.

• בדיקה במעבדת שינה לצורך בדיקת שנת לילה ושנת יום על מנת לשלול הפרעת שינה נוספת.

 

מה הטיפול בשיתוק שינה

בדרך כלל אין צורך לטפל בשיתוק שינה. תחת זאת, כדאי לטפל או לשפר את תנאי השינה והפרעות הנלוות, אם ישנן, שכן לדאגה וליכולת לישון טוב בלילה יש יכולת לשפר את מצבך.

 

במה כן כדאי לטפל?

• נטילת תרופות נגד חרדה/ דיכאון במידה ונרשמו לצורך שיפור השינה.

• שיפור הרגלי שינה והקפדה על 6-8 שעות שינה בלילה.

• טיפול בהפרעות שינה נוספות, כמו נרקולפסיה.

• טיפול בהפרעות נפשיות שיכולות להוות גורם תורם – למשל סכיזופרניה.

 

 

עשו זאת בעצמכם!

במידה ואת חווים שיתוק שנה אחת לתקופה, תוכלו לבצע מספר שינויים כדי לנהל את ההפרעה. מה למשל? החלו להקפיד על שנת לילה טובה ומספקת של 6-8 שעות. נסו להפחית לחצים וחרדות בחייכם, בייחוד סמוך לשעות השינה – בין אם מדובר בתרגילי הרפיה כמו תרגיל נשימות ויוגה או הורדת מטלות לא נחוצות בעבודה ובחיים האישיים.

 

קראו ויישמו את המדריך
הבא – 21 טיפים לשינה טובה

 

עוד תוכלו לנסות פוזיציות שינה חדשות. מומלץ למשל לא לישון על הגב ולכן כדאי לנסות תנוחה אחרת. וכמובן אל תהססו להגיע לבדיקה אצל הרופא ולעבור בדיקה מקיפה, בעיקר אם ההפרעה מתרחשת לעתים קרובות.

 

ביבליוגרפיה

1. Ohayon MM, Zulley J, Guilleminault C, et al. Prevalence and pathologic associations of sleep paralysis in the general population. Neurology 1999; 52: 1194–1200

2. Dan Denis, Relationships between sleep paralysis and sleep quality: current insights, Nat Sci Sleep. 2018; 10: 355–367.